התובעים הכלליים ביותר מ-40 ממדינות ארה"ב, בתיאום עם הממשל הפדרלי, צפויים להגיש היום (יום ד', 9.12.20) תביעות נגד חברת פייסבוק בטענה לעבירות הגבלים עסקיים - מדווח וושינגטון פוסט. הטענה המשותפת בכל התביעות תהיה, שהחברה פועלת בצורה שיטתית ואנטי-חוקית לחסל מתחרים, בין אם על-ידי רכישתם ובין אם על-ידי פעולות המביאות לקריסתם, וזאת במטרה להבטיח את הדומיננטיות שלה בתחום הרשתות החברתיות.

התביעות יתמקדו ברכישת ווטסאפ ואינסטגרם בידי פייסבוק במיליארדי דולרים. לטענת המדינות, רכישות אלו מלמדות על דפוס הפעולה של פייסבוק, אשר בנוסף לביצור מעמדה כמונופול-למעשה - גם מונע מן הצרכנים לבחור בחלופות המגנות טוב יותר על פרטיותם. התביעות יוגשו בידי תובעים כלליים משתי המפלגות בראשותה של לטישה ג'יימס, התובעת הפדרלית של מדינת ניו-יורק.

המדינות לא יבקשו לפרק את פייסבוק, משום שמדובר בדרישה מרחיקת לכת שתסרבל מאוד את ההליכים ומשום שנסיון העבר מלמד שפירוק מונופולים עלול להגביר את כוחן המשותף של החברות החדשות. הן יבקשו מבתי המשפט להורות לפייסבוק למכור חלק מעסקיה, ובחלקן יתבקשו בתי המשפט להורות לה לדווח מראש לתובעים הכלליים לפני ביצוע של רכישות משמעותיות.

התביעות של המדינות יוגשו בתיאום עם ועדת הסחר הפדרלית, הגוף הממונה ברמה הפדרלית על תחום ההגבלים. ועדת הסחר צפויה להגיש היום תביעה משלה, אשר תחזור לפחות בחלקה על הטענות של המדינות אך תעלה אותן במישור חוקי ההגבלים הפדרליים. התובעים והוועדה משתפים פעולה מאז פתחו בחקירה נגד פייסבוק בשנה שעברה. החקירה הפדרלית החלה לאחר שוועדת הסחר בדקה את קשריה של פייסבוק עם חברת קיימברידג' אנליטיקה הבריטית, קשרים שהובילו לכך שהחברה הבריטית השתמשה לצרכים פוליטיים בפרטיהם של 80 מיליון מלקוחות פייסבוק; חקירה זו הסתיימה בקנס של 5 מיליארד דולר.

פייסבוק מצידה ניהלה מסע שתדלנות נרחב במטרה להדוף את הטענות והחשדות נגדה. החברה והמנכ"ל, מארק צוקרברג, טענו, כי רכישת ווטסאפ ואינסטגרם סייעה לחברות אלו להפוך לענקיות בתחומיהן (העברת מסרים ושיתוף תמונות). עוד ציינו, כי עובדה היא שבשוק פעילים מתחרים נוספים, כמו טיק-טוק. ככלל, חברות ההיי-טק הענקיות טוענות, כי חוקי ההגבלים אינם חלים עליהן, משום שהן מספקות את שירותיהן חינם - בעוד חוקי ההגבלים מתמקדים בתחרות על המחיר.

הממשל והפדרלי והמדינות אינם מקבלים הסברים אלו. לגישתם, פעילותה של פייסבוק דורסנית משום שהיא מחסלת מתחרים פוטנציאליים בעודם בשלב צעיר יחסית של פעילותם, ובלתי חוקית משום שבפועל הציבור משלם לפייסבוק (וליתר ענקיות ההיי-טק) במתן פרטיו האישיים המשמשים אותן ליצירת הכנסות מפרסומות. לפי גישה זו, אין זה משנה האם התשלום הוא בדולרים או בשווה כסף, וכעובדה - החברות מרוויחות סכומי עתק למרות שאינן גובות תשלום מן המשתמשים אלא רק מן המפרסמים.

עוד ייטען בתביעות, כי מעשיה של פייסבוק בפועל לאחר רכישת המתחרים מלמדים על כוונתה האמיתית - לחסל אותם. כך למשל, החברה הבטיחה לשמור על עצמאותה של ווטסאפ ולהגן בצורה הדוקה על פרטיות המשתמשים בשירות זה - אך בפועל בלעה אותה ולאחרונה הודיעה שבכוונתה לאחד את נתוני המשתמשים בווטסאפ עם אלו של משתמשי פייסבוק עצמה. עוד נטען בכמה מן התביעות, כי פייסבוק השתמשה בכוחה כדי לרמוס מפתחים של יישומים מתחרים ובכך למקסם את הכנסותיה מפרסומות.