מן השפה ולחוץ

משרד החינוך יצא לאחרונה במערכת הסברה מלווה בסיסמה יפה: 'האחר הוא אני'. שפתיים יישק! אבל, אליה וקוץ בה. האם כוונתו אמיתית?

מומלץ לעיין באיגרתו של שר החינוך, שי פירון, שבה ניסה ליצוק תוכן ומשמעות בסיסמה זו. השר התייחס למקרים שונים של שונות בחברה הישראלית, ונימק את תפישתו בכך שיש לבנות "חברה שמקיימת רצף מעשיר של קהילות התורמות זו לזו במקום להילחם ולהדיר זו את זו". אבל, אותו שר, אישית וכחבר מפלגת "יש עתיד", מתבטא ופועל בדרך אחרת כלפי קהילה מסוימת, דרך שעיקרה אי-קבלת הקהילה האחרת, עד כדי להילחם בה, להדירה ולגרשה.

במה דברים אמורים? כאשר פירון מפרט מקרים שונים של שונות בחברה הישראלית הוא מונה: "דתיים וחילוניים, עולים וותיקים, יהודים וערבים, תושבי מרכז ופריפריה, ועוד". נכון, לא ניתן לפרט את כל המקרים השונים, אבל אין זה הגון להימנע מלפרט מקרה שבו אין השר פועל בהתאם לגישתו המוצהרת. הכוונה לאי-קבלת הקהילה האחרת, קהילת "המתנחלים".

כתבתי "מתנחלים" בין מירכאות, כי בשיח הישראלי "מתנחלים" הם יהודים "אחרים", אלה שגרים ממזרח ל"קו הירוק", בשעה שגם אני מתנחל בארץ ישראל, בתל אביב, וגם פירון מתנחל בארץ ישראל, אם כל ההתנחלויות, בפתח תקוה, אם אינני טועה. סיסמתו היפה של פירון - "האחר הוא אני" - אינה עולה בקנה אחד עם משנתו המפלגתית, שעיקרה אי-קבלת קהילת "המתנחלים", עד כדי להילחם בה, להדירה ולגרשה.

פירון, באיגרתו, נאחז בגישתו של הפילוסוף הצרפתי-יהודי עמנואל לוינס, ש"לדעתו ההכרה באחר היא יסוד האחרית. כשאתה מכיר בצורך לקבל את האחר, אתה יוצר סוג של אחריות כלפיו, כלפי זכויותיו. זה הרגע שבו מתחולל תהליך נפשי ומוסרי עמוק. אחריות היא הבסיס לקיומה של אנושיות מוסרית פעילה. השתתת השיח החינוכי על יסודות של אחריות לזולת ולעצמי היא בשורה עמוקה ומשמעותית". זכויות? ומה עם זכויות האדם והקניין של "המתנחלים"? מדוע בשיח הזכויות הנהוג בישראל מקפידים מי שמדברים גבוהה-גבוהה על זכויות האדם אפילו על "זכויותיהם" של רוצחים כלואים ושל מסתננים עבריינים, אבל לא על זכויות האדם של "מתנחלים". אלה "אחרים" שאינם "אני", ועל כן מותר לגרשם ולהרוס את רכושם?

מבלי משים מנמק פירון את גישתו לגבי "האחרים": "שלילת האחר היא שלילת האנושיות שלו! שלילת האחר היא שלילת ערכו וקיומו של האחר. ההכרה באחר היא ההכרה באחריות העמוקה לקיומה של האנושות בכלל והחברה שלנו בפרט. אי-הכרה באחר עלולה לשלול את הלגיטימציה לקיומו". כנראה ששר החינוך, בעל הסיסמה "האחר הוא אני", מצטרף לאלה שאינם מכירים ב"אחר" כאשר מדובר ב"מתנחלים" ובכך מובילים לשלילת הלגיטימציה לקיומו!

שר החינוך טוען ש"האחר הוא אני" "זו בשורה, תפילה, תקווה וחלום". מי ייתן וחלום הבלהות שהוא מאמץ לגבי "המתנחלים" "האחרים" לא יקרום עור וגידים. הוא מסיים את איגרתו בהבעת רצון שהקוראים יקראו אותה "בעיניים עצומות, חולמות". אני ממליץ לכל מי שזכויות ה"אחר" יקרות באמת ללבו שיקרא את דברי פירון בעיניים פקוחות.