מחויבות ישראל למשתפי הפעולה |
חיסול משתפי פעולה ברשות הפלשתינית
המופתי של הרשות הפלשתינית, עיכרמה סברי, העניק באחרונה, בעקבות פניה של יו"ר הרשות אבו מאזן, אישור הלכתי ל:
1. הוצאה להורג של משתפי פעולה עם ישראל ועבריינים שביצעו פשעים חמורים.
2. ביצוע פסקי דין של 15 פלשתינים שדינם נגזר בבתי משפט של הרשות הפלשתינית למוות בגין שיתוף פעולה עם ישראל.
אבו מאזן, מתוקף תפקידו כיו"ר הרשות הפלשתינית, נושא על-פי החוק הפלשתיני בסמכות האחרונה המאשרת את ההוצאות להורג לאחר פסק הדין בבית המשפט. נכון ל-מרס 2005, 51 אסירים פלשתינים נידונו למוות בבתי המשפט הפלשתיניים וממתינים לביצוע גזר הדין. על-פי נתונים שמסר חמדי שקורה, פעיל זכויות אדם פלשתיני, מאז הקמת הרשות הפלשתינית הוצאו 70 פסקי דין מוות על-ידי בתי המשפט. 9 הוצאו להורג ואחרים נרצחו במהלך הדיונים בבתי המשפט.
בתחילת האינתיפאדה ערכו כוחות הביטחון הפלשתיניים שתי הוצאות להורג מתוקשרות בעזה ובשכם אשר גררו גינוי ולחץ בינלאומי על ערפאת ואשר ריסן את מדיניות הרשות הפלשתינית בתחום זה. עשרות רבות של פלשתינים הוצאו להורג בידי פעילי ארגוני הטרור במהלך ארבע שנות האינתיפאדה בגין חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים. ברוב המקרים נרצחו החשודים במרכזי הערים לעיני קהל רב, גופותיהם נתלו ונגררו ברחובות הראשיים על-מנת להרתיע אחרים מללכת בדרכם.
עמדת הרשות הפלשתינית
הרשות הפלשתינית, בהצדיקה את ההוצאות להורג של משתפי פעולה עם ישראל, מעלה את הטיעונים הבאים:
1. מערכת המשפט הפלשתינית ריבונית לקבל החלטות בהתאם לחוק הפלשתיני ולראיות המוצגות בפניה.
2. הוצאה להורג אינה חריג במשפט הבינלאומי והיא מונהגת גם במדינות דמוקרטיות כדוגמת ארה"ב.
3. שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים לשם העברת מידע המסייע לפגיעה בפעילי ה"התנגדות" מהווה למעשה סיוע לרצח ודינו - מוות. הלכה דומה תחול גם על מוכרי קרקעות לישראלים.
4. ההוצאות להורג חיוניות כגורם ענישה והרתעה כאחד לא רק בהקשר הישראלי אלא גם בעבירות פליליות חמורות. חלק מהנידונים למוות ביצעו פשעים חמורים נגד פלשתינים (רצח, אונס וכו') ולכן לישראל או לכל מדינה אחרת אין סמכות להתערב במערכת המשפט הפלשתינית המסייעת לאבו מאזן לייצב את שלטונו.
גורמים משפיעים על הרשות הפלשתינית
על גיבוש עמדת הרשות הפלשתינית בסוגית משתפי הפעולה משפיעים הגורמים הבאים:
1. לחץ מתמיד של ארגוני הטרור לבצע את פסקי הדין נגד משתפי הפעולה תוך איום לקחת את החוק לידיים אם תתרשל הרשות הפלשתינית בעניין זה.
2. הציבור הפלשתיני, על-פי סקרי דעת הקהל, תומך ברובו בביצוע פסקי הדין.
3. הפגנת עמדה תקיפה של אבו מאזן בסוגית משתפי הפעולה עשויה לסייע לו במו"מ עם הארגונים הפלשתיניים לשמר את ה"רגיעה" הביטחונית מבלי לשלם מחיר גבוה בזירה הפנימית.
4. הרשות הפלשתינית ערה ללחץ הבינלאומי בסוגיה זו וחוששת מיצירת תדמית שלילית בדעת הקהל הבינ"ל שתסיט את המיקוד הבינ"ל מ"הכיבוש הישראלי" ועלולה לגרור עיכוב במימוש הישגים מדיניים.
משמעויות לישראל מעמדת הרשות הפלשתינית
שתיקה והשלמה עלולות ליצור רושם של מאזן שלילי ביחסי הגומלין בין ישראל לרשות הפלשתינית שאינה נכונה לגלות רוחב לב כתגמול על הצעדים בוני אמון שנקטה ישראל, ותחזק את עמדת המבקרים את המדיניות הישראלית כלפי הרשות הפלשתינית.
סוגית ההוצאות להורג איננה רק עניין פלשתיני פנימי אלא יכולה לשמש מנוף לחץ בגיבוי בינ"ל על הרשות הפלשתינית על-מנת לבצע את ההתחייבויות הפלשתיניות בכל הקשור לרפורמות הביטחוניות, הפוליטיות והמנהליות.
להתייצבות ישראלית נגד ביצוע פסקי הדין תהיה השלכה לא רק בהיבט הביטחוני (אמינות מול משתפי הפעולה לגבי המחויבות לביטחונם) אלא גם בהיבט הישראלי הפנימי (ביקורת על נטישת המשת"פים הדומה לנסיגה החפוזה מלבנון) והפלשתיני הפנימי (חיזוק עמדתם של ארגוני זכויות האדם הפלשתיניים).
כיצד ישראל צריכה לנהוג בסוגית משתפי הפעולה?
ישראל צריכה להציג עמדה תקיפה מול הרשות הפלשתינית, שעיקריה:
1. כריכת התקדמות מדינית באי ביצוע פסקי הדין.
2. דרישה להדדיות מצד הרשות הפלשתינית לצעדים בוני האמון הישראליים המצביעים על כוונות פיוס אמיתיות עם ישראל.
3. השעיית המו"מ לשחרור אסירים פלשתינים ואיום שלא לבצע מחוות נוספות ובוודאי לא אסירים "בעלי דם על הידיים" אם יוצאו להורג משתפי פעולה.
הפיכת איום ההוצאות להורג להזדמנות מדינית לתיאום מהלכים בין ישראל לארגוני זכויות אדם בסוגיה העשויה להביך את הרשות הפלשתינית ולהעמיד את ארגוני זכויות האדם הביקורתיים בד"כ כלפי ישראל במבחני "הגזרה השווה" והאמינות.
ניצול הפרשה למהלך הסברתי שתכליתו להפעיל לחץ על הרשות הפלשתינית לנקוט צעדים בוני אמון עם ישראל והמשדרים מסר של גינוי הטרור והמשתפים איתו פעולה. בעניין זה מומלץ שישראל תדרוש:
1. הגדרה פלשתינית ברורה של "טרור" והוצאה מחוץ לחוק של ארגוני טרור (עד כה נמנעה הרשות הפלשתינית באופן מוחלט מלהגדיר ארגון, מוסד או אישים תחת הגדרת "ארגוני טרור").
2. צעדי פיוס פלשתיניים (ולא מחוות זמניות וחד פעמיות!) בתמורה לכל שחרור נוסף של אסירים פלשתינים. מומלץ שישראל תתנה (אם וכאשר תידון סוגיה זו) שחרור של אסירים רוצחים גם בחנינה מלאה של משתפי פעולה עם ישראל.
3. פעולה פלשתינית אפקטיבית נגד תרבות ה"סגידה" למחבלים המתאבדים המשדרת מסר של לגיטימיות לביצוע פיגועי התאבדות. "שבוע השהידים" שארגן החמאס בשטחים (22-29 מרס) מהווה מסר המנוגד לאווירת פיוס ושלום בין העמים.
_________
הכותב הנו חוקר בכיר במרכז ירושלים לענייני ציבור ומדינה בראשות ד"ר דורי גולד
המופתי של הרשות הפלשתינית, עיכרמה סברי, העניק באחרונה, בעקבות פניה של יו"ר הרשות אבו מאזן, אישור הלכתי ל:
1. הוצאה להורג של משתפי פעולה עם ישראל ועבריינים שביצעו פשעים חמורים.
2. ביצוע פסקי דין של 15 פלשתינים שדינם נגזר בבתי משפט של הרשות הפלשתינית למוות בגין שיתוף פעולה עם ישראל.
אבו מאזן, מתוקף תפקידו כיו"ר הרשות הפלשתינית, נושא על-פי החוק הפלשתיני בסמכות האחרונה המאשרת את ההוצאות להורג לאחר פסק הדין בבית המשפט. נכון ל-מרס 2005, 51 אסירים פלשתינים נידונו למוות בבתי המשפט הפלשתיניים וממתינים לביצוע גזר הדין. על-פי נתונים שמסר חמדי שקורה, פעיל זכויות אדם פלשתיני, מאז הקמת הרשות הפלשתינית הוצאו 70 פסקי דין מוות על-ידי בתי המשפט. 9 הוצאו להורג ואחרים נרצחו במהלך הדיונים בבתי המשפט.
בתחילת האינתיפאדה ערכו כוחות הביטחון הפלשתיניים שתי הוצאות להורג מתוקשרות בעזה ובשכם אשר גררו גינוי ולחץ בינלאומי על ערפאת ואשר ריסן את מדיניות הרשות הפלשתינית בתחום זה. עשרות רבות של פלשתינים הוצאו להורג בידי פעילי ארגוני הטרור במהלך ארבע שנות האינתיפאדה בגין חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים. ברוב המקרים נרצחו החשודים במרכזי הערים לעיני קהל רב, גופותיהם נתלו ונגררו ברחובות הראשיים על-מנת להרתיע אחרים מללכת בדרכם.
עמדת הרשות הפלשתינית
הרשות הפלשתינית, בהצדיקה את ההוצאות להורג של משתפי פעולה עם ישראל, מעלה את הטיעונים הבאים:
1. מערכת המשפט הפלשתינית ריבונית לקבל החלטות בהתאם לחוק הפלשתיני ולראיות המוצגות בפניה.
2. הוצאה להורג אינה חריג במשפט הבינלאומי והיא מונהגת גם במדינות דמוקרטיות כדוגמת ארה"ב.
3. שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים לשם העברת מידע המסייע לפגיעה בפעילי ה"התנגדות" מהווה למעשה סיוע לרצח ודינו - מוות. הלכה דומה תחול גם על מוכרי קרקעות לישראלים.
4. ההוצאות להורג חיוניות כגורם ענישה והרתעה כאחד לא רק בהקשר הישראלי אלא גם בעבירות פליליות חמורות. חלק מהנידונים למוות ביצעו פשעים חמורים נגד פלשתינים (רצח, אונס וכו') ולכן לישראל או לכל מדינה אחרת אין סמכות להתערב במערכת המשפט הפלשתינית המסייעת לאבו מאזן לייצב את שלטונו.
גורמים משפיעים על הרשות הפלשתינית
על גיבוש עמדת הרשות הפלשתינית בסוגית משתפי הפעולה משפיעים הגורמים הבאים:
1. לחץ מתמיד של ארגוני הטרור לבצע את פסקי הדין נגד משתפי הפעולה תוך איום לקחת את החוק לידיים אם תתרשל הרשות הפלשתינית בעניין זה.
2. הציבור הפלשתיני, על-פי סקרי דעת הקהל, תומך ברובו בביצוע פסקי הדין.
3. הפגנת עמדה תקיפה של אבו מאזן בסוגית משתפי הפעולה עשויה לסייע לו במו"מ עם הארגונים הפלשתיניים לשמר את ה"רגיעה" הביטחונית מבלי לשלם מחיר גבוה בזירה הפנימית.
4. הרשות הפלשתינית ערה ללחץ הבינלאומי בסוגיה זו וחוששת מיצירת תדמית שלילית בדעת הקהל הבינ"ל שתסיט את המיקוד הבינ"ל מ"הכיבוש הישראלי" ועלולה לגרור עיכוב במימוש הישגים מדיניים.
משמעויות לישראל מעמדת הרשות הפלשתינית
שתיקה והשלמה עלולות ליצור רושם של מאזן שלילי ביחסי הגומלין בין ישראל לרשות הפלשתינית שאינה נכונה לגלות רוחב לב כתגמול על הצעדים בוני אמון שנקטה ישראל, ותחזק את עמדת המבקרים את המדיניות הישראלית כלפי הרשות הפלשתינית.
סוגית ההוצאות להורג איננה רק עניין פלשתיני פנימי אלא יכולה לשמש מנוף לחץ בגיבוי בינ"ל על הרשות הפלשתינית על-מנת לבצע את ההתחייבויות הפלשתיניות בכל הקשור לרפורמות הביטחוניות, הפוליטיות והמנהליות.
להתייצבות ישראלית נגד ביצוע פסקי הדין תהיה השלכה לא רק בהיבט הביטחוני (אמינות מול משתפי הפעולה לגבי המחויבות לביטחונם) אלא גם בהיבט הישראלי הפנימי (ביקורת על נטישת המשת"פים הדומה לנסיגה החפוזה מלבנון) והפלשתיני הפנימי (חיזוק עמדתם של ארגוני זכויות האדם הפלשתיניים).
כיצד ישראל צריכה לנהוג בסוגית משתפי הפעולה?
ישראל צריכה להציג עמדה תקיפה מול הרשות הפלשתינית, שעיקריה:
1. כריכת התקדמות מדינית באי ביצוע פסקי הדין.
2. דרישה להדדיות מצד הרשות הפלשתינית לצעדים בוני האמון הישראליים המצביעים על כוונות פיוס אמיתיות עם ישראל.
3. השעיית המו"מ לשחרור אסירים פלשתינים ואיום שלא לבצע מחוות נוספות ובוודאי לא אסירים "בעלי דם על הידיים" אם יוצאו להורג משתפי פעולה.
הפיכת איום ההוצאות להורג להזדמנות מדינית לתיאום מהלכים בין ישראל לארגוני זכויות אדם בסוגיה העשויה להביך את הרשות הפלשתינית ולהעמיד את ארגוני זכויות האדם הביקורתיים בד"כ כלפי ישראל במבחני "הגזרה השווה" והאמינות.
ניצול הפרשה למהלך הסברתי שתכליתו להפעיל לחץ על הרשות הפלשתינית לנקוט צעדים בוני אמון עם ישראל והמשדרים מסר של גינוי הטרור והמשתפים איתו פעולה. בעניין זה מומלץ שישראל תדרוש:
1. הגדרה פלשתינית ברורה של "טרור" והוצאה מחוץ לחוק של ארגוני טרור (עד כה נמנעה הרשות הפלשתינית באופן מוחלט מלהגדיר ארגון, מוסד או אישים תחת הגדרת "ארגוני טרור").
2. צעדי פיוס פלשתיניים (ולא מחוות זמניות וחד פעמיות!) בתמורה לכל שחרור נוסף של אסירים פלשתינים. מומלץ שישראל תתנה (אם וכאשר תידון סוגיה זו) שחרור של אסירים רוצחים גם בחנינה מלאה של משתפי פעולה עם ישראל.
3. פעולה פלשתינית אפקטיבית נגד תרבות ה"סגידה" למחבלים המתאבדים המשדרת מסר של לגיטימיות לביצוע פיגועי התאבדות. "שבוע השהידים" שארגן החמאס בשטחים (22-29 מרס) מהווה מסר המנוגד לאווירת פיוס ושלום בין העמים.
_________
הכותב הנו חוקר בכיר במרכז ירושלים לענייני ציבור ומדינה בראשות ד"ר דורי גולד
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

