רק כ-30 איש יודעים בדיוק מה יש בשתי השיחות בין אהוד אולמרט לשולה זקן – האחת מ-19.5.11 (בעיצומו של משפטם בירושלים) והשנייה מ-28.10.12. אלו הם כמובן אולמרט וזקן עצמם, עורכי דינם, אנשי הפרקליטות שטיפלו בתיק וחמשת שופטי בית המשפט העליון. מה שברור הוא, שהמדינה משוכנעת שהן מרשיעות את אולמרט בפרשת טלנסקי – ואולמרט מאוד לא רצה ששופטיו ישמעו אותן. זו כבר אינדיקציה לתוכנן ולמשמעותן.

המדינה טוענת, כי השיחות הללו מלמדות שאולמרט השתמש בכספים שקיבל ממשה טלנסקי לא רק למטרות פוליטיות, אלא גם לצרכים פרטיים. בדיון בעליון נרמז בצורה ברורה למדי, כי זקן טוענת שם שהיא קיבלה מאולמרט חלק מכספי טלנסקי לשימושים פרטיים; לא ברור אם הכוונה לשימושים שלו או שלה.

האבחנה הזו בין שני השימושים היא שעמדה בבסיס החלטתו של בית המשפט המחוזי לזכות את אולמרט בפרשת טלנסקי, לאחר שקבע שהוא לא עבר את הקו שבין האתי לבין הפלילי בטפלו בענייניו של טלנסקי במקביל לקבלת התרומות. האבחנה הזו, הבעייתית מאוד מבחינה ציבורית ואף משפטית, גם עמדה ביסוד ערעורה של המדינה. אבל אם יוכח שאכן נעשה בכסף שימוש פרטי – הרי שלמחוזי עצמו, לשיטתו, לא תהיה ברירה אלא להרשיע את אולמרט.

אל השיחות הללו מצטרפים "יומני שולה": הרישומים מזמן אמת של זקן, על קבלת הכספים מטלנסקי ועל השימוש בהם. המדינה לא יכלה להגיש אותם במשפט במחוזי, משום שזקן לא עלתה על דוכן העדים – וכך לא היה לה האישוש הדרוש לאותנטיות שלהם. כדאי לשים לב, שסניגוריו של אולמרט מיקדו את הטיעון שלהם – בהתנגדותם להגשת הראיות הנוספות – בכך שלשיחות אין משמעות בלי היומנים. משמע: היומנים הם שעלולים/עשויים להיות "האקדח המעשן".

חובה לקרוא היטב את הפיסקה הבאה בהחלטתו של הנשיא אשר גרוניס: "המדינה טוענת בפנינו כי אחד הטעמים המרכזיים לעובדה שהחומר הראייתי שבו עוסקת הבקשה לא הוגש לערכאה הדיונית, נעוץ בהשפעה פסולה של אולמרט על זקן. יודגש, כי בעניין זה אין אנו קובעים כל ממצא שהוא, שכן כל שנחשפנו אליו הוא האמור בהקלטת השיחות שהוגשה על-ידי המדינה. המדינה הוסיפה בבקשתה כי היא פתחה בחקירה משטרתית בעניין זה נגד אולמרט.

"לענייננו, היינו לצורכי הבקשה בה אנו דנים ולגביה בלבד, נראה לכאורה כי נעשו ניסיונות על-ידי אולמרט להשפיע על זקן שלא תעיד במשפט. עם זאת, יובהר היטב, כי אין למצוא בדברינו כל ממצא עובדתי בדבר השפעה פסולה של אולמרט על זקן מעבר לבקשה שבפנינו, וממילא אין מקום לעשות שימוש בדברינו בהחלטה זו לשם כך.

"לצורך ההכרעה בבקשה לגביית ראיות נוספות די שנאמר, כי השיח בין אולמרט לבין זקן המוקלט בקלטות מצדיק גבייה של הראיות, כפי שביקשה המדינה. טעם זה יפה גם באשר ליומנים שבהם עוסקת הבקשה, שלא הוגשו לבית המשפט המחוזי בשל אי-עלייתה של זקן על דוכן העדים".

עם כל ההסתייגות והזהירות המוצדקות של גרוניס, יש כאן אמירה לכאורית חד-משמעית: אולמרט שיבש את משפטו בירושלים, ובשל כך לא ניתן היה לשמוע את זקן ולקבל את יומניה. די ברושם הזה שנוצר, כדי להביא לפתיחתו מחדש של הדיון בתיק טלנסקי. האם יש למדינה מספיק ראיות כדי להעמיד לדין את אולמרט באותו חשד? המשטרה טרם סיימה את חקירתה, אך קשה לראות כיצד כעת היא לא תסתיים בכתב אישום. ונזכיר, שלא מדובר בעבירות טכניות, אלא בכאלו שלצידן עונשי מאסר מירביים של עד תשע שנים.

אולמרט ודאי ינסה כעת להרוויח זמן. סניגוריו יטענו, כי הם זקוקים לזמן כדי ללמוד את השיחות והיומנים, לקרוא היטב את עדותה של זקן במשטרה ולגבש את קו ההגנה שלהם בפני טענותיה. הם אמרו במפורש, כי שמיעת הראיות תביא לכך שפרט לחקירה נגדית נוקבת של זקן ועדות חוזרת של אולמרט, יתבקש בית המשפט לשמוע שורה של עדים בדבר חוסר אמינותה ואף עבירותיה של זקן.

גרוניס סיפק רמז עבה למדי בנוגע לנקודה האחרונה: "בית המשפט המחוזי יהיה רשאי ליתן הוראות מתאימות כדי לשמור על מסגרת הדיון, כך שיישמר קשר ענייני בין טענות ההגנה לבין התוספת הראייתית שמבקשת להגיש המדינה". במילים אחרות: אולמרט יוכל להביא עדים, אבל שיהיו רלוונטיים בצורה ישירה וברורה.

יש גם קשיים אוביקטיביים: הנשיאה מוסיה ארד פרשה ויש למנות מישהו במקומה, שמן הסתם יומנו כבר עמוס – כמו גם יומניהם של השופטים יעקב צבן ומשה סובל. מצד שני, דווקא העובדה שאנו מצויים בעיצומה של הפגרה, יכולה להביא את נשיא המחוזי, דוד חשין, לקבוע שהדיון ייערך מיד אחריה – בנימוק שכעת יש לצדדים זמן להיערך.

יש עוד נקודת לוח זמנים – 17.1.15. זהו המועד בו יפרוש גרוניס מכס השיפוט, אם כי הוא יהיה רשאי לתת פסקי דין שלושה חודשים נוספים. קצת קשה לראות כיצד המחוזי שומע את הראיות החדשות ונותן פסק דין, ואת הצד המפסיד מספיק להגיש ערעור שיישמע – וכל זה עד אותו מועד (שהוא האחרון בו גרוניס יכול לשבת באולם). לזכותו של גרוניס ייאמר, כי ניכר שהוא לא הביא בחשבון שיקול אישי זה. בעליון גם קל יותר להחליף שופט שישמע את המשך הערעור, כי הוא יידרש בעיקר לקרוא מסמכים. מצד שני, לנוכח הנפח של התיק, משמעות הדבר תהיה עיכוב נוסף בהכרעה – ודאי עמוק לתוך 2015.

כל זה קורה, כאשר בית המשפט העליון צריך להתחיל בעוד מספר חודשים לדון בערעורו של אולמרט על הרשעתו בקבלת שוחד בפרשת הולילנד ועל עונשו – שש שנות מאסר. ברקע מתנהלת כאמור גם חקירת המשטרה בחשד לשיבושם של המשפט בירושלים ושל משפט הולילנד בידי אולמרט. לגבי האחרון אמר השופט דוד רוזן, אומנם בהערת אגב שכמובן לא הסתמכה על ראיות, כי די ברור שהיה ניסיון מצד אולמרט לשבש את ההליך ולגרום לזקן למסור גירסה שתהיה נוחה לו. ואילו לגבי המשפט בירושלים – כבר ראינו את דבריו של גרוניס.

האם כל אלו יביאו את אולמרט למסקנה, כי עליו לבצע תפנית של 180 מעלות ולהגיע להסדר טיעון מקיף שיסיים את שלושת התיקים? לכאורה, מצבו קשה מאוד. בתיק טלנסקי גברו בצורה משמעותיים הסיכויים שיורשע, בתיק הולילנד הוא כבר הורשע, בתיק השיבוש דומה שיש ראיות לכאורה. הרשעות חלוטות בכל התיקים הללו עלולות לשלוח אותו לכלא ליותר מעשר שנים. הסדר טיעון כעת יכול לחסוך לו לא מעט שנים.