גרסת המדע (חלק ד')

אנו החתומים מטה קוראים בזאת לגדולי העולם העוסקים במאמצים בלתי נלאים להשכין שלום בין הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ובין האספסוף הפלשתיני, לנוח קמעא. לקחת פסק זמן של פגרה על-מנת לאפשר לניצים לנסות לפתור את הסכסוך גם בשיטה הישנה והרעה שהוכיחה עצמה: מלחמה.

דרישות הפלשתינים אכן מרגשות, אך אינן מחזיקות מים. מכל בחינה שהיא אין ישראל חייבת לפלשתינים מאום למעט דבר אחד: הזכות להודות לנו על כך שלא עשינו להם את מה שהם ניסו לעשות לנו.

לפחות פעמיים ניסה העולם הערבי לקום עלינו להשמידנו (1948, 1967). נודה ונבוש, בטיפשותנו פעמיים חזרנו על אותה טעות קריטית וטרגית: לא עשינו לו את מה שהוא ניסה לעשות לנו. לא בטוח שמגיע לנו על כך עונש כה גדול.

כדאי להזכיר שגם האספסוף הערבי בפלשתינה לא טמן את ידו בצלחת. הם אומנם אוהבים ליילל על כך שניסיונם הכושל להשמידנו לא עבר עליהם בנעימים (נאכבה), אך מן הראוי להסביר להם בעדינות ובנימוס, ברגישות ובנחישות, שכשמנסים להשמיד עם זה עלול לכאוב.

בתקופתנו מתרחשת תופעה מוזרה: העולם הנאור חש צורך בלתי ניתן לכיבוש לנדב עצמו לשמש כפוליסת ביטוח שמטרתה לעודד ניסיונות השמדה. אם הערבים מנצחים, הם כובשים את השטחים שלנו, אונסים ומשמידים אותנו, אך אם אנו מנצחים, העולם אונס אותנו לפצותם.

עם כל הכבוד לשיבוש הדעות העולמי (ואין), אין תפקידה של הציויליזציה האנושית לעודד קבוצות ברבריות להשמיד עמים. העולם אינו צריך להעניק ביטוח למלחמות השמד! לא ברור מדוע השתבשה דעתכם ולא הצלחתם להבין זאת בעצמכם.

ברגע בו העולם הערבי קם עלינו להשמידנו, בדיוק באותו הרגע הוא ויתר על זכות הקיום שלו! משניצחנו זכותנו להשמידו, שלא לדבר על כיבוש וגירוש. לפצותו על כך שהוא נכשל? כולכם השתגעתם?

חתירת האמוק אחר הסכם שלום מעלה חשש כבד לשפיות המטורפים השואפים לו. ההיסטוריה מוכיחה שמדובר בטירוף. חובה לעיין במאמר זה: שלום או הסכם שלום - זאת השאלה.

בוודאי נשמח להושיט יד לשלום לקבוצות ברבריות, אולם ראשית כדאי לוודא שלא ניתן לפתור את הסכסוך בדרכים קצת יותר מעשיות: מלחמה, למשל.

כדאי לזכור שהאיסלאם מביא עימו לא מעט צרות: ריבוי נשים, מילת נשים, אפליית נשים, הכאת נשים, הסתרת נשים, נישואי פדופיליה, שנאה, קיצוניות, טבח, טרור, התפשטות, ניסיון לכבוש את העולם. על העולם לרסן את שאיפות ההתפשטות של האיסלאם ולא לסייע לו בתירוץ עלוב ומטופש של גזענות.

הפלשתינים מלאי טענות כרימון בנוגע לדמוקרטיה הישראלית, אבל כדי להגיע לדמוקרטיה בעולם האיסלאמי, כנראה שנצטרך להתאזר בסבלנות כמה מאות שנים. האיסלאם אינו בשל לדמוקרטיה.

לא צריך לנחש הרבה איך יראה "השלום" שכל העולם מייחל אליו בטירוף. כבר היום מצהירים בגלוי הערבים איך בדיוק הם רואים אותו: מסרבים להכיר בכך שישראל שייכת לעם היהודי, תופסים את יהדותה של ישראל כאפליה כנגד מיעוטיה, לא יוותרו על זכות השיבה. היא הנותנת.

הם רוצים גם וגם, הם גם מחכים לזה וגם מצפים לזה: הם רוצים גם מדינה פלשתינית גזענית נקייה מיהודים, וגם להכניס לתוך שטחי מדינת היהודים מיליון מוסלמים קיצוניים. עם שלום כזה מי צריך מלחמה?

לארה"ב מסורת ארוכה של כשלונות וטעויות. ארה"ב הודתה בטעות. חבורת כשלונות אינה חייבת להתעקש להמשיך לטעות, בטח שלא על חשבוננו. ג'ון קרי טעויות בע"מ. ותודה לג'ימי על כך שהביא לנו את חומייני. ג'ון קרי מבקש עבודה.

מלבד ההתעללות האכזרית המטורפת וחסרת המובן בפולארד, יש לנו לא מעט סיבות להיזהר מלהפקיר את גורלנו בידי אמריקה, שבגדה במוברק, אפשר לראות במקרה של אוקראינה מה קורה כאשר ארה"ב ובריטניה חתומות על הסכם הגנה.

לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הטילה ממשלת ארה"ב אמברגו על מכירת נשק למדינת ישראל. ידעתם שאנחנו מותקפים על-ידי רוצחים ערבים צמאי דם, אך הנפט הערבי היה כנראה חשוב לכם יותר.

השמועה אומרת שבמלחמת יום כיפור בשנת 1973, סירבה אמריקה לשלוח לנו נשק ואמצעים, לא עזרו כל הבקשות והתחינות. אפילו יהודי המחמד הנרי קיסינג'ר תמך בהפקרתנו. לבסוף החלה רכבת אווירית אמריקנית להביא נשק למדינת ישראל שהייתה כבר על סף קריסה, רק בגלל שאיימנו להשתמש בנשק יום הדין.

נדיבותך לשחרר את רוצחי ילדינו מרגשת, אך אם אתה כל-כך גיבור לעשות זאת מרחוק, למה שלא תבוא לעשות זאת מקרוב? תפגש עם המשפחות השכולות, תירק בפרצופן ותסביר להן למה אסור לשחרר את פולארד, אך חייבים לשחרר את אלפי רוצחי ילדיהם.

אם חלילה ירצחו את ילדיך, מר קרי, הרי שתהיה לך הזכות המוסרית המלאה לשחרר את רוצחיהם. אך אנא במטוטא ממך, אל תשוש כל-כך להתנדב באבירות לשחרר את רוצחי ילדינו. חן חן ותודה מראש.

איננו חלילה מעלים על דעתנו שאתה מר קרי אנטישמי, או שאתה מר אובמה מוסלמי קיצוני. זאת למרות שבילדותך קיבלת חינוך מוסלמי ובבגרותך נהנית מהטפות שטופות ארס ושנאה מהכומר החביב עליך. אין אנו עוסקים בספקולציות.

אנו עוסקים בעובדות ובתוצאות, והעובדות הן שהעולם מתפרק והופך לגהינום, ומשום שאינכם מסוגלים להתמודד עם חזקים, אתם נטפלים לחלשים. בקוריאה הצפונית עשרות מיליוני בני אדם חיים כבר עשרות שנים כבהמות במחנות ריכוז, ואתם ישנים. עוד מעט יתפוצצו פצצות גרעיניות כמו פופקורן בערי העולם בחסות הגרעין האירני ואתם מקשקשים.

אתם מתנהגים כמו שוטר שלידו כנופיות עבריינים משתוללות ומתנפלות על אזרחים, אונסות ורוצחות מכל הבא ליד, אך השוטר מתעקש קודם כל לפתור סכסוך בין שני נצים האוחזים בחפץ כבר 100 שנה וכל אחד מהם צועק "זה שלי". ומה פתרונו? שהצודק יכנע לאלים.

לשלום הזה אין ידיים ואין רגליים, אין טעם ואין ריח, אין בו מוסר ואין שפיות, אין בו צדק ואין הצדקה, אין לו הגיון ואין אחיזה, אין תוחלת ואין תקווה. אין סיכוי ואין סיבה, פשוט אין כלום. כל העולם עומד על הראש כדי להביא שלום מיותר שיביא רק זוועה. אנא קחו רגיעון והזיקו לעצמכם בלבד.

אנו, אנשי המדע, המומחים, האינטלקטואלים המובלים בתקופתנו, דורשים מכם מנהיגי העולם לפעול על-פי צו ההגיון והרציונליות המבוסס על עובודת ההיסטוריה ולקחי העבר, ולא על-פי האינטרסים הצרים והקונספציות שלכם כפוליטיקאים וכעסקנים. הרגיעו את המאניה המטורפת שלכם להשגת שלום בלהות.

על החתום... כאן צריכות להגיע החתימות של מיטב המומחים בתקופתנו.