בעוד שלושה-ומשהו שבועות, או בעוד כמה חודשים אם תהיה דחייה, תפרוש בריטניה מהאיחוד האירופי – פרישה ראשונה ב-62 שנותיו. האם האירופיים מודאגים? לא, משיב פייננשל טיימס. הסיבה פשוטה: בשום מדינה נוספת אין רוב לפרישה דומה. עם זאת, הגישה כלפי הברקזיט אינה אחידה ברחבי היבשת.

באופן חלקי, ההבדלים בגישות נובעים מההשפעה השונה של הברקזיט על ההשקעות, הסחר, זכויות האזרח, חופש התנועה ואפילו הביטחון הלאומי במדינות השונות. למשל: הפרישה עלולה לפגוע בצורה משמעותית בעסקים בהולנד ובמיליון הפולנים החיים בבריטניה. לכן, 34% ו-32% מתושבי מדינות אלו (בהתאמה) מודאגים מעתידו של הגוש, בעוד רק כמחצית סבורים שדבר לא ישתנה בעקבות הפרישה הבריטית. עם זאת, ככלל – האירופים אופטימיים. בממוצע סבורים 61% שלא יהיה שינוי, 27% סבורים שמצבו של האיחוד יורע ו-12% צופים שהוא ישתפר.

ההבדלים בתפישת הברקזיט נובעים גם מנסיונה של כל מדינה במשברים קודמים, המערכת הפוליטית שלה והמבנה החברתי בה. הימין הקיצוני, פופוליסטים ומצביעים אנטי-ממסדיים, צפויים לחשוב שבריטניה תשגשג מחוץ לאירופה הרבה יותר מכפי שיחשבו כך אנשי מרכז-ימין, מרכז או שמאל מתון. התפישות הללו בולטות במיוחד בקרב תומכיהם של מארין לה-פן (צרפת) ומטאו סלוואני (איטליה). לעומת זאת, תומכי מפלגות השלטון בצרפת ובגרמניה מחזיקים בדעות שונות בתכלית. 63% מתומכיה של אנגלה מרקל ו-59% מתומכיו של עמנואל מקרון חושבים שהברקזיט יהיה רע לבריטניה.

עם זאת, כמה קולות משמעותיים בגרמניה חוששים שהברקזיט הוא תסמין לבעיות אירופיות עמוקות יותר. הרטפריד מונקלר, מומחה מוביל למדעי המדינה, אומר שקיים סיכון ממשי להתפוררות האיחוד. הוא מעניק לגוש סיכוי של 50% בלבד לצלוח בשלום את האתגרים הניצבים בפניו. מומחים אחרים, כמו הכלכלן השמרן הנס-ורמר סין, חוששים שפרישתה של בריטניה תחליש את גרמניה ובעלות בריתה בצפון אירופה, הממושמעות מבחינה פיסקלית, לעבר מדינות הים התיכון הפחות ממושמעות. אולם דומה שהפסימיות הזאת היא נחלתו של מיעוט בלבד.