"גבעת הגמדים" של יהודית מליק שירן, לוקח אותנו למסע למציאות של פנטזיה, ובאותה עת יש תחושה כל העת שמשהו מהעולם שלנו משתקף בכל דף שבו. לפנינו ספר מעוצב גרפית בצורה משובחת - והשם עצמו מזמין אותנו לעולם האגדות. כבר מקריאה של הדפים הראשונים, אנו בקסמן של אגדות שפרשו כנפיים, שמתכתבות עם אגדות ילדות, שמספרות לנו סיפורים שכל כולן ראי של עולמנו, השתקפות של רוח האדם.
הספר בנוי מפתיחה מזמינה מאוד - "בבואך לגבעת הגמדים". סימני דרך מסקרנים, מעיין קסם, חרגול, יצורים מפתיעים... פתיחה שלוקחת אותנו לעולם קסום של אותו עולם מופלא, אותה גבעת הגמדים. כל הפרקים שלאחר הפתיחה, הם הבזקים מחיי הגבעה, הבזקים צבעוניים ומבריקים, שכל כולם הצגה של דמויות, הארה של היבטים שונים בעולם הפלאי. רוב העלילה ורוב התהפוכות. הלב מבין וסופג הכל ויודע - לפנינו השתקפויות צבעוניות של עולם האדם, של חוויות אנושיות שכל-כך קרובות לנו.
קחו, למשל, את הפרק על 'גברת דמיון ואדון מציאות'
"גברת דמיון ואדון מציאות
יוצאים יחד, איזו התרגשות.
אדון מציאות עיתונאי השעה
וגברת דמיון צלמת חביבה.
אכן עולמנו הוא עולם הריצה אחר החדשות, ובעינינו זו המציאות כפי שהיא, אבל הלב מבקש תמיד מעבר, לממש משהו מן השאיפה לממש חלומות, לגעת במחוזות הדמיון. גבעת הגמדים קמה מתוך הלבבות וקורמת עור וגידים. הינה מתממש וקם לחיים אותו אופק של דימיון, הינה נבראת ביד אמן אותה אפשרות של משאלות, אנו חשים שרגלינו פוסעות באפיקים יצירתיים שראינו בחלום, בהזיה בהקיץ.
סיום השיר הוא מוסר השכל די ברור:
החיים הם ממלכה לא שפויה
הרודפים אחר התמכרות הזויה.
בעולם של אגדה, מרתק אותנו הקשר עם החלום, מפליא אותנו הקשר לעולם, שהחוקיות שלו שונה מהחוקיות של המציאות:
החלום הדמיון מלך
המציאות מלכה.
כשהם מתערבבים
מתחילה חגיגה גדולה - עמוד 10.
התובנות ספוגות בכל עמוד, זו ספרות ילדים, כל כולה מבט אוניברסלי על חיינו. כאשר דנים בספרות ילדים, אנו תופסים זאת מנקודת מבט של אדם בוגר, שמביט במשקפת על הכל, מרחוק, באיחור, מתוך רצון לשקף ניסיון חיים.
פרקי הסיפור על הגבעה חושפים בפני הילדים, וכמובן גם בפני המבוגרים, דרך אחרת להבין את המציאות. יהודית מליק-שירן מנסה להאיר בפני הילדים, בראשית דרכם, תובנות ומוסר השכל על המציאות. על העולם המחכה להם.
הכתיבה מציגה הכל מנקודת ראות של זמן אחר, של עולם שונה, והכל מתוך נקודת ראות של ילדים, אבל בה בעת יש למספרת רצון לחנך. להאיר באופן ביקורתי פרקים בחיינו.
ספרות ילדים, עם זאת, היא לפני הכל ספרות, וכך אנו ניגשים אליה ובוחנים אותה. כספר ילדים יהודית מליק מנסה להציג קטעים שונים בחיי אדם, בחיי בעלי-חיים, ויש בין הפרקים מראות המופנות זו כלפי זו. הסיפור על ארמון הקיפודים, הסיפור על גן הברווזים, חייהם של הפרפרים.
לאה גולדברג ניסתה בספרייה להגדיר ספרות ילדים: ובעיניה יש לספרות זו השפעה על כושר הקליטה של הילד-הקורא, אך בה בעת הספרות הזו צופנת בחובה מסרים, כוונות של היוצר-המספר. לכן ברור לנו, שמעבר לקיפודים ולברווזים, יש שילוב של סיפור וחינוך. יהודית מליק שירן אכן ידעה לשלב בין השניים - לספר סיפור מקסים, ובעם זאת להעביר מסרים וערכים חינוכיים.
כך, לדוגמה, היא מציירת בין דמויותיה גם פרק על האמונות הפורחות ומחברות בין בני אדם לבעלי החיים.
"כבר מזמן כשאני פוגש חתולה
אל ביתה אותי מזמינה".
עמוד 31.
ומכאן לשלל אמונות אחרות שהמספרת רוצה להפריך, להוביל לשינוי. סיפורם של הגמדים בסיפור הוא דרך להגיע ליעד אחר:
"אפרת הגמדת מדברת אל עצמה
כל רגע בודקת מה שלומה"... עמוד 34.
לפנינו ספר, שמבקש לפסוע בשבילים של ספרות ילדים שרוצה להנעים לקורא, ועם זאת להאיר בעיניו את העולם, להעביר ערכים. הטיול בגבעת הגמדים מחדד אפיונים שונים של המציאות, ועם זאת גם יוצר שכחת המציאות.
יהודית מליק שירן מנסה לעצב עלילה קוסמית שמזכירה את 'פו הדוב' של מילן, את הנסיך הקטן של אקזופרי, את עליסה בארץ הפלאות של לואיס קרול.
יש בספרה של מליק שירן, רצון לחבר את הילד למציאות, לפרוש בפניו מגוון התנהגויות, להוליכו בדרך שבה לומדים להכיר את המכנים המשותפים לכולנו, לגלות בפניו צורות חיים שונות. גבעת הגמדים היא הזמנה להכיר תרבויות אחרות, חיים חדשים, גירוי הדמיון היוצר אצל הילדים. ועל כך תבורך יהודית מליק שירן.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
