ניסים לא מאזנים גירעונות תקציביים <br>

מריבות מקצועיות-כלכליות בין נגידי בנק ישראל לשרי האוצר לדורותיהם אינן תופעה חדשה. גם אין כול חדש בעוצמת הרעש הציבורי שהתחולל בעבר כתוצאה מן הביקורת החמורה שהטיחו הצדדים זה בזה. אבל משום מה הביקורת המקצועית החריפה של הנגידה קרנית פלוג על הצעת תקציב המדינה ל-2015 שהכין שר האוצר יאיר לפיד ואושרה בממשלה - נפלה על אוזניים ערלות, וכמעט לא זכתה לכותרות ייחודיות בעיתונות המודפסת והאלקטרונית.

לכאורה הכול בסדר. לפיד הסביר לשרים את מה שרצה להסביר והם הצביעו בעד ההצעה. והנגידה, לעומת זאת, מתחה ביקורת עניינית. כולם האזינו אבל איש לא התרגש יותר מדי. אולי חשבו כי ישיבת הממשלה שדנה בנושא לא הייתה אלא הצגה חסרת חשיבות, כי בלאו הכי שדה המערכה האמתי יהיה בוועדת הכספים של הכנסת שכלל לא בטוח שתטביע את חותם האישור על הנוסח שנתקבל בממשלה.

מה, בעצם, כל כך חמור בביקורתה של הנגידה. מסתבר שגם כאשר קרנית פלוג מביעה את דעתה המקצועית בטון הדיבור המתון שלה, יש לדברים משמעות קשה שהייתה חייבת לגרום זעזוע. במלים ברורות וחדות השמיעה הנגידה את האזהרה הבאה: "מצב המשק הישראלי רק ילך וידרדר כתוצאה ממימוש התקציב שאישרה הממשלה על-פי הצעת שר האוצר. גודל הגירעון יגיע לכדי 40 מיליארד שקלים - יותר גבוה מזה שהיה בתקופת כהונתו של השר הקודם. לפיד גם "ניפח" את תחזית הכנסות המדינה מגביית המיסים בלא פחות מ-2.5 מיליארד שקלים ושגה בניבוי הגירעון ובסופו של דבר - יחמיר את הגזירות שיוטלו על הציבור ב-2016".

אם נתרגם את השפה הכלכלית לעברית מדוברת נגלה, כי הנגידה מסבירה בפשטות שבשנת הכספים הבאה לא יהיה מנוס מהטלת מיסים חדשים, אם לפיד יסכים לכך או לא. ומסים אינם רק הכסף שנגבה מהשכר. מיסים משמעותם גם הגדלת שיעור המע"מ, הטלת מע"מ על פירות וירקות, הגדלת מס קניה על מכוניות יקרות, הטלת מס ירושה ומיסוי קרנות השתלמות, צמצום משמעותי בפטורים ממס באזורי פריפריה, הגדלת המיסוי על רווחים ממסחר בניירות ערך, ביטול הפטור ממע"מ באילת, ועוד כהנה וכהנה מן הגורן ומן היקב. בקיצור: אם מערכת המיסוי הקיימת הכבידה את עולה כדי להגדיל את הכנסות המדינה בהתאם לצרכים, הרי שבשנה הבאה ניאלץ לסבול הכבדה מכאיבה יותר שתיכנס הרבה יותר עמוק לכיס הפרטי של כל אחד מאזרחי ישראל, ואולי גם זה לא יספיק והכבדת המיסוי תלווה אותנו עוד שנים רבות.

החלק השני של המשוואה הכלכלית החמורה שמציגה הנגידה עוסק בגרעון התופח. פלוג מבהירה, ללא מורא וללא משוא פנים, כי שיעור הגירעון לא יעמוד על 3.4 אחוזים, כפי שהבטיח השר יאיר לפיד, אלא על 3.6. אחוזים, שיעור שעלול להביא להורדה בציון שמעניקות לישראל חברות דירוג האשראי. המשמעות המעשית של הורדת הציון - נסיקה בהיקף תשלומי הריבית שתיאלץ ישראל לשלם על חובותיה בשווקים הבינלאומיים. ומנין יבוא הכסף שעדיין יחסר? אולי יתרחש נס והממשלה תצליח להעביר החלטה לצמצום משמעותי בתקציב הביטחון, או אולי ישלח לנו האל ישועה ממרומי הרקיע ויזמים פרטיים יגלו מאגרי נפט ענקיים במעמקי הים, ומהם אפשר יהיה לגבות עוד כספים?

נכון שבחיים הכלכליים אסור לסמוך על נסים כדי לאזן תקציבים, אבל מי יודע אולי תושיע אותנו אמרת חז"ל: "יהודים, אל תסמכו על נסים. השמיעו פרקי תהלים".