|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תפיסת דמות האישה ודמות המנהיגה בקרב סטודנטיות בהכשרת מורים: השוואה בין-תרבותית ● הכשרת מורים ומורות בנושאי מגדר תוביל ליצירת חברה שוויונית יותר
|
בשנים האחרונות מערכת החינוך רואה בלימודי מגדר נושא בעל ערך רב, כי הוא מאפשר למידה של נושאים הקשורים לבניית זהות אישית, מקצועית ואזרחית בחברה דמוקרטית הרואה בשוויוניות ערך מרכזי. כמו-כן, בחינת תפיסות של סטודנטיות בהכשרת מורים את דמות האישה והמנהיגה מאפשרת שיח אקדמי וערכי בנושאים חברתיים וחינוכיים, שכיום היא נעדרת מתוכניות הלימודים בבתי-ספר ובמכללות להכשרת מורים (בן פרץ, 2002; גלעד, 2007Bass, 1990 ;).
שאלות המחקר היו (א) מהי תפיסת דמות האישה בקרב סטודנטיות להוראה, בדואיות ויוצאות אתיופיה? (ב) מהי תפיסת דמות המנהיגה בקרב סטודנטיות להוראה, בדואיות ויוצאות אתיופיה? שיטת המחקר: המחקר נערך בגישה האיכותנית-פרשנית מסוג של חקר מקרים. אוכלוסיית המחקר כללה 38 סטודנטיות לתואר ראשון שהשתתפו בקורס מגדר: "להיות אישה להיות מנהיגה" במכללה להכשרת מורים. כל קבוצת סטודנטיות למדה בקורס נפרד. כלי המחקר היה שאלון פתוח, ראיונות מובנים למחצה וניתוח תוכן של מטפורה (טקסט מילולי או חזותי). הראיונות בוצעו עם שש סטודנטיות, שלוש סטודנטיות בדואיות ושלוש סטודנטיות יוצאות אתיופיה. הסטודנטיות נתבקשו לענות על השאלות תוך כדי חשיפת תפיסותיהן האישיות את דמות האישה והמנהיגה. הראיון שנבנה למחקר זה התבסס על המחקרים של מלאת (1997) ושל גלעד ומלאת (2004). נערך ניתוח תוכן איכותני על-פי תפיסת התיאוריה המעוגנת בממצאים (גבתון, 2001; Strauss & Corbin, 1990).
מן הממצאים עולה כי תפיסותיהן של סטודנטיות בדואיות וסטודנטיות יוצאות אתיופיה את דמות האישה הן תפיסות דומות. הסטודנטיות משתי קבוצות אלה תופסות את דמות האישה כדמות אימהית שנולדה לשרת את המשפחה, את הילדים, את הבעל ואת החברה. לעומת זאת, תפיסות הסטודנטיות את דמות המנהיגה שונות בשתי הקבוצות. נמצא כי הסטודנטיות הבדואיות תופסות את דמות המנהיגה כאישה-מנהיגה את הבית, את המשפחה ואת התלמידים בבית-הספר, ואילו הסטודנטיות יוצאות אתיופיה תופסות את דמות האישה-מנהיגה כמובילה שינויים ברמה האישית, עושה את מה שהיא רוצה, לא מפחדת לומר בקול רם את מה שהיא חושבת.
המחקר המוצג יפיץ אור על נושא המגדר ויעלה את המוּדעוּת לנושא. למחקר העוסק בחשיפת התפיסות המגדריות של סטודנטיות-נשים חשיבות רבה ביותר למערכת החינוך כולה ולהכשרת מורים בפרט. ידע על תפיסות ועמדות של הסטודנטיות את עצמן כנשים וכמנהיגות עשוי לקדם את ההבנה ואת הקשר בין המערכת המכשירה לבין השדה החינוכי והשדה החברתי. קורסים וסדנאות בנושא מגדר בהכשרת מורים יהוו מנוף לקידום תהליכי הוראה/למידה שוויוניים, אשר יעודדו סטודנטיות להאמין בעצמן לממש את חלומותיהן האישיים והמקצועיים.
|
|
- בן-פרץ, מ' (2002). אישה מורה. בתוך: מ' צלרמאיר ופ' פרי: מורות בישראל: מבט פמיניסטי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 145-134.
- גלעד, א' (2007). מגדר בהכשרת מורים. בתוך: אתי גלעד ולאה ברץ (עורכות), הקול שלי הקול שלך – היבטים מגדריים וחברתיים. אחוה – מכללה אקדמית לחינוך ומשרד החינוך.
- Bass, B.M. (1990). From transactional to transformational leadership: Learning to share the vision. Organizational Dynamics 3, pp. 19-31.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכנס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
03/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2009
|
|
ד"ר אתי גלעד
|
|
|
בשירה של נעמי שמר "ולס להגנת הטבע" מתארת הדוברת את הנרקיסים והכרכומים המוגנים מקטיף. בהשוואה לפרחים מצבה עגום, כיוון ש"רק עליי אין החוק משגיח, רק עליי איש אינו שומר". בהמשך עורכת הדוברת השוואה נוספת בין האיילות המוגנות על-ידי איסור על צייד בעוד שהיא חשופה - "רק עליי עוד לא שמו שלט מסביב אין לי כל גדר". בשיר זה מבטאת הדוברת קנאה בטבע השמור ותחושה של חוסר ביטחון ורצון להיות אף היא מוקפת גדרות מגן.
|
|
|
|
|
קהילות וירטואליות של אימהות הן מקום התכנסות של "השבט" האימהי מזה זמן מה. הקשרים הנוצרים ברשת כבר אינם רק "וירטואליים" (Smith & Kollock, 1999). אמהוּת היא רכיב מרכזי בזהות של נשים בכלל, גם לאחר המהפכה הפמיניסטית (Bassin, Honey & Kaplan, 1994) ובישראל במיוחד (פוגל-ביז'אוי, 1999). המחקר הנוכחי בחן את האפשרות להשתמש במדיום החדש לאתגור, לבחינה ולהרחבת התפקיד הנשי, המזוהה לעתים עם הנשיות כולה. במוקד המחקר הנוכחי קהילת אימהות, המאופיינת בגישה חשדנית כלפי הממסד הרפואי ונושאת את דגל חופש הבחירה בתהליך הלידה ובלידות בית. המחקר בוחן עד כמה סדר יום זה, המבטא תפיסות חתרניות או שוליות, יוצר שיח חדש עבור אימהות.
|
|
|
|
|
השיר ירושלים של זהב, מנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית, נכתב בידי אישה (נעמי שמר), הושר במקורו על-ידי אישה (הזמרת שולי נתן) והוא נסב על אישה מטפורית (העיר ירושלים המואנשת כעין יפהפיה נרדמת). יתרה מזאת, "ירושלים של זהב" הוא כינוי לחפץ נוי נשי, תכשיט, כמותו נתן רבי עקיבא לרחל אשתו (מסכת כתובות). במקורו נכתב השיר עבור החלק הבלתי-תחרותי של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (כלומר, החלק "הרך", "הנשי" של הפסטיבל). על אף העובדה שהדובר השירי הוא זכר, מבטאים שלושת בתיו הראשונים מקבץ של הוויות "נשיות" (בהבדל מפעולות פיזיות, "גבריות"): חלימה, דיבור, שירה, נגינה וסינסתזיות [עירוב חושים]. הלחן האִטי והאלגי משקף או מבטא שורה של הלכי רוח ומצבי נפש, שמבחינה סטריאוטיפית ניתן לסווג אף אותם כ"נשיים": רוך, חולמנות, ערגה וגעגוע.
|
|
|
|
|
ההרצאה תבחן ממצאי מחקר עכשווי שבדק כיצד מפרשות נשים ישראליות דימויי נשים ונשיות בפרסומות טלוויזיה. יעדו של המחקר הוא לתרום לסגירת פער הקיים בספרות המחקרית בין פרשנויות וטענות של חוקרים/ות בנוגע לדימויי מגדר בטקסטים הפרסומיים, אשר נחקר רבות, לבין אופן ההתקבלות של דימויים אלה בפועל בקרב הקהל הנשי, אשר נחקר בצורה מצומצמת בעולם בכלל ובישראל בפרט. המחקר בוצע בהשראת הגישה הפמיניסטית וגישות אתנוגרפיות ופרשניות והתבסס על ראיונות עומק אישיים עם 44 נשים המייצגות פרופילים שונים של נשים בחברה הישראלית העכשווית.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות השכלנו להנהיג בישראל מדיניות כלכלית מאוזנת; מדיניות כלכלית שאיננה סוגדת לקפיטליזם הדורסני ומתעלמת מהשכבות החלשות בחברה, דוגמת המדיניות נטולת החמלה שהנהיג בנימין נתניהו – מדיניות שנצרבה על גבם, ואם תרצו גם במזווה ובמקרר של אזרחים רבים בישראל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
