תרבות הביטחון של ישראל

תרבות היא סגנונם של אנשים לנטרל איומים על-מנת לשרוד. אין חלל ריק פוליטי. אנשים שורדים רק במדינות. לשם שרידותה מטפחת המדינה את מערכת הביטחון, שהיא הזרוע האלימה שלה.

גם מערכת הביטחון מבקשת לשרוד, וכך גם כל מי שמשרת בה. רצון המדינה לשרוד, רצון מערכת הביטחון לשרוד ורצונם של אנשי הביטחון לשרוד - ממקבלי ההחלטות הבכירים ועד נהגיהם - יוצרים סתירות פנימיות והתנגשויות (מלחמות) ללא הרף.

התנגשויות רב-מוקדיות ורב מימדיות מתמידות אלה, הן איומים פנימיים שאין מסוכנים מהם למערכת הביטחון; הן שוחקות אותה ויוצרות את חץ הזמן שלה לעבר אי-סדר, הסתאבות וכליה.

מאמציהם של אנשים להכחיש או להתעלם מהסתאבותן ההכרחית של מערכות אדם בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט, הולידו את תרבות המיתוס המחזקת את רוח האדם מחד גיסא, ומגבירה את המגמה הטבעית להתפרקות מאידך גיסא.

רק תבונה המבוססת על מידע מסוגלת להאט את תהליך הסתאבות המערכות ואת קריסתן. בלעדי תבונה זאת, סיפורן של מערכות הביטחון הוא סיפור של מצעד איוולת, כמו סיפורה של ההיסטוריה האנושית עד כה, כמו סיפורה של מדינת ישראל, כמו סיפורם של רוב הישראלים בכל מלחמותיהם, גם בלחימה נגד הטרור הפלשתיני ב-2002.

אנשי קבוצות השררה בישראל מכחישים את מצעד האיוולת שהם מנהיגים, כדי להבטיח את שרידותם. לפיכך, אנשי קבוצות השררה - ראשי ממשלות, שרי ביטחון, רמטכ"לים, ראשי שירותים חשאיים, ראשי אוניברסיטאות, ראשי המשק - מהווים סיכון גבוה למדינה.

שאיפתה של כל מדינה היא, שאנשי קבוצות השררה יהיו אנשי המעלה. בכך יהפכו קבוצות השררה לאליטות של אמת ויגברו סיכויי המדינה לשרוד לאורך זמן. אבל קיימת הסתברות נמוכה שאנשי המעלה ישרדו בהתנגשויות רב-מוקדיות מתמידות אלה, ומעלתם לא תישחק. זה היסוד הטראגי בחברת האדם, זה המחיר שעליו לשלם על מודעותו.

תרבות הביטחון היא תהליך ההתפרקות של מערכת ביטחון מסוימת. היא גם האופן שבו אנשים מבינים ומתייחסים להתפרקות; היא סיפור הצלחתם של מקבלי החלטות באותה מערכת לדחות את התהליך ולהאט אותו והיא תוצאת מאמציהם לחדש את אותה מערכת.

יש דמיון בין כל מערכות הביטחון ויש מאפיינים ייחודיים לכל מערכת: קצב התפרקותה, סגנון התפרקותה, אופי המאמצים לדחותה ולהאט את ההתפרקות, הדרך שבה מקבלי ההחלטות מחדשים אותה ורמת האיוולת שבה.

על-פי התנהלותה של מדינת ישראל בשנים האחרונות של המלחמה בטרור הפלשתיני, תרבות הביטחון של ישראל נמצאת בשפל המדרגה - עד כדי סיכון קיומה של מדינת ישראל. אמנם לא מייד, אך תוך עשר עד עשרים שנה.