רשעותם של כוהני הדת

הגיעו החגים וכולם שמחים לקראתם מצטיידים באוכל מהמובחר ,קונים בגדים חדשים ושולחים כרטיסי ברכה. היום הקדוש ביותר בשנה בו כל אחד עומד לגורלו יום הכיפורים מגיע מיד לאחר ראש השנה. יום זה בנוסף על הילת הקדושה שלו קיבל נופך נוסף לפני 40 שנה כאשר פרצה מלחמה מהקשות בתולדות העם השב לארצו ומולדתו.

מלחמה זו נכפתה עלינו על-ידי אויבנו בדיוק ביום הכיפורים כאשר מטבע הדברים מרבית עם ישראל בבית הכנסת המדיה שובתת והכל סובב סביב יום הכיפורים. לא די שזה יום קשה מטבעו באשר הוא כרוך בצום של 25 שעות תמימות הרי שיש מי שרוצה להכביד עוד יותר.

בעתון בשבע של ערב החג במדור רביבים כותב הרב אליעזר מלמד כללים להתנהגות של חולים, מעוברות ומיניקות. והנה אנחנו מוצאים באשר לבליעת תרופות את ההנחיות הבאות :"אמנם מותר לחולה שמצטער מחמת מחלתו לבלוע גלולות לרפואתו, ובתנאי שאין בגלולות אלה טעם טוב,ויקפיד לבלוע אותן בלי מים.ומי שאינו יכול לבלוע אותן בלי מים יערב במים טיפת סבון שתפגום מאד בטעמם."

"מעוברות ומיניקות חייבות לצום ביום הכיפורים " והוא ממשיך "לפיכך גם מעוברות שסובלות מהקאות,מלחץ דם גבוה, מהמוגלבין נמוך וממיחושים שונים חייבות לצום".

לא די בצום עצמו שהוא קשה ביותר ולא ברור אם הוא מביא אדם לידי מחשבה שניה על מעשיו כי כאשר אדם סובל הוא רחוק מלחשוב מחשבות הוא חושב כיצד להשביע את רעבונו. לא די בכך אז כוהני הדת מערימים קשיים נוספים דוקא על אלה הסובלים מדי יום ביומו כי עליהם לקחת כדורים ותרופות מסוגים שונים. חס וחלילה אם ישתו טיפת מים על-מנת לבלוע את התרופה.

לא כל שכן מעוברות ומיניקות שמתחוללים שינויים רבים בגופן והן סובלות גם כך מהקאות עליית לחץ דמן ועוד עליהן לצום ולסבול יותר מהמאמינים הבריאים ומה יהיה על העובר - הרב המלומד יודע להגיד שהוא לא יפגע.

מאחר שמצבנו כיום טוב בהרבה מאשר לפני מאה שנה אז גם מיניקות לא צריכות לשתות.

איני אדם דתי אולם תמיד נאמר לי ולאחרים כי האל הוא חנון ורחום והנה באים כוהניו שהכתירו עצמם ככאלה ופוסקים כי צריך לסבול, האל רוצה סבל וככל שירבה ויעצם כן ייטב.