עורכי-דין ורואי-חשבון אינם פקידי ממשל

אתמול נפל דבר בישראל. מאתמול הפכו מקצועות עריכת-הדין וראיית-חשבון, ממקצועות של מי שהתגאו בכך שהם בעלי מקצוע חופשיים, למקצועות של מי הכפופים לחובות דיווח פקידותיות לשלטונות. ככל שתנסה לשכת עורכי הדין ליחצ"ן עצמה, בהודעות לעיתונות וככל שיטען, ראש לשכת עורכי הדין, כי: "המאבק העיקש שהתנהל בשלוש השנים האחרונות הוכיח שוב את חיוניותה של לשכת עורכי הדין לציבור חבריה בישראל ולמערכת המשפטית. אלמלא התעקשותנו ומאבקנו בכנסת בהצעת החוק, עורכי דין רבים היו נפגעים פגיעה קשה במעמדם ובעבודתם", הרי המציאות בשטח - בכל הכבוד הראוי - שונה שינוי של ממש, מתפישתו, המלווה באנחת רווחה של ראש הלשכה.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014, שאושר אתמול בוועדת החוקה, חוק המשפט של הכנסת והפך לחקיקת משנה מחייבת, מחייב ציבור עורכי-הדין ורואי-החשבון, לבצע הליך המוגדר בצו איסור הלבנת הון, כ"הליך הכרת הלקוח". בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון, חייבים רואי-חשבון ועורכי-דין, לזהות לקוחותיהם, הבאים להיעזר בשירותיהם המקצועיים. הליך זיהוי זה - הקרוי בלשון הצו, הליך של "הכרת הלקוח" - מחייב עורכי-דין ורואי-חשבון, במסגרת הענקת שירותיהם המקצועיים ללקוחותיהם וכחלק בלתי נפרד ממתן והענקת שירות מקצועי שוטף, רגיל ויומיומי זה.

למעשה ובפועל, מרגע כניסת צו איסור הלבנת איסור הון לתוקפו, הרי חייב ציבור רואי-החשבון ועורכי-הדין לזהות ולהכיר לקוחותיהם, טרם מתן שירות עסקי, כגון רכישה, מכירה או ניהול נכס. בנוסף לזיהוי, ידרשו עורכי-הדין ורואי-החשבון, להעריך הסיכון הנובע ממתן שירותיו המקצועיים ללקוחותיהם, מפני עסקה העלולה להיות קשורה בהלבנת הון וגם/או מימון טרור, כמו-גם לזהות ולהכיר ציבור לקוחותיהם, קודם מתן שירות עסקי לציבור לקוחות זה. הדברים ישימים במקרים של רכישת נכס וגם/או מכירתו וגם/או ניהולו של נכס שכזה. בנוסף לחובת זיהוי ציבור לקוחות עורכי-הדין ורואי-החשבון, מטיל צו זה חובה על עורכי-דין ורואי-חשבון, להעריך הסיכונים הנובעים משירות מקצועי שכזה, שעה שחושדים הם, כי עניין לנו בעסקה העלולה להיות קשורה בהלבנת הון או למימון טרור.

בהתאם למצב החוקי, שהיה קיים במדינת-ישראל - קודם לכניסת צו איסור הלבנת הון לתוקפו, אתמול - יכול היה ציבור לקוחותיהם של עורכי-הדין ורואי-החשבון, לבקש מעורך-דין וגם/או מרואה-חשבון, להעניק לו טיפול ושירות עסקי. עורך-הדין וגם/או רואה-החשבון, יכול היה להסתמך על פרטי הלקוח, כפי שנמסרו הם לו, בידי אותו לקוח. הצו החדש דורש מרואה-חשבון וגם/או מעורך-דין, לבצע נוהל של הכרת הלקוח, באמצעות תעודה מזהה ומילוי טופס (על-ידי הלקוח) שפורט בצו איסור הלבנת הון.

הצו קובע, כי שעה שאין אפשרות לזהות הלקוח, באמצעות מפגש חזותי, פנים מול פנים, הרי קיימת חובת זיהוי באמצעות שיחת וידאו קונפרנס. בהתאם להוראת צו איסור הלבנות הון, חייב הלקוח - להצהיר בטופס מיוחד - מי הוא הנהנה מהעסקה. נותן השירות, קרי עורך-הדין וגם/או רואה-החשבון, חייב לשמור מסמכי העסקה שנערכה, לתקופת זמן של חמש שנים, על-פי הוראות צו איסור הלבנת הון זה.

צו איסור הלבנת הון, קובע בנוסף שנותן השירות העסקי, כלומר עורך-הדין וגם/או רואה-החשבון - חייב בביצוע הערכת סיכון של הלקוח, שנזקק לשירותיו המקצועיים, מפני עסקה העלולה להיות קשורה בהלבנת הון וגם/או למימון טרור. נותן השירות חייב בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון זה לעדכן רישומיו, בהתאם להערכתו ולשיקוליו המקצועיים. הצו קובע עוד, כי הערכת הסיכון שיבצע רואה-החשבון וגם/או עורך-הדין, כנדרש בצו, בהערכת הסיכון, על-ידו, תתבסס - בין היתר - על סוג השירות העסקי המבוקש, מקור הכספים ובהתייחס לעובדה, אם השירות העסקי מבוצע אל מול גורם הקשור למדינות שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה לביצוע הלבנת הון וגם/או מימון טרור.

עוד דורש צו איסור הלבנת הון, מציבור עורכי-הדין ורואי-החשבון, גם יחד, לשמור מסמכי העסקות, בהם הינם מעורבים, כדי לאפשר לרשות למניעת הלבנת הון, לפקח על ביצוע ומימוש כל עסקה ועסקה שכזו. בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון, אם לא נמסר מידע נדרש לרשות למניעת הלבנת הון וגם/או לא הייתה היענות מספקת, מצד נותן השירות (כלומר עורך-הדין וגם/או רואה-החשבון), לדרישת מסירת המסמכים וגם/או התעורר אצל מפקח הרשות למניעת הלבנת הון, חשש להפרת הוראות חוק, הרי יורשה הוא, להיכנס למשרדי נותן השירות העסקי.

קביעה זו הינה קביעה כללית וגורפת, המאפשרת בהתאם להוראות צו איסור הלבנת הון כניסה למפקח הרשות, באופן שיגרתי ושוטף למשרדי עורכי-דין ורואי-חשבון. במקרים חריגים, יודיע מפקח הרשות למניעת הלבנת הון, לעורך-הדין וגם/או לרואה-החשבון, נותני השירות המקצועי השוטף, ללקוחותיהם, כי באפשרותם לבקש נוכחות נציג הלשכה המקצועית (לשכת עורכי הדין או לשכת רואי החשבון) במשרדם. במצב דברים זה, הרי תעוכב כניסת המפקח למשרד רואי-החשבון וגם/או למשרד עורכי-הדין, למשך זמן סביר, כך שיוכל נציג הלשכה המקצועית להתלוות למפקח.

על-רקע התערבות בוטה זו של מחוקק המשנה בעצמאות המקצועית של ציבור עורכי-הדין ורואי-החשבון, כמפורט לעיל, אין ברורה, כלל, עמדתה הפומבית של לשכת עורכי-הדין, שהודיעה ברבים, כי: "לשכת עורכי הדין מברכת על הצו שהתקבל היום לאור השינויים שהלשכה התעקשה כי יוסרו מנוסח הצו. הראשון שבהם הוא חובת הדיווח שהוסרה לחלוטין מנוסח הצו - הלשכה הדגישה כי חובה זו סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין ופוגעת בזכות הייצוג של כל אזרח במדינה. כמו-כן, חובות הזיהוי והכרת הלקוח רוככו באופן שאין בהן כדי לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח ובמרקם יחסי האמון ביניהם". בכל הכבוד הראוי, להסרת חובת הדיווח מציבור רואי-החשבון ועורכי-הדין, עדיין הופך הצו, עורכי-דין ורואי-חשבון, לפקידי הרשות להלבנת הון, כאשר מפקח של הרשות יכול לחדור לצנעת הפרט שלהם וגם/או של לקוחותיהם, כדי לבדוק קיום ואכיפת הוראות צו זה. בכך נכשלו לשכת עורכי-הדין ולשכת רואי-החשבון כשלון חרוץ ושפע מלל מתהדר, חסר כיסוי, כמו-גם פרכוס עצמי, לא יטשטשו אמת עובדתית זו.