רשלנות באבחון תסמונות גנטיות

עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר, המתמחים ברשלנות רפואית בהריון, עושים סדר בשאלה האם ניתן לתבוע פיצויים בשל לידת ילד שנולד עם תסמונת גנטית ו/או מומים מולדים

לפי נתוני משרד הבריאות , מדי שנה נרשמות בישראל בממוצע כ-170,000 לידות חי. מתוך כך, כ-4% מהתינוקות נולדים עם תסמונות גנטיות כאלו ואחרות. מומים מולדים נרשמו ב-44% מהמקרים כסיבה לפטירה של תינוקות עד גיל 27 ימים. לרוב, תסמונת גנטית תהיה מלווה במומים מולדים, כמו מומי לב. הוסיפו לכך את העובדה שישראל נחשבת לשיאנית בינלאומית בביצוע בדיקות בהריון, והרי הסבר לכמות הלא קטנה של תביעות המוגשות בארץ בגין לידת ילדים פגועים עקב מחלה גנטית ו/או מומים מולדים.

מניסיוננו, אומר גיא נסים, שותף במשרד ג. נסים-א.דר, עורכי דין לרשלנות רפואית, נוכחנו לדעת שאת חלק מהמקרים המצערים האלו ניתן היה למנוע, אם היו פועלים בהתאם לנהלים ולסטנדרט הרפואי המקובל.

האם ניתן לתבוע פיצויים במקרים של לידת ילד עם תסמונת גנטית?

כן, בהחלט.

תביעות בשל אי גילוי תסמונת גנטית ו/או מומים מולדים בעובר, נפוצות למדי בישראל, הנחשבת לשיאנית, בקנה מידה בינלאומי, בביצוע בדיקות בהיריון.

התביעה במקרים אלו נקראת בשפת המשפטנים "תביעת הולדה בעוולה". הטענה בבסיס התביעה היא שאילולא התרשלותם של מי מהגורמים האחראיים על מעקב ההיריון, היה מתגלה שהעובר פגוע וההורים יכולים היו לשקול האם ברצונם להמשיך ההיריון או לבצע הפסקת הריון.

בית המשפט בודק בתביעת הולדה בעוולה האם מעקב ההיריון בוצע בצורה תקינה, האם מולאו הנהלים המקובלים, האם אובחנו ממצאים חריגים והאם נמסר לאישה ההרה מידע על בדיקות הסקר המומלצות הקיימות, גם אלו הניתנות לביצוע באופן פרטי ובתשלום ולא ניתנות במסגרת סל השירותים של הקופה.

מהי רשלנות באבחון תסמונת גנטית בהריון?

רשלנות באבחון תסמונת גנטית זה שם כולל לשלל מצבים שעשויים להתרחש ועניינם אי מניעה של לידת ילד הלוקה במחלה גנטית.

חשוב להבין שהרשלנות באבחון תסמונת גנטית בעובר, יכולה להתחיל עוד לפני ההיריון, במסגרת ייעוץ טרום הריוני במהלכו, לפי הנהלים הקיימים, יש לברר גורמי סיכון ללידת ילד פגוע, בהתאם לנתונים הרפואיים של ההורים, ממצאי בדיקות סקר לנשאות למחלות גנטיות רלבנטיות, קיומה של קרבה משפחתית בין בני הזוג, קיומה של תסמונת גנטית במשפחה המורחבת, לידת ילדים עם מומים מולדים ועוד.

קיימת כיום טכניקה המאפשרת לאבחן עוד לפני ההיריון, במסגרת אבחון טרום-השרשתי (Preimplantation Genetic Testing) הניתן לביצוע במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית, האם יש פגם כרומוזומלי בעובר לפני החזרתו לרחם ועל ידי כך למנוע מבעוד מועד היווצרות עובר חולה.

בתביעה בה אנו מטפלים בשל רשלנות באבחון תסמונת גנטית, לא הוצע להורים שהיו בסיכון ללידת ילד פגוע, אפשרות לבצע בירור שכזה במסגרת טיפולי IVF שהאישה עברה. למרבה הצער, נולדה ילדה עם מחלה גנטית קשה שהתגלתה רק לאחר לידתה. פרופ' בכיר לגנטיקה קבע בחוות דעתו שהצגנו בתביעה כי ניתן וצריך היה להימנע מהחזרת עובר פגוע ועל ידי כך למנוע לידת ילדה החולה במחלה קשה ביותר.

הרשלנות באבחנה של מחלה גנטית בעובר יכולה להתרחש גם בהריון עצמו. במהלך ההיריון ישנן מספר בדיקות המיועדות לוודא בריאות העובר, כמו שקיפות עורפית, סקירת מערכות העובר באולטרסאונד, סקר ביוכימי, מעקב גדילה ועוד.

במרוצת השנים נוכחנו לגלות כמה וכמה פעמים שבשל אי ביצוע הבדיקות הנדרשות ו/או ביצוען בצורה לקויה ו/או בשל התעלמות מממצאים חריגים ואי ביצוע בירור כנדרש, למשל על ידי הפניה לייעוץ גנטי, לא התגלה כי העובר לוקה בתסמונת גנטית, שהתגלתה רק לאחר לידתו בהפתעה גמורה.

ניתן כיום לאבחן תסמונות גנטיות רבות במהלך ההיריון על ידי בדיקת כרומוזומים הנעשית מסיסי השלייה או ממי השפיר. באמצעות בדיקה זו ניתן, למשל, לשלול תחלואה של העובר בתסמונת ויליאמס, תסמונת גנטית הנגרמת בשל חסר בכרומוזום 7 ואשר עלולה בצורתה הקשה לגרום לנכות חמורה, עם פגיעות מוטוריות, שכליות ופגיעות במערכות נוספות, כמו לב וכלי דם.

לפיכך, במקרה בו על אף סיכון לעובר פגוע, לא בוצע בירור גנטי, לא נבדקו כרומוזומים ונולד ילד עם תסמונת ויליאמס, ניתן לתבוע פיצויים בעילה של הולדה בעוולה.

מה לגבי תביעה בשל אי גילוי מומים בעובר בהריון ?

בדומה למקרה של אי גילוי מחלה גנטית בעובר, גם אי גילוי מומים מולדים מהווה סיבה שכיחה לתביעות הולדה בעוולה.

הרשלנות במקרים אלו יכולה להיות בשל אי ביצוע בדיקות שיכולות היו לגלות המומים בעובר בהריון, כמו בדיקת אולטרסאונד לסקירת מערכות העובר המבוצעת בישראל פעמיים במהלך ההריון.

יש גם בדיקות דם הנעשות ברוטינה בהריון היכולות לרמז על אפשרות של מומים בעובר וצורך בהמשך בירור, כמו בדיקת חלבון עוברי אשר תוצאה גבוהה שלה עלולה ללמד על מומים פתוחים בתעלת השדרה. ניקח כדוגמה את המקרה של ספינה ביפידה או "שדרה שסועה" בעברית. מדובר בפגם פתוח בעמוד השדרה, הנגרם בשלבי ההתפתחות המוקדמים של העובר. פגם זה עלול בצורתו הקשה לגרום לשיתוק של עמוד השדרה מגובה הפתח ומטה, אי שליטה בסוגרים ונכות קשה ביותר. פגם זה ניתן

לזיהוי די בקלות באמצעות סקירת מערכות באולטרסאונד. גם בדיקת החלבון העוברי עשויה ללמד על חשד לספינה ביפידה. דרך להימנע מלכתחילה ממום חמור זה בעובר, היא על ידי נטילת חומצה פולית לפני ובתחילת ההריון (להרחבה על הנושא לחצ/י כאן).

עד מתי אפשר לתבוע על רשלנות באבחון תסמונות ומומים מולדים ?

בעבר, עד הלכת המר של בית המשפט העליון משנת 2012, ניתן היה לתבוע במקרים של לידת ילד פגוע בשל מחלה גנטית ו/או מומים מולדים, עד הגיעו של הילד לגיל 25. מאז הלכת המר ניתן לתבוע עד 7 שנים מהלידה בלבד. איחור המועד, יביא לביטול זכות התביעה.

מהו הפיצוי במקרים של לידת ילד פגוע מתסמונת גנטית ומומים שלא התגלו בהריון ?

הפיצויים במקרים של תביעות הולדה בעוולה בשל לידת ילד עם תסמונת ומומים מולדים, הם מהגבוהים שנפסקים בתביעות רשלנות רפואית. מדובר בתביעות כבדות העשויות בפסק דין לחצות את העשרה מיליון ₪. יש לכם/ן עוד שאלות בנושא ? היכנסו לאתר שלנו