אוהב אותך אבל הפעם הגזמת

גדעון יקר, אני אוהב אותך באופן אישי ואני חושב שחשוב שיש אדם כמוך בינינו. חשוב שמישהו ירים זעקה מעת לעת. אתה אדם נאור ובאמת מאמין שהעולם יכול לחיות בשלום אבל גדעון יקר מאוד, באמת יקר, הפעם טעית ובגדול! טייסינו הם מלח הארץ, האנשים הטובים האנשים שבזכותם לא נכניס כוחות רגליים לעזה ונקבל 300 חיילים בארונות.

גדעון אין ברירה הפעם באמת אנו הצודקים, הפעם באמת הגיע הזמן שתושבי עזה יצאו לרחובות גם אם הם מסכנים את חייהם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפוך את ישראל לבוסניה והכל בגלל אנשים קיצוניים שגרים בעזה! נראה אותך יוצא לעזה בעצמך לנסות לעשות משהו עם חיות האדם האלה! שנינו יודעים הרי שחי לא תחזור משם ואני הראשון שאצטער על כך וזאת משום שאני באמת אוהב אותך ובטוח שאתה מתכוון לטוב, אבל גדעון הפעם זה הילדים שלך ושלי, הפעם זה הילדים של כולנו.

הפעם הם בכוחות ענק של טילים שמתקיפים אותנו והפעם אין ברירה. כל תושבי עזה שרוצים לקבל הגנה מוזמנים לעבור את הגבול על-מנת שלא נפחד מבית הדין לפשעי מלחמה ונוכל לחסל את הרוצחים המתועבים האלה! גדעון הפעם אין ברירה!!! אנא תוריד את היד מגיבורי ישראל, מלח הארץ, טייסי חיל האוויר טהורי הלב והנשמה. הם מצילי החיים של עם ישראל! אנא גדעון תתנצל בפניהם, מגיע להם שתעשה את זה וזאת משום שאני מכיר אותך, אתה אדם טוב. אנא גדעון בשם הילדים שלנו כי אין לנו ארץ אחרת.

נ.ב

גדעון הייתי מצפה ממך לא לכתוב מאמר זה בשעת מלחמה כשכל מדינתנו מותקפת. הייתי מצפה ממך לגנות באותה חריפות את חיות האדם ששולחים מאות טילים על ישראל.