אין ממלא-מקום לצבא הגנה לישראל

בערב הזה איננו לבד. בליבנו חיים שישה מיליון מבני עמנו.
אנחנו עיניהם הזוכרות. אנחנו קולם הזועק. מעיניהם המתות אל עינינו הפקוחות זורמים מַרְאוֹת האימה. וכפי שהיו - כך יִזָּכְרוּ.

בעינינו צרוב חִזָּיוֹן צעדת המוות של 3,200 היהודים ממחנה בּוֹר בֵּסֵרְבִּיה, והדרכים הזרועות בדם, בהרוגים, בטליתות הקרועות, בתפילות שלא נענו.

למול עינינו הדומעות ניצבות עדיין שורות היהודים במחנה מיידנק שהוצאו מהביתנים הַשְׁכֵּם בבוקר, ובעוד הרמקול מנגן מוסיקת ריקודים, הם נוֹרוּ בתוך בורות.

באוזנינו הוֹמֶה רַעֲשָׁן המחריד של רכבות המשלוח לטרבלינקה, ובתוכן האימהות שלנו, האבות שלנו, הסבים והסבתות. אלה הילדים שלנו, שלא זכו ליַלְדוּת. אנו רואים אותם לפנינו. את צחוקם הראשון של התינוקות ואת דמעתם האחרונה של ההורים.

הנאצים הפכו את האנטישמיות לחֲרֹשֶׁת השמדה. ופסקו שעַמַם הוא "דויטְשְלֶנְד אִובֶּער אָלעס" - עַם עליון, ואילו עמים אחרים הם "אונטר-מֶענְטְש", תַתֵי - אדם.

לפני שבעים שנה, במאי 1941, התחילו הגרמנים לארגן את יחידות הרצח. וחודש לאחר מכן, החלו יחידות אלו ברצח ההמוני השיטתי בשטחי ברית המועצות, שהתפשט לכל עבר, ונעזר במשתפי הפעולה במדינות אחרות.
אנו זוכרים את:
באבי יאר,
פּוֹנַאר,
בּוֹגְדַה-נוֹבְקַה,
יַאסֶ-נוֹבַאץ,
רוּמְבּוּלַה,

ומאות בורות הריגה נוספים. היינו לבדנו. ללא מדינה משלנו. מפציצי בעלות הברית שחלפו מעל אושוויץ-בירקנאו לא הטילו ולו פצצה אחת על מתקני הרצח ההמוני. השואה קבעה סופית, שאין תחליף לבית משלנו. אין ממלא-מקום לצבא הגנה לישראל. היום הקימונו בית משלנו. היום יש לנו צבא מעולה שהעולם למד לכבדו. יש לנו משטר דמוקרטי היודע להתגונן כראוי וּלְשַׁחֵר שלום כדרוש. זו תשובתנו לצורר. לכל צורר. גם לאחר השואה קיים עדיין משטר שראשיו הם מַכְחִישֵׁי שואה ומסיתי שואה לעיני כל.

זה צריך לעורר חלחלה בקרב כל אדם, וזעזוע בכל מצפון. הצמרת הפָנָאטִית של אירן היא סכנה לעולם כולו. לא רק איום על ישראל. היא סכנה לכל בית. בכל אתר. סכנה אמיתית לגורל האנושות. מדינות העולם הכריזו שהן לא ישלימו עם נשק גרעיני בידי אירן. הן עומדות עכשיו במבחן התחייבותן.

נכבדיי, אנו, בני העם היהודי, היינו קורבנות של גזענות, רדיפות ואפליות, אבל מעולם לא זנחנו את המצווה לכבד כל אדם. שכן כל אדם, לפי מסורתנו, נברא בצלם אלוקים.

האפלה לא סִנְוְרָה את עינינו. וגם בעולם חשוך, שאפנו ונשאף להיות אור לגויים. כי זוהי המשמעות של מדינה יהודית: להגן פיסית על עמנו, ולהגן מוסרית על מורשתנו. כל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת וגזע יודעים שישראל היא, הייתה, ומחויבת להיות, הארץ האנטי-גזענית ביותר בעולם.

ישראל היא ההנצחה ההיסטורית לקורבנות השואה. היא הקרקע להגשמת חלומותיהם. חלומותיהם של מיליון וחצי ילדים שנרצחו בטרם טעמו חיים. ילדים שנולדו כאן, חופשיים וזקופים, הם הגשמת חלומן הנרצח של אימהות שנרצחו כשילדיהן בזרועותיהן.

כיתה בבית ספר בישראל, היא חלומו של יאנוש קורצ'ק שליווה את תלמידיו אל טרבלינקה. שכונה בישראל, היא הגשמת חלום לאלה שבאישון לילה, נלקחו אל כיכרות העיר, ואל הבית לא שבו.ישיבה שגרתית של הכנסת, היא הגשמת חלום החירות של מיליוני יהודים שדוכאו, שאזרחותם נשללה וחייהם קופדו. ישראל היא בגדר נס. מפני שניצולי השואה שבאו מהתופת המחרידה היו לבוני גאולה.

אזרחי ישראל, מחר תתעורר ישראל ליום חדש. אוטובוסים ייסעו. גברים ונשים יצאו לעבודה. חיילינו יתייצבו בעמדותיהם. ילדים ילכו לבתי הספר.

הזיכרון יישמר. הבנייה וההגנה יתעצמו. ועמם גם היכולת הנפלאה שלנו לקוות ללא הפסקה. ליצור גם בכאב. לצפות ליום אביב - בָיָמוֹת סגריר. להאמין בתום שעולם טוב יבוא לנו. לשכנינו. לכל אדם באשר הוא אדם.

נצח ישראל לא ישקר. והאדם ינצח.