ב-12 אוקטובר 1973 דיווח מקור מהימן כי תוך יום-יומיים הצבא המצרי יפתח בהתקפת שריון גדולה. צה"ל נערך, והשריון המצרי הוכה. החלה התפנית בגזרה המצרית. אותו מקור התריע פעמיים, ערב המלחמה, על צליחה מצרית קרובה מאוד, והתרעתו נדחתה אז בבוז על-ידי צמרת אמ"ן המסונוורת. וממש באותו זמן, כשבוע לפני המלחמה, התריע מקור איכותי אחר מהמעלה הראשונה על תוכנית ההתקפה הסורית ומצב ההכנות האחרונות לכך. גם התרעה זאת נופנפה ברגל גסה על-ידי צמרת אמ"ן.
ב-12 אוקטובר, לפני 41 שנים פחות יום, נערכה ישיבת קבינט דרמטית סביב השאלה האם לצאת עכשיו לצליחת התעלה או לא. הרמטכ"ל דדו עמד בראש אלו שצידדו בכך, ואילו סגנו, האלוף טל, עמד בראש המתנגדים. הנימוק המרכזי של טל היה כי אין לבצע צליחה כל עוד עיקר כוח השריון המצרי נמצא עדין ממערב לתעלת סואץ ולא הוטל למערכה. התערבבו כאן גם שיקולים מדיניים שונים.
והנה, תוך כדי הדיון, מכניסים לראש המוסד,
צבי זמיר, ידיעה ולפיה בכוונת המצרים לפתוח ב-13 או 14 אוקטובר בהתקפה משוריינת גדולה על כוחותינו, שתכלול כוחות שיחצו מזרחה את תעלת סואץ. סימנים ראשונים להכנות (עדין לא ברורות) בשריון המצרי נקלטו אותו זמן ביחידה 8200. בו במקום הודיע דדו כי הוא "יורד" מהצעתו לצליחת התעלה עכשיו; צה"ל יערך ויתארגן לבלימת המתקפה המשוריינת המצרית, ישמיד מירב הטנקים המצרים ורק לאחר מכן תבוצע הצליחה. הקבינט אישר. ב-14 אוקטובר הוכה השריון המצרי, וזמן קצר לאחר מכן החלה הצליחה.
אני מעוניין להגיד כאן כמה מילים בהקשר המודיעיני. הידיעה הייתה מסוג אותן ידיעות "זהב" שיש בהן כדי לשנות מצב אסטרטגי ולהשפיע במישרין על קבלת ההחלטות בדרג העליון תוך כדי מלחמה.
היכן כאן העוקץ, היכן טמונה כאן הטרגדיה? ובכן, המקור לידיעה היה מקור של המוסד. מקור איכותי, נגיש לרמה המצרית הצבאית העליונה, מהימן. והנה, אותו מקור התריע כעשרה ימים לפני מלחמת יום הכיפורים כי המצרים מתכוונים לצלוח את התעלה בעיתוי קרוב, וחזר על התרעתו 4 ימים לאחר מכן, תוך ציון פרטים צבאיים שונים על ההכנות המצריות. צמרת אמ"ן בטלה את הידיעה הזאת, כמו הרבה ידיעות אחרות של מקורות טובים שדברו על מלחמה, בנימוק שהכל נובע מחששות של המצרים מאתנו,וכן מההכנות המצריות לתרגיל הגדול שלהם.
ככה זה! ב-12 אוקטובר כבר לא הייתה בנמצא צמרת אמ"נית מוכת סנוורים שתוכל לבטל בזלזול ידיעות מתריעות שונות, בכללן ידיעות מוסד.
ובהזדמנות זאת אני רוצה לעלות כאן אירוע שלא זכה לתשומת הלב הראויה, וגם עניינו ביטול ידיעה התרעתית מהמעלה הראשונה על-ידי צמרת אמ"ן ערב מלחמת יום הכיפורים. הפעם הגזרה היא סוריה. ב-25 ספטמבר, כידוע, נפגש המלך חוסיין עם
גולדה מאיר והתריע בפניה כי "הצבא הסורי נמצא בעמדות זינוק להתקפה". משנשאל לגבי הצבא המצרי השיב חוסין כי אינו יודע. התרעת חוסיין נידונה בדרגים העליונים ונדחתה בגלל התפיסה כי סוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים, ובמצרים יהיה תרגיל, והסורים חוששים מאתנו ולכן הם נערכים להגנה.
אבל, זמן קצר ביותר לאחר מכן מגיעה ידיעת "זהב" ממקור איכותי ביותר. והידיעה: מתארת את כל תוכנית ההתקפה הסורית ומוסיפה, לפרטי פרטים, מה מצב ההכנות הסוריות להתקפה!! לא הגנה, לא חששות. התקפה לכיבוש כל רמת הגולן!! סא"ל אבי יערי, מי שהיה ראש הענף האחראי על סוריה, הכין נייר מיוחד שזעק בקולי קולות: הכנות סוריות למתקפה כזאת וכזאת. הנייר הזה עלה לאישור ו"נשחט" על-ידי צמרת אמ"ן המסונוורת. הנייר הרשמי שיצא מטעם מחלקת המחקר של אגף המודיעין החריש לחלוטין את הזעקה; הוא השאיר בכתובים את הקונספציה כי הסורים חוששים מאתנו, אינם מתכוונים לתקוף, והציב סימן שאלה על מהימנות הידיעה של המקור. כל מחאותיו של אבי יערי לא עזרו לו. האיוולת המדהימה נצחה!
עוד טרגדיה, ומי יודע מה עוד יתגלה בשנה ה-42 למלחמה?
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
