במדיניות המס הישראלית אין היגיון; יש ככל הנראה רק אינטרס. אחרת לא ניתן להסביר ולהצדיק אותה. גם לא ניתן להסביר את שתיקת הכלכלנים, הפרופסורים ואנשי המשק. לא מובן מדוע יש להמשיך כיום במתן פטור ממס בשכר דירה בעוד שכל יתר ההשקעות ממוסות; לא מובן מדוע נזכרו רק עתה באוצר שחלק ניכר מההון השחור מושקע בנדל"ן ורק עתה מצאו שקיימות אלפי דירות שניות שבעליהם מצהירים על הכנסה חודשית של פחות מ-7000 ש"ח.
זה הכסף שליבה את מחירי הדירות במידה ניכרת. זה היה ברור לפני שנים. בקלות רבה ניתן היה להצליב את הנתונים של רוכשי הדירות עם הכנסתם ולאתר את החריגים כדי לגבות מהם את מס האמת.
לא מובן מדוע אין מס ירושה כמו שקיים במדינות המערב ובשעורים של 50%. לא מובן מדוע יש לשחרר ממס ירושת מיליארדים של המנוחים עופר, עזריאלי, אריסון. ניתן לקבוע מס על ירושה בסכום 100 מיליון דולר ומעלה. לא מובן מדוע דחו המחוקקים אפילו מס בשיעור של 10% בהשוואה ל50% ויותר במערב. והכי לא מובן הוא הנימוק השגוי לחלוטין שנשמע מאנשים משכילים, כמו: זה מס על מס (הרי כל המיסים העקיפים הם כאלה), או ימצאו דרכים לעקוף את החוק (הרי בעולם גובים ולא עוקפים).
לא מובן מדוע לא בוטלו פטורים, כמו מס על קרן השתלמות שפחות משליש מהאוכלוסייה נהנה ממנו; לא מובן מדוע לא מצמצמים לפחות את הפטור המלא; לא מובן מדוע החברות הגדולות ביותר במשק ככי"ל, טבע ועוד, משלמות שיעורי מס אפסיים או מגוחכים; לא מובן שיעור המס בחברות הגז (פה אף אפשר להתל בציבור כי ממילא אינו מתמצא בחומר המורכב).
לא מובן מדוע לא הוחלה חובת דיווח מס אישית על כל אזרח במדינה, כפי שקיים בכל העולם המערבי, במיוחד כשהיום האוכלוסייה משכילה, רמת המחשוב גבוהה וכך גם התוכנה ואין כל בעיה לקלוט את הדיווחים. לא צריך דוח של 10 עמודים, אפשר היה להתחיל בשני עמודים עם נתונים עיקריים. אפשר היום לאכוף את הדיווח בקלות יחסית כפי שעשו בנושא איסור
הלבנת הון (אין דיווח - אין פעילות בחשבון הבנק). לא צריך לבדוק את כל הדוחות, אפשר לקבלם כנכונים, אך מי שיתפס כמכזב יוענש במלוא חומרת הדין. כך במערב. אנחנו בלבנט.
לא מובן מדוע כה מועט מספר כתבי האישום המוגשים על עבירות מס וגם לא קלות העונשים המוטלים בהשוואה למערב; לא מובן מדוע פקידי רשות המיסים אינם מפעילים מלוא סמכותם על-פי החוק. הם דורשים תוספת מאות עובדים, אך אפשר היה עם כללים פשוטים וחדים, עם מחשוב טוב לעשות רבות בכוח אדם מצומצם צעיר ונמרץ.
לא מובן מדוע נדרשו שנים כדי להשיג שתוף פעולה בהעברת נתונים בין הרשויות השונות ואיני יודע אם זה היום עובד כראוי. לא מובן מדוע סקטורים שלמים מקבלים יחס שונה בגביית המס; לא מובן מדוע לא טיפלו בבדיקת תנועות הכספים הגדולות באמצעות החלפנים (הצ'יינגים) איני יודע אם הנושא מטופל כיום.
לא מובנת כמובן התעקשותו של שר האוצר שלא להעלות מיסים ולהנהיג מע"מ אפס למרות שכל סטודנט שנה א' בכלכלה לומד שהדבר מעלה את הביקוש וכתוצאה את המחיר, שלא להזכיר, עקב פשרה, הפטור יכלול אוכלוסיות שאינן עובדות ומשרתות וזאת מלבד הקומבינות שעוד נכונות לנו.
אז יש כמה אלפי אזרחים מדושני עונג ויש מאות אלפים או מיליונים שנאנקים תחת עול. חברה כזו אינה צודקת, אינה מוסרית, אינה נעימה, ועלולה להצמיח תופעות שליליות קשות בתחומים רבים. איתרע מזלם של החלשים שהנושא החשוב ביותר בישראל הוא הביטחון ולפיו מצביעים. מזניחים את הכלכלה. קשה לדעת עד מתי תימשך תופעה זו ומה ילד יום.
