בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"כשערבים רוצחים ערבים אין יהודי בסביבה לבוא אליו בטענות" <br>
|
קלמן ליבסקינד, בטורו במעריב, "לא קונה את הרגישות של כל מי שקפצו לכאוב את כאבו של אבו אלקיעאן" ● 12 מבני משפחת אלקיעאן הרגו זה את זה, ולא שמענו על כך, הוא מסביר
|
דקלמן ליבסקינד [צילום: ניסים לב]
|
|
|
|
|
דינה זילבר בישלה דייסת שוויון נשים [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
נתנה לחרדים, ורק לבדווים לא נשאר [צילום: מרים צחי]
|
|
|
|
|
"כל עוד הערבים רוצחים זה את זה, כל עוד הם משפילים את הנשים שלהם, וקונים אותן... זה בסדר... שימו יהודי אחד בשרשרת המזון הזו ותראו איזו מהומה מתעוררת", מסכם קלמן ליבסקינד את החלק בטורו שעוסק ב 15 אנשי המג"ב אשר הפליאו מכותיהם במייסם אבו אלקיעאן. לשיטתו, האלימות במגזר הבדואי - איש כלפי רעהו, אך בעיקר כלפי נשים, כולל נשים שנקנות ברשות הפלשתינית כ"נשים שניות" היא רבה לעין ערוך, ולאיש לא אכפת. לא באמת אכפת לנאורים מהפלשתינים: החמלה לפלשתינים, לשיטת ליבסקינד, קופצת כחמור בראש, כשיש יהודי "רע" בסביבה. אני חייבת להגיד שאני לא מסכימה איתו. אלימות שוטרים מטרידה את אזרחי מדינת ישראל. אבו עלקיעאן הפך לאייטם בשל האלימות הברוטלית של השוטרים. וכאן אין הרבה אפליות. הם עושים את זה גם נגד מפגיני המחאה החברתית, ונגד מתנחלים, ונגד חרדים. יש משהו בשרירות שבה שוטר מפעיל את האלה, האזיקים, וכוח האגרוף שלו, שגורם לאזרחים מן השורה לחוש מאוימים ומפוחדים מפני המשטרה שאמורה, רחמנא ליצלן, להגן עליהם. אבל בנקודה אחת ליבסקינד עושה שכל. אז ככה: מסתבר שדינה זילבר, המשנה ליועמ"ש, היא "הממונה מטעם היועמ"ש לממשלה ליישום הדוח המשרדי למניעת תופעת הדרת נשים". היא עושה עבודתה בחריצות וביסודיות אל מול המגזר החרדי. היא מתרשלת עד מפשלת עד מסכימה בשתיקה, כשזה מגיע למגזר הבדווי, שם לנשים אסור להגיע להלוויות. בכלל. אבל מה זה, מסביר ליבסקינד, לעומת תופעת קניית נשים שניות במגזר הבדווי. נשים שהן, וילדיהם, הן סוג ב'. אגב, לסיפור של אלקיעאן יש טוויסט מעניין. בסוף הטור, מספר לנו ליבסקינד, כי ה"סולחות" בין השבטים במגזר הבדווי, שקובעות הפרדה מוחלטת בין השבטים, הפרדה שאם אחד מבני השבטים יפר אותה, ישלחו אותו לעולם שכולו טוב, נעשות בחסות משטרת ישראל. כלומר, אנו נוהגים איפה ואיפה בין אלימות כלפי בדווים שמבוצעת בידי יהודים, לבין אלימות כלפי בדווים שנעשית בינם לבין עצמם. האם זה אומר שאנו רואים בבדווים ילדים קטנים וחסרי אחריות?
|
תאריך:
|
27/05/16
|
|
|
עודכן:
|
27/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
"כשערבים רוצחים ערבים אין יהודי בסביבה לבוא אליו בטענות"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שוחר-שלום
|
27/05/16 11:55
|
|
2
|
|
רון ה.
|
27/05/16 13:26
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
27/05/16 15:25
|
|
4
|
|
בתיה אבן
|
27/05/16 18:03
|
|
5
|
|
הוי
|
28/05/16 08:54
|
|
אביגדור ליברמן שצורף לממשלה כשר ביטחון גרר, בסוף השבוע שעבר, שלל תגובות מן השמאל: נבואות זעם, קינות, הספדים, וכוננות חרום פובליציסטית. היו כותבים (משה ארנס, אורי אבנרי) שראו בכך סוג של The darkest before dawn. הם אמרו, שהיות וליברמן היה הצ'ילבה של ביבי (להבדיל מבוז'י (יצחק הרצוג) שיכול היה להיות שותף כנוע ונוח), הרי שנתניהו מקרב את קיצו הוא במו ידיו, ואפשר להתחיל לספור לאחור.
|
|
|
קרולינה לנדסמן, נטלה ככל הנראה מינון יתר של כדורים כנגד בחילה, לאחר שביבי צירף את אביגדור ליברמן לממשלה, בתרגיל מסריח של הרגע האחרון ליצחק הרצוג. אבל כמו לכל כדור, גם לכדורים נגד בחילה יש תופעות לוואי, ולנדסמן, ככל הנראה, סובלת מתופעת-לוואי של הזיות. היא משוכנעת כי הצעד הציני, עם מאפיין מובהק של הרס עצמי-מדיני, הוא בכלל שיר לשלום. היא כותבת:
|
|
|
"בעולמו של הכייס המנומס, למלים אין שום משמעות. הן הבל פה ותו לא. אוויר חם. הוא הבטיח שלא יישב בממשלה צרה, והתיישב בה. הוא התחייב שלא יצטרף לקואליציה שנשענת על מפלגות לא ציוניות, והצטרף לממשלה שתלויה בחסדי יהדות התורה. הוא הבטיח לטפל במתווה הגז, אבל לא הבטיח לקיים. הוא הצהיר שישמור על מערכת המשפט, ואז הפקיר אותה בידי ה"רפורמות" של איילת שקד והבולדוזר של מוטי יוגב. הוא מתנגד בתוקף לתקציב דו-שנתי, אבל יתגייס בקרוב להעביר אותו".
|
|
|
את הטור שלו השבוע, מקדיש נחמיה שטרסלר לכור מחצבתו - התפיסה הימנית הכלכלית, ולפיה, כל רגולציה להגנה על צרכנים היא "קוריאה הצפונית"/"רוסיה הסובייקטית"/בחר עוד דוגמה למשטר קומוניסטי מן המאה העשרים. כל מה שצריך, לשיטת שטרסלר, הוא לאפשר לכוחות השוק "לשחק לפניו".
|
|
|
אם לרגע אתם חושבים אריה דרעי, וחושבים "חרדי", תחשבו שוב. עו"ד שלמה דרעי, אחיו הצעיר של אריה דרעי, הוא ציוני דתי, ומגדיר את עצמו כ"ימין מרכז". הוא נולד במרוקו, וכשעלתה המשפחה ארצה, הוא היה בן שבע. המשפחה גדלה ברוח מסורתית, עוד מימיה במרוקו. שם אומנם שמרו כשרות, מספרת לנו שרה ליבוביץ-דר, אך האב לא חבש כיפה, ובשבתות צפוי בטלוויזיה. עם העלייה לישראל, מסתבר, האחים הבוגרים, אריה דרעי ויהודה דרעי (כיום הרב הרשי של באר שבע) התחרדו, ו"רק שלמה המשיך את דרכה של המשפחה כפי שחיה במרוקו".
|
|
|
|