שרת המילים

אם ציפי לבני לא תתנצל בתוך 24 שעות בפומבי בפני השופטים צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם - היא אינה ראויה להמשיך אפילו דקה נוספת בתפקידה כשרת המשפטים. ואולי מוטב כך, כי דומה שהתיק הזה מעניין אותה רק ככל שהוא מעניק לה יחסי ציבור.

לפני מספר חודשים התחלתי לכנות את לבני "ציפטפוט", על שם מנהגה לרוץ לתקשורת לפני שהיא טורחת לבדוק במה מדובר. אמרתי אז, שלבני מתנהגת באותה צורה בה תיאר השופט מישאל חשין עתירות בזק המוגשות לבג"ץ: היא קוראת משהו בעיתון - ומיד רצה להוציא הודעה לתקשורת. ואם מדובר בשופט - היא מיד דורשת לפתוח בבירור ואף מאיימת להדיח את השופט בו מדובר.

תראו מה כתבה לבני לנציב אליעזר גולדברג כאשר פנתה אליו בנוגע לסגל, דרורי ונועם: "ככל שיש אמת בדברים, הרי שמדובר בסיטואציה קשה מאוד ומשפילה עבור קורבן אונס. למותר לציין את הצלקות הנפשיות הקשות שמשאיר אונס, מעבר לצלקות הגופניות של קורבן אלימות. אין חולק כי תפקידו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, אך על השופטים מוטלת החובה לוודא כי בביצוע תפקידם אין הם פוגעים בקורבן העבירה באופן שאינו מתחייב מניהול המשפט והוצאת האמת לאור".

מילים כדורבנות, גם כאשר הן באות מפיה של מישהי שכבר שכחה מתי לאחרונה הופיעה בבית המשפט ואשר אני מסופק אם אי פעם ייצגה בהליך פלילי, קל וחומר - במשפט אונס. אבל את המילים הללו יכול (אולי) להגיד פרשן; שר משפטים אינו יכול לומר אותן כאשר הוא מבקש בירור. כל שעליו לעשות הוא להגיש את המידע וזהו. מן הסתם נציב התלונות - שהיה שופט בבית המשפט העליון - יודע מה משמעות הדברים. המילים הללו מיועדות לקהל היחיד שבאמת מעניין את לבני: התקשורת.

נכון, אין ללבני כלים לבדוק תלונות ופניות. בדיוק בשביל זה קיים הנציב. אך אם היא הייתה מחכה קצת ועושה כבר טלפונים לפני שמיהרה לרוץ לספר לחבר'ה, אולי היא הייתה מתייחסת ביתר ספקנות לתלונה. אולי לבני הייתה שמה לב לכך שמדובר באירוע מלפני חמש שנים וחצי. אולי היא הייתה שמה לב לכך שעורכת הדין המתלוננת לא הייתה אז מעורבת בתיק. אולי היא הייתה מבקשת לבדוק קודם עם עורכת הדין שייצגה בזמן אמת את המתלוננת ונכחה באולם. אולי היא הייתה מגלה, שבניגוד לנאמר בתלונה - הדיון הוקלט וניתן לבדוק בדיוק מה אירע. בקיצור: אולי היא הייתה עושה את המינימום הנדרש ונמנעת משפיכת דמם של שלושה שופטים.

אז למה לבני לא עשתה את זה? - כי יש לנו שרת משפטים שרק ההיבט התקשורתי של תפקידה מעניין אותה. אם מישהו מכם מצליח להיזכר במשהו משמעותי שהיא עשתה בששת החודשים הראשונים בתפקידה, אשמח אם יפנה את תשומת ליבי. אני זוכר רק הודעות בהולות לתקשורת, כולל בעשר בערב. אני לא זוכר טיפול בעומס, אני לא זוכר טיפול בהצפת מקצוע עריכת הדין, אני לא זוכר טיפול בשופטים שחוקים, אני לא זוכר טיפול בתנאים פיזיים קשים בבתי המשפט.

התפקיד שבאמת מעניין את לבני הוא המו"מ בין ישראל לפלשתינים. אז שתעזוב בשקט את תיק המשפטים, שהוא השלישי או הרביעי בחשיבותו בממשלה, ותניח אותו למישהו שבאמת רוצה למלא את התפקיד. קחי את הפטפוטים שלך ולכי למקום בו לא יזיקו.