בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יחיאל גוטמן, בטורו בסופש זה במעריב, מתייחס למהומה על לא דבר ועל הסערה בכוס תה שקמה סביב בית המשפט העליון ● איש לא מאיים עליו, הוא חזק מספיק, מרגיע גוטמן ● וגם לא, אף בית משפט עליון לא מאיים על ריבונות-העם, אז תרגיעו
|
שרת המשפטים, איילת שקד[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
מרים נאור. אף אחד לא מאיים עליה. לא מאיימת על אף אחד [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
"הזרם המרכזי במדינת ישראל, מימין ומשמאל, מכיר בחשיבותו של בית המשפט העליון ובמעמדו הרם, ולא בכדי האמון הציבורי בבית המשפט העליון גדול ורב, למרות האווירה שמנסים ליצור השוליים ההזויים", קובע עו"ד יחיאל גוטמן, בטורו ב מעריב בסופשבוע זה. לשיטתו, כיום כל פוליטיקאי שראשו מוברג היטב על צווארו, מכיר בנחיצות של סמכות בית המשפט העליון לבטל חוקים לא חוקתיים, ואיש אינו חולק על סמכות זאת. לשיטת גוטמן, זוהי תעודת כבוד לדמוקרטיה הישראלית, שכן באנגליה - בית הלורדים אינו יכול ואינו מוסמך לבטל חוקים לא חוקתיים. גוטמן סבור כי כל טענה, מכיוון השמאל, כי בית המשפט העליון מצוי בסכנה, וכי הוא מותקף על-ידי שרת המשפטים החדשה, איילת שקד, אינה אלא אזעקת שווא. לשיטתו - כפי שתפקידו של בית המשפט העליון הינו להיות בית משפט עליון, ולבקר חוקים לא חוקתיים, כך, תפקידה של הכנסת היא להיות כנסת, ולמתוח ביקורת (בהתאם לנטייה הפוליטית של מותח הביקורת), על בית המשפט העליון. "אינני סבור שתפקידה של שרת המשפטים הוא להיות הבייביסיטר של בית המשפט העליון, ולשמש עבורו כיפת ברזל. שרת המשפטים היא פוליטיקאית שנבחרה על-ידי ציבור אידיאולוגי, ומותר לה להביע ביקורת לגיטימית על החלטות בג"ץ ברוח ההשקפה הפוליטית שלה", כותב יחיאל גוטמן. לשיטתו, בית המשפט העליון אינו זקוק לשמרטף, מידת הביקורת שמושמעת עליו כיום היא בדיוק במינון הנכון המקיים את המתח הפוליטי הנכון בין שלושת הרשויות. בית המשפט העליון, אשר רק בחודשים האחרונים התערב במתווה הגז, במתקן חולות, ובאי אלו נושאים שקשורים בדת-מדינה, יודע להגן על עצמו, ולשמר את עצמאותו, חרף כל הביקורת.
|
תאריך:
|
21/05/16
|
|
|
עודכן:
|
21/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רון ה.
|
21/05/16 13:21
|
|
"השבוע אירעה התפתחות מדאיגה במחנה הרפובליקני, המעידה על אפשרית שגם התמיכה הרפובליקאית בישראל עלולה ליפול קורבן לאנדרלמוסיה החברתית והפוליטית האוחזת בארה"ב בשנה האחרונה של כהונת הנשיא ברק אובמה", מבשרת קרולין גליק את בשורת האיוב. מסתבר, כך לפי גליק, כי האחים קוך, התורמים המרכזיים של ממשל אובמה, וכן של הממשלים השמרניים הקודמים, ואשר מושכים בחוטים בפוליטיקה האמריקנית, החליטו, השבוע, להיכנס למדיניות החוץ, אשר ממנה, עד כה שמרו מרחק.
|
|
|
אם אכן יש "תהליכים מעוררי חלחלה", הם מתחילים במקום שבו עיתונאים מאבדים עניין בדמוקרטיה" - מסכם קלמן ליבסקינד את טורו. שכן, לשיטתו, "39 שנה עברו מאז המהפך הפוליטי של 1977 ויש מי שעדיין לא השתחררו מההלם ועדיין לא מוכנים לאפשר לעם לקבוע מה יהיה פה. ואם המחיר זה שלטון צבאי, אז שיהיה".
|
|
|
לפעמים, כדי לבחון את כנות המצקצקים בלשונם, המגלגלים עיניים לשמיים, והמוסרניים בעיני עצמם, צריך ליטול את אותה סיטואציה, בדיוק, אך לשנות נתון אחד במשוואה: דמות בכירה בצבא מביעה עמדה פוליטית. בואו נציב במשוואה את משה יעלון (בוגי). מסיפורי בוגי אפשר ללמוד שזה נפלא ביותר להביע עמדה "ערכית". עכשיו נחליף את הבחור מסיפורי בוגי בוינטר. קצין צבאי שמביע עמדה "ערכית", פוליטית, מוסרית, כזו שקשורה להשקפת עולמו, זה NO NO, קובל גונן גינת בטורו: "וינטר התבטא ונצלב בפומבי. גם על-ידי אביר הסובלנות, יעלון". "כנראה שמי שמשמיע עמדות שלא מוצאות חן בעיני הדרג שמעליו, בהחלט צריך לחשוש מהמחיר שישלם".
|
|
|
הטור של בן כספית ב מעריב (20.05.16) אינו ברור. עד הדקה ה-90' של הטור, זה מרגיש, מתנהג, נשמע ונראה כמו ניתוח חד ומדויק של הכשל אשר הוביל לעסק ביש של הליברמן בקומה ה-14 בקריה. המו"מ עם יצחק הרצוג זגזג, שלי יחימוביץ' עמדה להטביע ולסכל את המו"מ הזה, החקירות של הרצוג במשטרה לא תרמו הרבה. זאב אלקין נלחץ, ולהבדיל מן השמאל המפורר והמפוצל בסוגיית הכניסה לממשלה, הימין פעל באופן מתוזמר ומאורגן (בניצוח אלקין), בכדי לקרב את הכלה ליברמן לחופה.
|
|
|
מסתבר, לשיטת מרדכי גילת, כי מקרים כגון פרשת ענבל אור, פרשת אתי אלון, פרשת "אונבנקרופ" ופרשיית "אדמה" - בכל הפרשיות האלו מישהו איפשר לחברות לקרוס על חשבון הנושים. למעשה, לשיטת גילת, השתיקה אשר מאפשרת את השחיתות היא גרועה מן השחיתות עצמה, שכן בעלי תפקידים שתפקידם לפקח ולהשגיח, נרדמים בשמירה.
|
|
|
|