דין ומשפט לטובת החברה

אני שמחה להיות אתכם כאן הערב ומודה לכם על ההזמנה לשאת דברים. השקת החטיבה החברתית של לשכת עורכי הדין - ששמה לה למטרה לחולל שינוי חברתי ולפעול למען הקהילה באמצעות מיזמים מגוונים בתחומים שונים - היא בעיני אחד הפרויקטים החשובים והמשמעותיים שלשכת עורכי הדין הגתה ומפעילה. וכל כך למה?

במודל הישראלי, הקיים גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם, יש לעורכי הדין מונופול דה-פקטו וגם דה-יורה על מתן שירותים משפטיים. כך נוצרת, למעשה, תלות ניכרת של הציבור בשירותים המסופקים על-ידי עורכי הדין, ולהשקפתי התלות הזו מצמיחה מחויבות מצד העוסקים בעריכת דין לרתום ולו באופן חלקי את הידע המקצועי והמומחיות שלהם לקידום הערכים שעליהם מבקש המשפט להגן ובראשם צדק, הוגנות, שוויון והבטחת כבודו של כל אדם באשר הוא אדם. וכמובן קידום הנגישות האפקטיבית למשפט ולמערכת המשפט, אשר בלעדיה יקשה על האדם להגשים את מלוא הזכויות הנתונות לו.

סוגיית הנגישות למערכת הצדק היא סוגיה מורכבת, הנוגעת בסופו של יום לכולנו. זאת, משום שהמשפט בכללותו, ולא רק ענפי המשפט הנוגעים לזכויות אדם במישרין, משפיע, עוטף ומעצב את מרקם החיים שלנו. חשבו על האופן שבו שלוב המשפט במעגל החיים: החל מנושאים טריוויאליים כמו חוזים לשכירות ולרכישת דירה ועד הסדרת סוגיות מרכזיות הנוגעות לפריון ולידה.

חישבו על אוסף החוזים האחידים של חברות מסחריות שחיינו שזורים בו, על גירושין, על צוואות, וזהו רק חלק קטן מהנושאים המדגים עד כמה המשפט שזור ושלוב בתחנות חיינו. מי מאיתנו לא לחץ פעם על אותו לחצן תמים, לכאורה, המבקש לאשר כי אכן קראנו את חוזה השימוש האחיד באפליקציה כזו או אחרת, אף שלא באמת קראנו, לפחות לא בעיון? פעמים רבות נשכח מהעניין, אך באותה המידה הפעולה התמימה הזו, שלקחה לנו בדיוק שנייה, יכולה להוביל ל"תאונה" משפטית בעלת השלכות משמעותיות. ומה אז?

פעמים רבות מוצאים עצמם גם עורכי הדין חסרי אונים, שכן אם עיסוקי במשפט מסחרי או פלילי, מה לי ולניסוח צוואות או להתמודדות עם סוגיות בדיני משפחה? ואם כך עורכי דין - מה יגידו אלו שאין להם השכלה משפטית?

פגיעה מיוחדת באוכלוסיות מוחלשות

מצב דברים זה, פוגע במיוחד באותן אוכלוסיות שהן ממילא מוחלשות. עבור אוכלוסיות אלה, העדר הגישה למשפט מובילה, פעמים רבות, למצוקה ולשיתוק של ממש בשל מחסור חמור בידע, במשאבים, בהשכלה רלוונטית, וכן בשל מחסומי שפה, ומחסומים תרבותיים ופסיכולוגיים. ואני יכולה להעיד על כך מאוד מקרוב, כי אני נולדתי וצמחתי בתוך משפחה שעל-פי אמות המידה וההגדרות המקובלות כיום ניתן בהחלט להגדיר אותה כמשתייכת לאוכלוסייה מוחלשת.

עורכי דין העוסקים בעריכת דין קהילתית מספרים, כי לא אחת מגיעים אליהם פונים מאוכלוסיות מוחלשות החשים שנעשה להם עוול והם מבקשים סיוע בניסיון נואש להציל את מה שנותר מזכויותיהם. הם מגיעים עם חוזים שהם לא יכולים לקרוא; או עם צרורות של מכתבי אזהרה ודרישה שהם אפילו לא פתחו, מתוך חרדה וחשש או בגלל חוסר הבנה של חשיבות העניין; לפעמים הם באים לאחר שהמעקלים כבר הגיעו לביתם ומטלטליהם סולקו מהדירה.

לאחר עיון במסמכים ובדיקה ראשונית של העניין, את ואתה, כעורכי דין, מבינים שהצדק עם הפונה - זכויותיו נרמסו, ולמעשה עומדות לזכותו טענות טובות אשר היו יכולות להביא לתיקון העוול. אלא שהפונה הגיע מאוחר מדי - המעשה המשפטי כבר עשוי או נזק גדול כבר נעשה. ברוח ימים אלה של בהלת הקורונה, אם נקביל מצב דברים זה לתחום הרפואה - דומה הדבר להבדל שבין הענקת טיפול רפואי כשהתסמינים כבר קיימים ובין רפואה מונעת. חישבו על חולה המגיע לחדר המיון עם סיבוך מסכן חיים של שפעת. התערבות בשלב מוקדם יותר - חיסון בתחילת החורף לפני שאזל מלאי החיסונים, או פנייה לרופא משפחה לאחר כמה ימים של חום כדי לקבל מספר ימי מחלה ולנוח - היו משנים מן היסוד את התמונה הקלינית.

רק שעבור אוכלוסיות מוחלשות, המודעות לחשיבות החיסון, או חמור מכך - היכולת למצוא את הזמן ללכת להתחסן, ללכת לרופא או לבקש ימי מחלה, לא תמיד קיימת. ועכשיו כבר נעשו נזקים גופניים גדולים והחלמה היא עניין מורכב פי כמה.

מודל של "רפואה מונעת"

במובן זה, פרויקטים של סיוע משפטי - שחשיבותם אינה מוטלת בספק והם ראויים לכל שבח - לעיתים, אינם מספיקים. פעמים רבות, יש צורך בהתערבות בשלב מוקדם הרבה יותר בתהליך - במודל של "רפואה מונעת". איך אפשר להצליח במשימה כזו? כיצד ניתן להביא לידי ביטוי הלכה למעשה את אותה מחויבות של מי שרכש ידע משפטי, לרתום עצמו לקידום מטרות חברתיות, לתרומה לקהילה ולשיפור הנגישות לצדק?

נדמה לי, כי כגודל הבעיה על גווניה, כך גם ההירתמות לפתרונה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות רבות ומגוונות. יש כמובן את אותם אלה האמונים על עריכת דין חברתית או ציבורית באופן הממלא את כל עיסוקם המקצועי. בקטגוריה זו ניתן למנות את עורכי ועורכות הדין שבחרו במגזר המשפטי הציבורי כתחום פעילותם המקצועית, וכן את אלה אשר פועלים במסגרות של ארגונים חברתיים למיניהם אשר שמו להם למטרה לקדם זכויות אדם בתחומים שונים.

ואולם, מחקרים בארץ ובעולם מראים שרוב העוסקים בעריכת דין נמנים עם הסקטור הפרטי, ובעיקרו של דבר עושים לביתם תוך שימוש בידע המקצועי שלהם. כמי שהחלה את עיסוקה במגזר הפרטי, איני מבקשת, חלילה, להטיל דופי בבחירה זו. אני כן מבקשת להדגיש, כי הבחירה במגזר הפרטי אין משמעותה שעלינו לשכוח את אותה "נשמה יתרה" של המקצוע המשפטי - המגשימה את עצמה בהושטת סיוע לבני אדם במצוקה, ובעיני זהו לב ליבו של המשפט ואני רוצה להאמין שאותה "נשמה יתרה" של המקצוע היא שהובילה גם עורכי דין מן המגזר הפרטי ללימודי המשפטים מלכתחילה.

על עצמי אני יכולה להעיד, כי זה מה שהוביל אותי באופן אישי אל השפיטה, לאחר 12 שנים במגזר הפרטי. כוונתי להכרה כי הכהונה השיפוטית - בבית המשפט לעניינים מקומיים שם התחלתי את דרכי השיפוטית לפני למעלה משלושים שנים כמו גם בבית המשפט העליון שבו אני מכהנת מזה 17 שנים - רותמת אותנו השופטים, כמשרתי ציבור מובהקים, לעשייה יומיומית המקדמת את הערכים החברתיים שעליהם דיברתי. ולכל עורכי ועורכות הדין הפועלים ועושים חייל במגזר הפרטי אומר כי האפשרויות לשלב עבודה התנדבותית משמעותית עם עיסוקכם זה הן רבות ומגוונות, גם ללא הסבה מקצועית לשיפוט.

הזדמנות אחת להשפעה, שיש להעלות על נס, היא כמובן השתתפות בתוכנית "שכר מצווה" של הלשכה, אשר הציבה לה כמטרה להעניק סיוע משפטי בהתנדבות לבעלי דין מעוטי אמצעים בתחומים אזרחיים שונים ובכך להרחיב את הנגישות למערכת המשפטית ולהגן על זכותו של מי שאין בידיו האמצעים לשכור שירות משפטי מקצועי. פעילות ברוכה כזו מסירה מן הדרך חלק מן החסמים שעליהם עמדתי ומרככת את החוויה הלא פשוטה הכרוכה בהגשת תביעה על-ידי אוכלוסיות מוחלשות. היא הופכת אותה לידידותית יותר ולעתים אף מעצימה, והמתנדב יוצא נשכר מכך שהוא מממש תפיסה ערכית ומחויבות לזכויות אדם ומחזק את הערבות ההדדית בחברה ואת הנגישות לבית המשפט במובן המהותי והעמוק של המילה.

אפיקים רבים נוספים

עם השקת החטיבה החברתית בלשכה, נפתחו - ואין לי ספק כי עוד ייפתחו - אפיקים מרובים נוספים במסגרתם יוכלו עורכי דין להיפגש עם אוכלוסיות מוחלשות ולסייע להם בהבנה ובמיצוי זכויותיהם המשפטיות.

כך למשל, במסגרת מיזם "הרצאות לקהילה" שבו יקבלו אוכלוסיות מוחלשות ידע משפטי על הזכויות המגיעות להם; או במסגרת מיזם "חמניות" בו יוענק סיוע משפטי ליתומים ואלמנות, וכן במסגרת מיזם "סיוע לקשיש" ובמסגרת סיוע לחולי סרטן; ולא פחות חשובים ומשמעותיים הם הפרויקטים החינוכיים השונים, ובהם מיזם "הנבחרים".

כל המיזמים הללו, אם תמלאו אותם בתוכן ובעשייה יכולים להניב יתרונות חברתיים וקהילתיים עצומים. מפגשים בלתי אמצעיים, בין במסגרת של סיוע משפטי ובין אם לאו, הם דרך נפלאה לעסוק ב"עריכת דין מניעתית", לנסות להבין היכן יכולות להתעורר בעיות, ולסייע בפתרונן טרם שהן הסתבכו לכדי תביעות בבתי המשפט. הם מאפשרים לרתום ידע וכלים משפטיים לצורך פתרון בעיות חברתיות רחבות היקף תוך חינוך לערכים דמוקרטיים של סובלנות, קבלת האחר ועוד.

הם יפתחו לעורכי הדין שיתגייסו לטובת מיזמים אלה, צוהר אל עולמן של אוכלוסיות שלרוב נדחקות לשולי החברה, ויאפשרו להם לעמוד על הקשיים ועל הצרכים האמיתיים של אוכלוסיות אלה. מודעות כזו בהחלט יכולה להניע עורכי דין לפעולה נרחבת יותר.

המפגש הבלתי אמצעי יאפשר לכם, עורכי הדין, לתרום לעליית קרנו של מקצוע עריכת הדין בעיני הציבור, ולהציב אתכם כמודל לחיקוי ולדוגמה אישית. הוא יאפשר גם לבסס ולחזק את התפיסה לפיה מקצוע עריכת הדין הינו פרופסיה הנושאת אחריות ציבורית, וייתן ביטוי לתרומתו לקידום ערכים של ערבות הדדית ולכידות חברתית החשובים כל כך לחברה הישראלית, שהיא למרבה הצער מפולגת ומרובת שסעים.

תרומת הרשות השופטת

האירוע המרגש הזה הוא עבורי הזדמנות טובה לשתף אתכם בעובדה שאינה זוכה אולי לתהודה רבה מדי בציבור הרחב, והיא - שגם אנחנו שופטי ישראל ועובדי הרשות השופטת כולם, משלבים עשייה חברתית-התנדבותית בעשייה היומיומית שלנו בכלל הערכאות ברחבי הארץ. זאת, מתוך הכרה עמוקה בחשיבותה של הפעילות הקהילתית והחברתית.

קצרה היריעה מלפרט כאן את כל הפעילויות המבורכות הנעשות בהקשר זה במערכת שלנו. כדוגמאות אחדות בלבד אציין את ההשתתפות של מרבית בתי המשפט, ובהם גם בית המשפט העליון, בפרויקט "שיעור אחר" שבוודאי מוכר לכם; את פרויקט "ארגז הכלים לאזרחות טובה" הנערך בחסות מוזאון בית המשפט העליון עבור נוער בסיכון; את שיתופי הפעולה הרבים והמגוונים שלנו עם אוכלוסיות מיוחדות, ובכלל זה קיום סדנאות, סיורים והדרכות לאוכלוסיות של בעלי צרכים מיוחדים, וכן תערוכות המוצגות בבתי משפט ברחבי הארץ המציגות מעבודותיהם של אומנים מקבוצות סיכון ואוכלוסיות מיוחדות ולאחרונה גם תערוכה של עבודות שיצרו נשים חרדיות. כמו-כן, אנו מקיימים שיתופי פעולה עם משרד העלייה והקליטה ועם משרד החינוך ומפיצים מידעונים מותאמי אוכלוסייה, בין היתר, על פסקי דין חשובים.

אנו מקיימים פעילות התנדבותית עם ניצולי שואה, עם קשישים ובבתי חולים, ובתי הדין לעבודה מקיימים תוכנית שנתית לארגוני נוער עובד במטרה לסייע להם לעמוד על זכויותיהם בשוק העבודה, וכן סדנאות מיוחדות לנוער עובד בחודשי הקיץ.

לשים דגש על הפריפריה

אני גאה מאוד בעשייה החברתית הענפה במערכת בתי המשפט. אולם כשופטים וכעובדי מערכת המשפט מוטלות עלינו - מטבע הדברים - מגבלות. עבורכם, לשכת עורכי הדין ועורכי דין פעילים, השמים הם הגבול ובהקשר זה אני מבקשת להדגיש בפניכם את חשיבות הנוכחות בפריפריה - הן פיזית והן בחשיבה על הבעיות והאתגרים הייחודים המאפיינים אותה - משום ששם, בניגוד למרכז הארץ, פועלים עורכי דין מעטים יותר.

לפיכך, מי שמתגורר בפריפריה ומבקש להסתייע באדם שיוכל לעזור לו לעמוד על זכויותיו, נדרש לא אחת להרחיק לעיר הגדולה הסמוכה. ואף שלכאורה הדבר נשמע כמשימה שניתן לעמוד בה בישראל, ההתניידות בתחבורה הציבורית בפריפריה איננה פשוטה, שלא לדבר על אובדן שעות עבודה ועל המשאבים הכספיים הכרוכים בכך שהם אתגר קשה למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו.

במערכת בתי המשפט אנו נותנים על כך את הדעת ומחפשים פתרונות. בהקשר זה יזמנו לאחרונה מספר פרויקטים, בתיאום עם לשכת עורכי הדין, ובהם הנגשה של הליכים משפטיים המוגשים בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת שהוא בית הדין היחידי לעבודה הפועל במחוז צפון. על-מנת להנגיש את בית הדין לאוכלוסייה המתגוררת באזורים הצפוניים של המחוז, פעלנו על-מנת לאפשר שמיעת דיונים אלה בבית משפט השלום בקריית שמונה.

כמו-כן, על-מנת להקל על החייבים ומיעוטי היכולת במחוז הדרום שהוא, כידוע, המחוז בעל הפריסה הגאוגרפית הרחבה ביותר, מתגבשת יוזמה שתאפשר ניהול הליכי חדלות פרעון גם בבית משפט השלום באילת ובקרית גת ולא רק בבית משפט השלום בבאר שבע, כפי שקובע החוק החדש כיום.

כוחו של פסיק קטן

ולאלו מכם שיטילו ספק ביכולתם להשפיע והאומרים לעצמם: "הרי אני רק פסיק אחד קטן בעולם הזה, ומה כבר אוכל לתרום לשינוי פני החברה בשעה, בשבוע או בחודש?", אני רוצה להזכיר את אותו סיפור מפורסם על חשיבותו של הפסיק:

"אנחנו פסיק, אתם שומעים? רק פסיק קטן בכל האנושות. פסיק, אפילו לא נקודה. כי נקודה באה בסוף משהו, היא מסיימת משהו, פסיק אפילו זה לא... הוא בא באמצע, לפני ואחרי מקום, מעין נשימה קטנה. אומרים שלפעמים הוא בא כתחליף ל-ו' החיבור אבל זה רק מראה שאפשר גם בלעדיו. יש המון דברים שפסיק רוצה לעשות אבל הוא לא יכול. טוב, הוא כזה קטן.

"אבל... גם פסיק קטן צריך לחשוב איפה הוא נמצא ואיך לפעמים זה יכול לעשות את כל ההבדל אם הוא לא יופיע במקום הנכון. קחו למשל את המשפט: 'איש מביט 'למעלה, בכוכב נופל למטה' ולעומתו את המשפט 'איש מביט למעלה בכוכב, נופל למטה'. המשפט אותו משפט, רק הפסיק שינה את מקומו וזה עשה את כל ההבדל. הנה, כך סתם, בגלל רגע של חוסר תשומת לב או חוסר מחשבה, פסיק קטן גרם לנפילתו של אדם. לכן חשוב שהפסיק, קטן ככל שיהיה, יזכור שעל כתפיו מונחת אחריות כבדה ושלפעמים כל פסיק קובע".

לפעמים כדי להציל אדם אחד אין לנו צורך בשינויים חברתיים או במהפכות מרחיקות לכת. לעיתים, זו הפעילות היומיומית הפשוטה ביותר. וכבר אמרו חכמינו ש"כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".

לסיום - אני מבקשת לברך את לשכת עורכי הדין ואת עו"ד אבי חימי העומד בראשה, על היוזמה ועל ההשקעה בפרויקט החשוב הזה. אכן, בימים אלה שבהם עננים רבים מאיימים להעיב על פועלה של מערכת המשפט על כל ענפיה אני מאמינה באמונה שלמה כי העשייה היא הקובעת וכי בסופו של יום המעשים הם שידברו בזכותה של המערכת, והפרויקט הזה, שאתם משיקים היום, הוא בהחלט מעשה גדול שיש לזקוף לזכות הלשכה.