חופש העיתונות הגלובלי נמצא בנקודת השפל העמוקה ביותר שלו מזה 13 שנים – קובע דוח שנתי של Freedom House לשנת 2016 המצוטט באקונומיסט. ואילו "הוועדה להגנת עיתונאים" מוסרת, כי מספר העיתונאים שנהרגו בשנה שעברה במהלך מילוי תפקידם הוא הגבוה ביותר מאז שנות ה-90.

ההרעה באה מכל הכיוונים. ולדימיר פוטין השתלט בצורה מקיפה על העיתונות ברוסיה, עד ש-Freedom House קובע שאפילו העיתונות בוונצואלה חופשית יותר. מנהיגים סמכותניים מפגינים שרירים מול התקשורת: דניאל אורטגה בניקרגוואה ו-ויקטור אורבן בהונגריה הם שתי דוגמאות בולטות. התיקון הראשון לחוקה עודנו חזק דיו כדי להגן על התקשורת בארה"ב, אבל התקפותיו הבוטות של דונלד טראמפ עליה מעודדות שליטים במדינות אחרות לפגוע בעיתונות בארצותיהם – קובע הארגון.

נתוני Freedom House מלמדים, כי עיתונות חופשית הולכת והופכת למותרות המצויים רק במדינות המערב. מדינות סקנדינביה ממשיכות להוביל, בעוד העיתונות במערב אירופה נמצאת רק מעט מאחור, למרות כמה טלטלות. ביתר העולם ניתן למצוא רק כמה נקודות בהירות פה ושם. העיתונות זכתה לעצמאות במדינות בהן הופלו המשטרים הדיקטטוריים, כמו אפגניסטן ומיינמאר, אך היא עדיין נמצאת במרחק רב מקני המידה של המדינות הדמוקרטיות.

טוניסיה זכתה לזינוק של 30 נקודות (מתוך 100) לאחר נפילתו של זיין בן-עלי באביב הערבי, בעוד במצרים המצב הורע בצורה משמעותית מאז עלייתו לשלטון של עבד אל-פתאח סיסי. גם בדרום אמריקה נרשמה נסיגה: העיתונת בוונצואלה ובאקוודור שוב אינה יכולה להיחשב לחופשית, והמצב מחמיר במדינות הגדולות ביבשת – ארגנטינה, ברזיל וקולומביה.

אקונומיסט מציין, כי מחקרים בינלאומיים מצביעים על קשר הדוק בין עיתונות חופשית לבין חוזק דמוקרטי ומיעוט שחיתות. סין – בה מונהגת הצנזורה שהיא אולי המתוחכמת ביותר בעולם – טוענת שהוכיחה שניתן להשיג שגשוג גם ללא עיתונות חופשית. סינגפור שותפה לאותה גישה, גם אם בצורה פחות קיצונית. הסכנה היא, שפוליטיקאים – שבשום מקום אינם אוהבים שמותחים עליהם ביקורת – עלולים להעדיף את הדגם הסיני או הסינגפורי. בזמנים נורמליים, ארה"ב מגנה מאסר של עיתונאים והשתקה של עיתונות – אך היא אינה עושה זאת תחת דונלד טראמפ.