כאשר 560 התלמידים בפנימיית Strathallan באנגליה יחזרו אליה בחודש הבא, הם יגלו שהיא השתנתה: חומם ייבדק מדי בוקר, שיעורים בריחוק חברתי יתקיימו במחשבים ניידים ומערכת תעקוב אחריהם בהפסקות. הסיבה, כמובן: הקורונה. לבית ספר זה, לבני 18-9, יש כסף ומרחבים שמאפשרים לו לנקוט באמצעים אלו, אך לא בטוח שבתי ספר פרטיים אחרים במדינה יעמדו בשינויים הנדרשים – בשוק שהחל להשתנות עוד לפני המגיפה, כותב אקונומיסט.

6.5% מתלמידי בריטניה לומדים בבתי ספר פרטיים. כמה מהם מדווחים על התעניינות גוברת מצד הורים שלא היו מרוצים מהלימוד-מרחוק בבתי הספר הציבוריים בזמן הסגר; בבתי הספר הפרטיים למדו יותר באותה תקופה. אבל למרות זאת, רבים מהם עלולים להיות בצרות בקרוב. בענף חוששים, שעד 30% מהם עלולים לקרוס בשנים הקרובות. ירידה בשכר הלימוד ונפילה בגיוס תלמידים זרים עלולים לחייב סגירות ומיזוגים. חלקם השקיעו במבנים יקרים כדי למשוך תלמידים; כולם העלו בספטמבר שעבר ב-43% את הפרשות המעסיק לקרנות הפנסיה של המורים.

בראש סדר העדיפות של פנימיות רבות עומד הצורך להבטיח שתלמידים מסין והונג-קונג יוכלו להמשיך ללמוד בהן. הללו מהווים 43% מכלל התלמידים הזרים ו-22% מתוך כלל התלמידים. מאות בתי ספר ארגנו טיסות מיוחדות בחברות תעופה סיניות, וחלקם הקדישו מבנים לצורך בידוד התלמידים עם הגעתם. אבל המתח הפוליטי הגובר בין לונדון לבייג'ינג עלול לגבות מחיר. סין אינה מהססת להשתמש בחינוך ככלי פוליטי: היא אסרה ללמוד בטייוואן והזהירה את התלמידים להתרחק מאוסטרליה (שם יש 160,000 תלמידים סינים ב-12,000 בתי ספר). מן הצד השני, ייתכן שהמתח הגובר בהונג-קונג יעודד הורים מן המחוז לשלוח את ילדיהם לבריטניה.

בתי ספר פרטיים בארה"ב משכו תשומת לב כאשר הבטיחו להיפתח בצורה מלאה בשנת הלימודים הקרובה, בעוד בתי ספר ציבוריים שכנים מתכננים פתיחה חלקית בלבד או לימודים מרחוק לפחות עד ראשית 2021. אקונומיסט מסביר, שהדבר נובע בחלקו מכך שיש להם יותר משאבים, פחות פיקוח ממשלתי ופחות עובדים מאורגנים מאשר בתי הספר הציבוריים. והם גם מרגישים חובה להיפתח, כי הלימוד הפרונטלי הוא דרך לייחד אותם מבתי הספר האחרים.

ההגנה הטובה יותר מפני הפגיעה הכלכלית של הקורונה היא הגיוון וההיקף של בתי הספר הפרטיים הבריטיים, ממשיך אקונומיסט. כמה מבתי הספר היוקרתיים הפכו לפני שנים לבינלאומיים, עם קמפוסים ברחבי העולם. ב-20 השנים האחרונות נכנסו בתי ספר דוברי אנגלית בעוצמה לשוק שהיקפו 55 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בסין ובמזרח התיכון, והקימו שותפויות במדינות אלו. הרו – בית הספר בו למד וינסטון צ'רצ'יל ואשר שכר הלימוד בו הוא 42,000 ליש"ט לשנה – פתח סניף ראשון בבנגקוק ב-1998; אשתקד היו לו 4,200 תלמידים בתאילנד, הונג-קונג וסין, והוא מתכנן לפתוח השנה עוד חמש שלוחות בסין. מספר התלמידים בחו"ל של חלק מבתי הספר הבריטיים עולה על מספרם של אלו שבבריטניה.

עדיין מדובר בבתי ספר יקרים, שהקורונה עלולה לפגוע משמעותית בלימודים בהם בשנה הקרובה, ולכן הם מתנסים בשיטות חדשות לגמרי. הרו ישיק בחודש הבא מערכת לימודים שלמה און-ליין לבני 18-16, שהייתה בהכנה עוד לפני המגיפה. בתי ספר נוספים שוקלים מערכות דומות, שיאפשרו להם לתפוס נתח שוק חדש: הורים המעוניינים בחינוך בריטי בעל-שם, אך אינם יכולים או אינם רוצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פיזיים בבריטניה.

קולג' איטון – ממנו יצאו 20 ראשי ממשלה בריטים – החל להציע בקיץ הנוכחי שיעורים אינטרנטיים חינם לתלמידים בבתי ספר ציבוריים. לדברי בית הספר, "הדבר הנכון כעת הוא לחלוק את עושרנו, משאבינו והניסיון שלנו". גם הרו יפתח את שעריו ליותר תלמידים, אם כי עדיין למי שהפרוטה מצויה בכיסי הוריהם – 15,000 ליש"ט לשנה. כמו בענפים אחרים, ייתכן שבתי הספר הפרטיים הבריטיים – אלו שישרדו – ימצאו הזדמנויות חדשות בעולם שאחרי הקורונה.