הילרי קלינטון [צילום: לין סלדקי, AP]
השערוריות שעלולות להפיל את הילארי <br> <br> |
אדיסון סטארקווט'ר גורס כי ברני ממליץ על קלינטון, מסיבה מאוד אנוכית: הוא רוצה לרשת את מקומה
ברני סנדרס, בנאום התמיכה בהילרי [צילום: מן הטלוויזיה]
|
אדיסון סטארקווט'ר, מאתר "מדיום", מסביר את מה שעשוי להישמע כמו תיאורית הקונספירציה מאחורי המלצת ברני סנדרס על הילארי קלינטון: אדיסון גורס כי בכך סולל ברני את דרכו לנשיאות, משום שהוא מקווה שהחקירות כנגד קלינטון (פרשת האימיילים, וכעת עדות שקר בפרשת בנגזי) יוציאו אותה מן המרוץ, ויסללו את מועמדות המפלגה הדמוקרטית לברני.
קצת היסטוריה: ברני החל את דרכו במרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, כחלום רחוק באספמיה, וכשליחת הלחם על פני המיים. היה נראה שאין לו סיכוי, ובעצם היותו היהודי הראשון המתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, היה משום חידוש, ורק בכך. עם הזמן, נשרו שלושה מועמדים לא חשובים מן המרוץ הדמוקרטי, והמרוץ הצמצם לקלינטון ולברני סנדרס: הגם שבנקודות זמן מסוימות היה נראה כי לברני יש סיכוי (למשל, אחרי ניו המפשיר, או רגע לפני הבחירות בניו-יורק, לקראת ה 19 באפריל 2016, אז יש מי שחשבו שהוא ינצח שם), בסופו של יום הילארי עקפה את ברני בפערים גדולים.
זה לא מנע מברני, גם כשנראה שסיכוייו אפסו (במיוחד לאחר התבוסה בניו-יורק), להמשיך ולרוץ. הפרשן המשפטי של עיתון הארץ, חמי שלו, כינה את ברני "סוציאליסט טרחן", כאילו מדובר בחבר קיבוץ שנואם נאומים טרחניים בחדר האוכל (ולפעמים זה מרגיש כך). הגם שהסיכויים של ברני הלכו ואפסו ממדינה למדינה, ומשלב לשלב במרוץ, הוא לא ויתר, כפי שעשו כמה רפובליקאים במקבילה הרפובליקאית של המרוץ, באופן שהשאיר את דונאלד טראמפ "בדד" במרוץ, והמשיך לרוץ. גם כשהסיכויים אפסו. החלו לעלות שאלות ברשתות התקשורת, וגבות החלו להתרומם. ברני הסביר את התעקשותו על המשך הריצה, בכך שהוא ינסה להשפיע על "צירי העל" לבחור בו, למרות שהרוב המוחלט של מתפקדי המפלגה הדמוקרטית תמך בקלינטון. זו הייתה שאיפה פנטזיונרית, בהתחשב שקלינטון היא "אשת שלומם" של צירי העל במפלגה, וברני הוא עוף סוציאליסטי מוזר שרוצה להעלות את שכר המינימום, וסולד משליטות הטייקונים בפוליטיקה.
לאחר מכן, הפכו מטרותיו של סנדרס להיות צנועות יותר: תמורת ההבטחה כי מצביעיו יתמכו בהילרי קלינטון, ידרוש סנדרס אי-אלו שינויים במצע המפלגה הדמוקרטית (וגם כן שינויים הוא דרש: כולם לרעת ישראל, ושמאלה שמאלה שמאלה לטובת הפלשתינים).
זה לא כל כך יומרני, בהתייחס לקהל המעריצים של ברני, יהודי סוציאליסט בן 74, שהוא הרוח הכי צעירה במרוץ: בעוד האסיפות של הילארי קלינטון נראו כמו שידור של רשות השידור משנות ה 80 בשעה 12 בלילה (משעמם כמו "פסוקו של יום"), עצרות העם (אם ניטול מינוח סוציאליסטי) של ברני, נראו כמו פסטיבלי וודסטוק, או המחאה החברתית נוסח 2011, הרבה התלהבות וססמאות נגד העשירים עפו שם באוויר, וברני היה הכוכב שנישא על כפים של קולות צעירים שרצו קולג' בחינם, בריאות בחינם, ו 15 דולר לשעה. הססמא של חלקם הייתה Bernie or bust - סוג של "תמות נפשה של המפלגה הדמוקרטית עם ברני סנדרס", קרי, אם ברני לא נבחר לראשות המפלגה, לא נצביע, ומצידנו, שהליצן טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית, העיקר שידינו לא תהא במעל של הצבעה להילרי קלינטון.
אז עכשיו, אחרי שהאנשים של ברני סייעו לנסח את מצע המפלגה הדמוקרטית (עם כמה סעיפים שמסיתים את הגישה לישראל שמאלה לכיוון מר"ץ ושלום עכשיו), ברני ירד מן העץ הסוציאליסטי הגבוה, והצהיר כי יתמוך בהילארי (היו שתהו אם הוא הולך לרוץ באופן עצמאי כעת, כמועמד שלישי של מפלגה סוציאליסטית).
לא ברור מדוע הוא עדיין רואה את עצמו כמועמד, ומה משמעות הצהרתו כי "עדיין לא פרש מן המרוץ". חמי שלו מהארץ, אשר לאורך כל הדרך כינה אותו "טרחן", היה טוען, ודאי, כי בסך-הכל מדובר ברפלקס טרחני של מי שמסרב להכיר בתבוסתו. אבל לאדיסון יש הסבר מעניין יותר: משהו בסגנון (אם נלך למונחים מקומיים) - אהוד אולמרט שנכנס לנעליו של אריאל שרון: מסתבר שלא רק בארץ פוליטיקאים מסובכים על לצווארם בפרשיות שחיתות, ומסתבר שזה מתרחש גם בארצות הברית:
הילארי סובכה בפרשיית האימיילים, וכעת היא מסובכת בפרשת עדות שקר הקשורה לפרשת בנגזי. ויש הטוענים שקרן הקלינטונים היא בכלל הונאה, כך טוען אדיסון: הוא מפרט בפירוט רב מדוע קרן הקלינטונים היא ההונאה הגדולה בהיסטוריה, אבל הוא החל לאבד אותי, כי זה נשמע כמו תיאוריית קונספירציה, ואחרי קריאת תיאוריית "השב"כ רצח את רבין" רוויתי מספיק: ליתר ביטחון, הלכתי לבדוק אצל הצ'ילבות הכי גדולות של הילרי קלינטון: The Young Turkes - הם תוכנית יוטיוב עצמאית, שלא ממש אוהבת את קלינטון ותומכת בגלוי בברני סנדרס. הם העלו לא מעט בתוכניתם את נושא קרן הקלינטונים, אבל מעולם לא העלו תיאוריות קונספירציה מהסוג שאדיסון מעלה במאמרו. או בקיצור: זפזפו הלאה.
אדיסון גורס, כפי שציינתי בפתיח, כי ברני ממליץ על הילארי, אבל מכריז כי לא פרש מן המרוץ, כי הוא ממתין שרשויות אכיפת החוק בארצות הברית יוציאו את הילרי קלינטון מן המשחק (השמאל אצלנו מקווה שיעשו אמבוש שלטון החוק לבנימין נתניהו כבר כמה שנים טובות, וזה לא מתרחש). ואז, לשיטת אדיסון, ברני סנדרס יהיה הנשיא. הנשיא היהודי הראשון, שיהיה הנשיא הגרוע ביותר שהיה לישראל, אם להתחשב במקורבים שלו שהם הו-כה פרו-פלשתינים.
הרעיון על נשיא יהודי ראשון (אם נקזז את הבאסה שבעמדותיו האנטי ישראליות) זה רעיון נחמד. אבל גם אם ארצות הברית אינה ישראל, היא גם לא יפאן: מנהיגים סורחים לא עושים חראקירי: ספק אם השערוריות יפילו את קלינטון, והקרב הוא בינה, לבין דונאלד טראמפ שלמרות מצג השווא הפרו ישראלי שלו, הוא אנטישמי לא קטן.
קצת היסטוריה: ברני החל את דרכו במרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, כחלום רחוק באספמיה, וכשליחת הלחם על פני המיים. היה נראה שאין לו סיכוי, ובעצם היותו היהודי הראשון המתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, היה משום חידוש, ורק בכך. עם הזמן, נשרו שלושה מועמדים לא חשובים מן המרוץ הדמוקרטי, והמרוץ הצמצם לקלינטון ולברני סנדרס: הגם שבנקודות זמן מסוימות היה נראה כי לברני יש סיכוי (למשל, אחרי ניו המפשיר, או רגע לפני הבחירות בניו-יורק, לקראת ה 19 באפריל 2016, אז יש מי שחשבו שהוא ינצח שם), בסופו של יום הילארי עקפה את ברני בפערים גדולים.
זה לא מנע מברני, גם כשנראה שסיכוייו אפסו (במיוחד לאחר התבוסה בניו-יורק), להמשיך ולרוץ. הפרשן המשפטי של עיתון הארץ, חמי שלו, כינה את ברני "סוציאליסט טרחן", כאילו מדובר בחבר קיבוץ שנואם נאומים טרחניים בחדר האוכל (ולפעמים זה מרגיש כך). הגם שהסיכויים של ברני הלכו ואפסו ממדינה למדינה, ומשלב לשלב במרוץ, הוא לא ויתר, כפי שעשו כמה רפובליקאים במקבילה הרפובליקאית של המרוץ, באופן שהשאיר את דונאלד טראמפ "בדד" במרוץ, והמשיך לרוץ. גם כשהסיכויים אפסו. החלו לעלות שאלות ברשתות התקשורת, וגבות החלו להתרומם. ברני הסביר את התעקשותו על המשך הריצה, בכך שהוא ינסה להשפיע על "צירי העל" לבחור בו, למרות שהרוב המוחלט של מתפקדי המפלגה הדמוקרטית תמך בקלינטון. זו הייתה שאיפה פנטזיונרית, בהתחשב שקלינטון היא "אשת שלומם" של צירי העל במפלגה, וברני הוא עוף סוציאליסטי מוזר שרוצה להעלות את שכר המינימום, וסולד משליטות הטייקונים בפוליטיקה.
לאחר מכן, הפכו מטרותיו של סנדרס להיות צנועות יותר: תמורת ההבטחה כי מצביעיו יתמכו בהילרי קלינטון, ידרוש סנדרס אי-אלו שינויים במצע המפלגה הדמוקרטית (וגם כן שינויים הוא דרש: כולם לרעת ישראל, ושמאלה שמאלה שמאלה לטובת הפלשתינים).
זה לא כל כך יומרני, בהתייחס לקהל המעריצים של ברני, יהודי סוציאליסט בן 74, שהוא הרוח הכי צעירה במרוץ: בעוד האסיפות של הילארי קלינטון נראו כמו שידור של רשות השידור משנות ה 80 בשעה 12 בלילה (משעמם כמו "פסוקו של יום"), עצרות העם (אם ניטול מינוח סוציאליסטי) של ברני, נראו כמו פסטיבלי וודסטוק, או המחאה החברתית נוסח 2011, הרבה התלהבות וססמאות נגד העשירים עפו שם באוויר, וברני היה הכוכב שנישא על כפים של קולות צעירים שרצו קולג' בחינם, בריאות בחינם, ו 15 דולר לשעה. הססמא של חלקם הייתה Bernie or bust - סוג של "תמות נפשה של המפלגה הדמוקרטית עם ברני סנדרס", קרי, אם ברני לא נבחר לראשות המפלגה, לא נצביע, ומצידנו, שהליצן טראמפ ייבחר לנשיאות ארצות הברית, העיקר שידינו לא תהא במעל של הצבעה להילרי קלינטון.
אז עכשיו, אחרי שהאנשים של ברני סייעו לנסח את מצע המפלגה הדמוקרטית (עם כמה סעיפים שמסיתים את הגישה לישראל שמאלה לכיוון מר"ץ ושלום עכשיו), ברני ירד מן העץ הסוציאליסטי הגבוה, והצהיר כי יתמוך בהילארי (היו שתהו אם הוא הולך לרוץ באופן עצמאי כעת, כמועמד שלישי של מפלגה סוציאליסטית).
לא ברור מדוע הוא עדיין רואה את עצמו כמועמד, ומה משמעות הצהרתו כי "עדיין לא פרש מן המרוץ". חמי שלו מהארץ, אשר לאורך כל הדרך כינה אותו "טרחן", היה טוען, ודאי, כי בסך-הכל מדובר ברפלקס טרחני של מי שמסרב להכיר בתבוסתו. אבל לאדיסון יש הסבר מעניין יותר: משהו בסגנון (אם נלך למונחים מקומיים) - אהוד אולמרט שנכנס לנעליו של אריאל שרון: מסתבר שלא רק בארץ פוליטיקאים מסובכים על לצווארם בפרשיות שחיתות, ומסתבר שזה מתרחש גם בארצות הברית:
הילארי סובכה בפרשיית האימיילים, וכעת היא מסובכת בפרשת עדות שקר הקשורה לפרשת בנגזי. ויש הטוענים שקרן הקלינטונים היא בכלל הונאה, כך טוען אדיסון: הוא מפרט בפירוט רב מדוע קרן הקלינטונים היא ההונאה הגדולה בהיסטוריה, אבל הוא החל לאבד אותי, כי זה נשמע כמו תיאוריית קונספירציה, ואחרי קריאת תיאוריית "השב"כ רצח את רבין" רוויתי מספיק: ליתר ביטחון, הלכתי לבדוק אצל הצ'ילבות הכי גדולות של הילרי קלינטון: The Young Turkes - הם תוכנית יוטיוב עצמאית, שלא ממש אוהבת את קלינטון ותומכת בגלוי בברני סנדרס. הם העלו לא מעט בתוכניתם את נושא קרן הקלינטונים, אבל מעולם לא העלו תיאוריות קונספירציה מהסוג שאדיסון מעלה במאמרו. או בקיצור: זפזפו הלאה.
אדיסון גורס, כפי שציינתי בפתיח, כי ברני ממליץ על הילארי, אבל מכריז כי לא פרש מן המרוץ, כי הוא ממתין שרשויות אכיפת החוק בארצות הברית יוציאו את הילרי קלינטון מן המשחק (השמאל אצלנו מקווה שיעשו אמבוש שלטון החוק לבנימין נתניהו כבר כמה שנים טובות, וזה לא מתרחש). ואז, לשיטת אדיסון, ברני סנדרס יהיה הנשיא. הנשיא היהודי הראשון, שיהיה הנשיא הגרוע ביותר שהיה לישראל, אם להתחשב במקורבים שלו שהם הו-כה פרו-פלשתינים.
הרעיון על נשיא יהודי ראשון (אם נקזז את הבאסה שבעמדותיו האנטי ישראליות) זה רעיון נחמד. אבל גם אם ארצות הברית אינה ישראל, היא גם לא יפאן: מנהיגים סורחים לא עושים חראקירי: ספק אם השערוריות יפילו את קלינטון, והקרב הוא בינה, לבין דונאלד טראמפ שלמרות מצג השווא הפרו ישראלי שלו, הוא אנטישמי לא קטן.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| השערוריות שעלולות להפיל את הילארי |
| תגובות [ 2 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
יש להזהר מתהליך עמוק של כרסום מוסדי ומטישטוש אידאולוגי ומערכת משפט משתקת
