הצורך בשחרור אסירים לפתיחת השיחות

מחר (יום ג', 29.7.13) )ייפתחו בוושינגטון בפעם המי-יודע כמה שיחות השלום בין ישראל לפלשתינים. הפלשתינים העמידו שלושה תנאים כדי לשבת סביב שולחן המשא-ומתן: דיבור על קווי 67,הקפאת הבנייה בשטחים הכבושים,ושחרור אסירים. מדובר בצעד חצוף ובלתי מוסרי היות שלא נהוג לדרוש דברים בטרם נוסחה העסקה.

למשל, תארו לעצמכם ששתי קבוצות מנהלות משא-ומתן לרכישת שחקן כדורגל,והן דורשות שהוא ירוץ הרבה, יבקיע 30 שערים, ויוריד ממשקלו ,שאם לא כן אין עסקה. זה מה שניסו לעשות הפלשתינים לישראל בחסות ארצות-הברית.

אני גיביתי את עמדת הממשלה והעומד בראשה נתניהו אשר סרבו בצדק לתנאים אלו. אך כאשר הכריז מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי על פתיחת השיחות, התברר כי האמריקנים קבלו כמעט במלואן את הדרישות הפלשתיניות וכופפו את נתניהו לרצפה.

נתניהו מאמין כי בעצם אישור שחרור האסירים במספר פעימות, הוא יצליח לכוף את אבו-מאזן במהלך תהליך המשא-ומתן. כלומר: "אם תפוצץ את השיחות,לא ישוחררו האסירים בשלב הבא".

אני לא מאמין בשחרור אסירים לפני פתיחת המו"מ כי הדבר לא משרת אף-אחד מן הצדדים, וכן אתה נותן פרס לצד-השני מבלי שקבלת ממנו דבר.

כמו-כן, הדבר יוצר תקדים מסוכן הפוגע בבטחונה וברתעתה של ישראל. כלומר: אם עד היום שוחררו אסירים כחלק מתהליך משא-ומתן או בסיומו תמורת דבר-מה,כאן מבוצעת פעימה ראשונה מבלי שאתה מקבל משהו מן הצד-השני.

למשל, אחרי קיומה של ועידת אנאפוליס בשנת 2007 הורה ראש-הממשלה דאז אהוד אולמרט לשחרר כ-400 אסירים של הפתח והחזית העממית כאשר אף-אחד מהם לא היה עם דם על הידיים.

בעסקת שליט שוחררו 1,000 אסירים תמורת חייל חטוף,וכן הלאה. נשאלת השאלה: מדוע האמריקנים נוקטים בצעד חד-צדדי שמטרתו לדחוק את ישראל לפינה?

התשובה היא: הנשיא אובמה החליט בקדנציה השנייה, שהוא בדומה לקודמיו בוש וקלינטון מנסה להשיג הישג במזרח-התיכון. לשם כך, הוא הסמיך את מזכיר-המדינה קרי לטיפול בנושא תהליך השלום הישראלי-פלשתיני.

אני מעריך את נתניהו על-כך שהוא מוכן להתגמש עם עמדותיו העקרוניות (כפי שתוארו לא פעם בספריו השונים). אך, למרות הכל, אני מסכים עם אנשי הימין שאל לישראל להתקפל בפני הפלשתינים, ובפני הממשל האמריקני פן נאבד את כבודנו הלאומי, ואת היכולת שלנו לתפקד כאומה צעירה ובועטת.