ביבי, בוז'י, עמונה והתאגיד

יוסי ורטר מקדיש את טורו השבועי בהארץ לאפשרות שנמוגה, ולפיה בוז'י (יצחק הרצוג) יכנס לקואליציה עם ביבי (בנימין נתניהו). הוא כותב:

"עד הזמן האחרון עוד בדקו מקורבים לנתניהו אצל ח"כים במפלגת העבודה שיצאו חוצץ נגד האחדות, כיצד הם ינהגו אם יושג הסכם וועידת המפלגה תאשר להרצוג לחבור לממשלה. מקורבי רה"מ קיוו לשמוע כי המתנגדים יתפלגו ויקימו סיעה נפרדת. הם התאכזבו לשמוע כי לשלי יחימוביץ', אראל מרגלית, איציק שמולי, עמר בר-לב וחבריהם אין שום כוונה להקל את המלאכה על הרצוג ונתניהו. הם יישארו במפלגה ובסיעה שתהיה מסוכסכת, מתקוטטת, ועיסוקם המרכזי יהיה להפוך את חייו של היו"ר לסיוט יום-יומי, לוויה דולורוזה. אפשר לומר שהם אפילו מצפים לזה".

ורטר מאמין שבעת הזו דוחה ביבי את בוז'י מטעם פשוט: רצונו לכלוא את נפתלי בנט בקואליציה, בכדי לבצע את פינוי עמונה באופן חלק.

אך יש עוד מלחמת ג'יאהד של ביבי, שבשלה הוא חפץ כעת לשמר כעת את הקואליציה: הג'יהא שלו בתאגיד הציבורי. ורטר כותב:

"ראש הממשלה אחוז אמוק. הוא אינו רואה בעיניים. זו אינה פראזה וגם לא הגזמה, למרבה הצער. האיש ש"אינו עוסק בתאגיד ואין לו עניין לכאן או לכאן" כטענתו של צחי הנגבי, ממוקד כל-כולו ביעד. הוא אינו מתכוון לוותר או להרפות. זו מלחמה והוא חייב לנצח בה."

ימים יגידו אם ביבי ינצח גם בקרב הזה.