השת"פ המאולץ של קלינטון וסנדרס

ריצ'רד וולף, מן הגרדיאן, כותב על השת"פ של ברני והילארי ● זה שת"פ מאולץ, אבל טוב למפלגה ‏הדמוקרטית
ענבל בר-און מיוחדים ברשת בחירות בארה''ב תגובות
ברני והילארי. לא נעים אבל גם לא נורא [צילום: קרלי נייברגול, AP]

ברני סנדרס. לא ירוץ כמועמד עצמאי [צילום: AP Photo / Tom Williams]

הילארי קלינטון. Get things done[צילום: הרלד הרברט, AP]

ריצ'רד וולף מן ה"גרדיאן" הקדיש את טורו האחרון להתפתחות האחרונה בזירה הדמוקרטית: ברני ‏סנדרס, שלא זכה במועמדות, נאלץ, בדלית ברירה, להמליץ על הילארי, שכן כל צעד אחר שהיה ‏עושה, פירושו היה להכתיר את הליצן דונאלד טראמפ ולהנחית אותו בבית הלבן. זה לא היה ברור שזה ‏עומד לקרות: לאורך כל הדרך, הגם שהפערים בין ברני סנדרס לבין הילרי קלינטון התרחבו, לטובת ‏קלינטון, לברני עוד הייתה תקווה שהוא יזכה;‏

היו לו כמה ניצחונות מעודדים בראשית הדרך, כגון הניצחון שבניו המפשיר, ובעוד כמה מדינות לא ‏גדולות. כיליד ניו-יורק, הוא תלה תקוות גדולות בפריימריז בניו-יורק שנתקיימו ב 19 באפריל, אלא ‏שגם להילארי יש יתרון לא רע בניו-יורק, שהרי כסנטורית, ייצגה מדינה זו, ועוד בתקופת המתקפה על ‏מגדלי התאומים של 9/11.‏

אחרי ההפסד בניו-יורק, היה ברור לכולם שלברני אין סיכוי לזכות, ואנשים החלו לתהות מדוע הוא ‏ממשיך במרוץ; ‏

לתלות תקוות במדינה הגדולה הבאה, קליפורניה, היה מטופש מאוד מצידו, שלא לומר פנטזיונרי, שכן ‏קליפורניה היא מדינה של שחורים ושל מיעוטים, ובאופן אבסורדי, מיעוטים לא נטו להצביע לברני, ‏למרות היותו בן מיעוטים בעצמו, למרות שהיה פעיל בתנועה לזכויות האזרח עוד משנות השישים, ‏ולמרות שההיסטוריה של הילרי קלינטון בתחום הזה, היא לא מן המשובחות (בין היתר היא תמכה ‏בהגברת הכליאה בבתי הסוהר, רפורמה שפגעה בעיקר באוכלוסייה האפרו-אמריקנית).‏

ברני המשיך לרוץ, על הדלק של מאות אלפי תרומות ה 27$ שגייס, והצהיר, כי גם אם לא יזכה ברוב ‏קולות הבוחרים, הוא יציג את מועמדותו בוועידת צירי העל; ‏
זו כמובן יומרה פנטזיונרית, שכן מרבית צירי העל תומכים בהילארי; שלא לדבר על כך שהילארי היא ‏בשר מבשרה של המפלגה הדמוקרטית, מקושרת היטב, וברני הוא אאוסטיידר, שהיה לאורך כל השנים ‏סנטור עצמאי, והקפיצה שלו על עגלת המפלגה הדמוקרטית אירעה באופן פרגמטי,אך ורק לקראת ‏הבחירות, כאשר סקר מקדים הבהיר לו שאין לו סיכוי לרוץ כמועמד עצמאי.‏

יש מי שהשתעשעו במחשבה (בין היתר ‏The Young Turks‏), שברני ישבור את הכלים, ולאחר ‏שיפסיד בזירה הדמוקרטית, יציג את עצמו כמועמד עצמאי. הרעיון הזה פותח ב ‏The Young Turks‏ ‏ערוץ תקשורת עצמאי שתמך לאורך כל הדרך בברני סנדרס, וסירב לקבל את הבשורה המרה, ולפיה ‏America does not feel the Bern‏.‏

גם לברני לקח זמן לעכל את ההפסד שלו, ולא ברור מה אירע מאחורי הקלעים, שהוביל לשידוך ‏המאולץ של ברני והילארי. לקראת הסוף ברני הצהיר, שגם אם לא יבחר כמועמד המפלגה הדמוקרטית ‏‏(באמת? לא ידענו), הוא ישתמש בכוחו בכדי להשפיע על מצע המפלגה הדמוקרטית מבפנים, לצורך ‏הכנסת כמה תיקונים ברוח המהפכה שיצר.‏

וכאן, הפעם, הוא לא הפריז. בעוד שהכנסים של הילארי היו לקוניים, אפורים, פרווה, מאולצים ‏וסכריניים, הכנסים של ברני סנדרס בכל אתר ומקום אליו הגיע בארצות הברית, נראו כמו שידור חוזר ‏של פסטיבל וודסטוק, עם המון צעירים מריעים ונלהבים; הוא המשיך למחזר את אותן קלישאות - כנס ‏אחר כנס, בפני קהל אוהד ששרק בבוז בכל פעם ששמה של הילארי אוזכר, ואשר הריע בכל פעם ‏שהוא דיבר על ‏Tuition free‏, ועל כך שהעם האמריקני פדה את וולסטריט מספיק פעמים, ועכשיו ‏הזמן שוולסריט תפדה את החשבונות התופחים של הציבור האמריקני, ובראשם: חובות הסטודנטים ‏שהאמריקנים סוחבים גם כששערם מצמיח שיבה.‏

לברני היה, ויש, קהל מעריצים. וזה כוחו, וכאן האנשים של קלינטון היו צריכים להתפשר, ככל ‏הנראה. קלינטון מצהירה על עצמה שיש לה יכולת ‏To get things done‏, וכנראה האנשים שלה, ‏שמומחים בלעשות משאים ומתנים עם המפלגה הרפובליקאית, עם תורמים כבדי כיס ועתירי ממון, וגם ‏עם כמה משיגענס במזרח התיכון, יזמו את המשא-ומתן עם סנדרס. אחרי הכל, הילארי היא הפרגמטית, ‏וברני היה, ועודנו, כחולם (על שכר מינימום של 15$ לשעה, ועל שירותי בריאות והשכלה בחינם, ועל ‏מזרח תיכון, לא חדש, אבל כזה שארצות הברית תעזוב אותו בשקט).‏

המשא-ומתן מאחורי הקלעים הוביל להצהרה משותפת של ברני סנדרס ושל הילרי קלינטון, בראשית ‏יולי. כמובן שהאוהדים השרופים של ברני הכינו את משפטי האכזבה בטוויטר, שכן, אחרי הכל, ‏החלילן הסוציאליסט מברוקלין, הקשיש הכי צעיר בחבורה, איכזב אותם. דווקא היה אחד שמאד תמך ‏בכך: ‏Cenk Uygur‏ מהטורקים הצעירים אמר שזו בחירה בין ‏Bad to worse‏, ואם היו נותנים לו ‏לבחור בין מוסליני להיטלר, הוא היה בוחר במוסיליני, שזה הרע במיעוטו.‏

אבל האוהדים השרופים של ברני לא שבעו נחת מן החיבור הפרגמטי הזה. חלקם שקלו בכלל לא ‏להצביע למפלגה הדמוקרטית בבחירות הקרובות, בבחינת "תמות נפשי עם ברני", או בגרסה ‏האמריקנית: ‏Bernie or Bust‏.‏

הטור של ריצ'רד וולף עוסק בדיוק בנקודת השבר הזו: ברגע הזה, שבו ברני סנדרס והאוהדים שלו ‏צריכים לנחות מהחלומות הסוציאליסטים שלהם בנוסח סקנדינביה, אל הקרקע האמריקנית הרוויה ‏קפיטליזם חזירי וגזענות, ולבחור בין הרע לבין הרע במיעוטו.‏

לפי הדיווח של וולף, שפת הגוף של ברני - באירוע האיחוד, ה ‏endorsement‏ להילארי, הייתה ‏מסויגת, והוא עשה זאת כמי שכפאו השד, ואפילו הכין ממחטה לניגוב הזיעה, זיעה, אשר לדעת וולף, ‏מקורה במחשבה על מה שצפוי לו מן המעריצים השרופים שלו שיודיעו לו בכל הרשתות החברתיות ‏שהוא אכזב אותם. להילארי זה היה יותר קל, מדווח וולף.‏

די ברור, לטעמי, מדוע להילארי המעמד הזה לא היה קשה: הילארי היא זיקית הרגילה לשנות ‏ולהתאים את העמדות הפוליטיות שלה לשיקולים של עלות אל מול תועלת, ושל כדאיות פוליטית: היא ‏כבר הייתה נגד נישואים חד מיניים, ואז בעד, היא הספיקה לתמוך במלחמה בעירק, ולהכות על חטא, ‏להצהיר שהיא שמרנית, ואז שהיא פרוגרסיבית, ובכלל, היא שינתה את העמדות שלה כמעט בכל נושא ‏אפשרי שעל הפרק, לפי שיקולים צרים ואינטרסנטיים: וזאת להבדיל מברני סנדרס, שבמשך 40 שנה ‏מחזיק באותן עמדות, החל משנות השישים המוקדמות, אז נעצר על-ידי המשטרה בעוון תמיכה בביטול ‏ההפרדה הגזעית שנהגה אז, בשנות השישים.‏

וולף, בטורו, מציין כי במערכת בחירות זו, אחוז הבוחרים של המפלגה שלהם אשר כה מאוכזבים מן ‏המועמד שזכה, עד שיצביעו הצבעת מחאה למפלגה הנגדית או למפלגת שוליים חסרת חשיבות, הוא ‏הגבוה ביותר עד כה: כ 14% מתומכי המפלגה הדמוקרטית אשר מאוכזבים מניצחון הילארי, יצביעו ‏הצבעת מחאה, וכ 23% מתומכי המפלגה הרפובליקנית יעשו כן.‏

או במילים אחרות: קלינטון וסנדרס שילבו ידיים (באופן מאולץ, אמנם) ואיחדו כוחות, בכדי שהגרוע ‏מכל, טראמפ בבית הלבן, לא יתרגש על ראשה של האומה האמריקנית ועל ראשו של העולם: אבל, עם ‏ההפכפכות של מערכת הבחירות הזו, וכשמרוץ צמוד, וכשלא ברור כיצד פיגוע הטרור הבא ישפיע על ‏תוצאות הבחירות, איש אינו יודע אם בבית הלבן תשב פוליטיקאית מנוסה, קצת מושחתת, קצת ‏אפרורית, אבל לפחות, יציבה וצפויה, או שמא, ליצן כתום פרצוף עם פאה צהובה, שרוחש חיבת יתר ‏לפוטין ולרודנים אחרים, מעצבן את העולם המוסלמי, ואי-אפשר לצפות צעד אחד קדימה שלו. ‏
תאריך: 20/07/16 | עודכן: 20/07/16
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]