בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לקחת בהשאלה את תיקון 113 גם לדין המשמעתי: קביעת מדרג ענישה לצד עבירות המשמעת של עורכי הדין תקדם את ערך השוויון ותחזק את אמון הציבור בדין המשמעתי
|
|
|
|
|
הגיעה העת לשקול בכובד ראש ובזהירות קידומה של רפורמה נוספת בדין המשמעתי, כזו שתפחית את האפשרות למקריות או חלילה לשרירותיות בעת גזירת דינם של אלה שהורשעו בביצוען של עבירות משמעת. כך למשל, ניתן לשקול קביעת עונשי מינימום לצד עבירות חמורות המתבצעות בנסיבות מסוימות, ומנגד לקבוע עונשי מקסימום לצד עבירות משמעת אחרות | |
|
|
|
|
|
תכלית הדין המשמעתי היא שמירה על רמת המקצוע וטוהרו וחיזוק מידת האמון שרוכש הציבור לעורכי הדין. בתי הדין המשמעתיים של הלשכה הם נדבך חשוב באכיפת כללי האתיקה המקצועית, באשר במסגרתם נדונות התלונות שהבשילו לכדי קובלנות משמעת בוועדות האתיקה. מתוקף המנדט שהופקד בידיהם, נדרשים בתי הדין להתוות את נורמות ההתנהגות הראויות של עורכי הדין, והם האמונים על קביעת רף הענישה כלפי החורגים מנורמות אלה. בדומה לביקורת המופנית כלפי הרשות השופטת בכללותה, קיימת טענה לפיה תוצאות פסקי הדין המשמעתיים הן לעיתים קרובות רנדומליות. הן תלויות יותר בזהות המותב היושב בדין ופחות בהוראות הדין, כלשון הקלישאה: "אמור לי מי השופט ואומר לך מה תהיה תוצאת המשפט". אמירה זו מבטאת תסכול וחוסר אמון כלפי הרשות השופטת, אך מומלץ לא למהר לקבל אותה, משום שהיא גורפת, בלתי מידתית ואף קיימת סכנה כי תהפוך לנבואה המגשימה את עצמה. בה בעת, אין להתעלם מכך כי גם המחוקק הישראלי הכיר בצורך לבצע שינויים והתאמות בדרכי השפיטה במטרה לצמצם את חוסר האחידות והוודאות במרחב המשפטי. כך למשל, ניתן להצביע על חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה (חוק העונשין, תיקון מספר 13, התשע"ב-2012) כמבטא שאיפה לצמצם פערי ענישה במקרים של נאשמים שעברו עבירות זהות בנסיבות דומות. אותם נימוקים חרף ההבדלים המוכרים בין מטרות המשפט הפלילי לתכלית הדין המשמעתי, נדמה כי הרציונל הניצב בבסיס הכוונת שיקול הדעת השיפוטי; כמו גם ההצדקה לקביעת מדרג ענישה בחוק העונשין (התשל"ז-1977) לצד כל עבירה, יפים גם לדין המשמעתי המעניק כיום לחברי בתי הדין מרחב שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל בעת קביעת רכיב הענישה של פסק הדין. לצד כל אחת מעבירות המשמעת המנויות בחוק לשכת עורכי הדין (התשכ"א-1961, סעיפים 53-61) ובכללי האתיקה המקצועית (כללי לשכת עורכי הדין, אתיקה מקצועית, התשמ"ו-1986) לא קיים כל מדרג ענישה היכול להתוות את קווי המתאר של גזרי הדין המשמעתיים. תחת זאת, העונשים המנויים בסעיף 68 לחוק הלשכה הם: אזהרה; נזיפה; קנס; השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים והוצאה מן הלשכה - חלים על כל עבירות המשמעת, מקלות ועד חמורות. פערים בלתי מוסברים מציאות משפטית זו אינה בריאה הואיל והיא עלולה להוביל לפערי ענישה בלתי מוסברים ולכרסום האמון במערכת השפיטה המשמעתית. נדמה כי הגיעה העת לשקול בכובד ראש ובזהירות קידומה של רפורמה נוספת בדין המשמעתי, כזו שתפחית את האפשרות למקריות או חלילה לשרירותיות בעת גזירת דינם של אלה שהורשעו בביצוען של עבירות משמעת. כך למשל, ניתן לשקול קביעת עונשי מינימום לצד עבירות חמורות המתבצעות בנסיבות מסוימות, ומנגד לקבוע עונשי מקסימום לצד עבירות משמעת אחרות. אין בהצעה לקביעת מדרג ענישה משום שלילת שיקול הדעת של בתי הדין בקביעת העונש הסופי, בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה, על בסיס עיקרון הענישה האינדיבידואלית, בדיוק כפי שחוק העונשין והעונשים הקבועים לצד העבירות המנויות בו אינם נוטלים מבתי המשפט את שיקול הדעת בעת גזירת הדין. כל שנועדה ההצעה לקדם הוא צמצום פערי ענישה במקרים דומים (אך לעולם לא זהים) והגברת האמון במערכת השפיטה המשמעתית. כאן המקום להזכיר ולציין לחיוב את העובדה, כי בשנים האחרונות בוצעה רפורמה בדין המשמעתי (תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין, התשס"ח-2008, נכנס לתוקף בחודש ינואר 2010) במסגרתה נקבע, בין היתר, כי הדיונים בבתי הדין יתקיימו ככלל בדלתיים פתוחות וכי הדיינים ייבחרו על-ידי ועדת מינויים שבראשה יעמוד שופט בכיר בדימוס. לצד שינויים מבורכים אלה וכדי להצעיד את הדין המשמעתי צעד נוסף קדימה, ראוי לקדם חקיקה נוספת בתחום אשר תוביל לחיזוק עקרונות ההגינות, השקיפות והשוויון ותגביר את האמון שרוחש הציבור בכלל ועורכי הדין בפרט למערכת השפיטה המשמעתית של הלשכה.
|
|
המאמר פורסם במקור במגזין "הפרקליטים", יוני 2014
|
|
|
הכותב הוא דיין בבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז תל אביב והמרכז
|
|
תאריך:
|
13/07/2014
|
|
|
עודכן:
|
13/07/2014
|
|
עו"ד עמי עצמון
|
|
"בחומר הקיים מפורטות מספר ניכר של פרשיות, חלקן כאלו שלא הופיעו כלל בדוח הקודם ושהחומר הנוגע אליהן הושג במהלך הימים האחרונים, ובעיקר לאחר הסרת צו איסור הפרסום שהיה על חקירה זו". דבריה של סגנית נשיאת בית משפט השלום בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ, בהחלטתה להאריך בשלישית (10.7.14) את מעצרו של עו"ד רונאל פישר.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - בן, צחוקים, טווח, אין ייתור, הוגן ודמאגוג
|
|
|
כותרת בעיתון הארץ, ביום בו מתקפת הטילים על ישראל מתגברת והולכת, סופר, מורה דרך, אב שכול, "על התקווה ועל הייאוש" . ועם משחקי לשון האופייניים לכאלה שאין להם באמת מה לומר, אתה מסביר לנו שבגלל הייאוש אינך יכול להיות מיואש או משהו כזה, בקיצור קדחן מקצועי מייאש. נמ"ר, נודניק ממדרגה ראשונה. מטחנת מילים ריקות.
|
|
|
כאשר מוגשת תביעה על-ידי ועד בית בבית משותף, בו רכשו דיירים את דירותיהם מקבלן, בגין ליקויי בניה הקיימים ברכוש המשותף, ועד הבית תובע מהקבלן "ביצוע בעין" של תיקון הרכוש המשותף, כלומר, הוא דורש מהקבלן שיבוא ויתקן את הליקויים.
|
|
|
כמו שיטפון חורפי בנחל אכזב מדברי המאיים להטביע את כל מי שניצב בדרכו, כך מתקדם בעוצמה רבה ארגון הטרור האיסלאמי-סוני דאע"ש, המבקש לכונן "מדינה איסלאמית בעירק ובלבנט" שתתנהל על-פי חוקי ההלכה האיסלאמית - השריעה - בהתאם לפרשנות הקיצונית, האלימה ומטילת המורא ביותר. אחרי עירק, שעל אחדות מעריה המרכזיות כבר השתלט, מיועד צבא הלוחמים הרצחניים של דאע"ש לשלוט בסוריה כשהמדינה הבאה בתור הכיבוש היא הממלכה ההאשמית - ירדן.
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
אראל סג"ל
המשטרה והפרקליטות הפכו לציידות ראשים פוליטיות במקום שומרות החוק ויש להקים ועדת חקירה עצמאית לחשיפת התנהלות המשטרה והפרקליטות במשפט נתניהו. מכתב אזהרה נוקב לנשיא המדינה
|
|
|
אפרים הלפרין
בי' בתשרי פרצה מלחמה יום הכיפורים בכ"ב בתשרי שמחת תורה פרצה מלחמת חרבות ברזל בי"ד בניסן, ערב פסח כמה שעות לפני ליל הסדר הכריז צה"ל בתזמון נדיר אשר רק צבא האויב וארגון החמאס היו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|