אלמלא התמונות של בני משפחת המלוכה, המבקרים בעיר אבהה עלולים לשכוח שהם בסעודיה: עצים ירוקים מכסים הרים בגובה של 3,000 מטר בלא אף דיונת חול נראית לעין, חקלאים מגדלים תבואה ודבורים בעמקים, להקות של בבונים מסתובבות לצידי הדרכים ולעיתים גונבים תיקים מהמבקרים. סעודים נמלטים מפני החום מזה שנים אל העיר, 870 ק"מ דרומית-מערבית לריאד, ובקרוב גם זרים יוכלו ליהנות ממנה. קרן ההשקעות הממשלתית הקציבה 2.9 מיליארד דולר לבניית 2,700 חדרי מלון בעיר, עשרות אטרקציות תיירותיות ותשתיות סביב אבהה. המתכננים מקווים להגיע בסוף העשור ל-2 מיליון תיירים בשנה.

תיירות היא מרכיב מרכזי ב"חזון 2030" – תוכניתו של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, משנת 2016 להפחתת תלותה הכלכלית של סעודיה בנפט. הממשלה מצפה שהתיירות תהיה המקור הגדול ביותר למשרות במגזר הפרטי ותביע בתוך עשור ל-10% מהתוצר והתעסוקה, עם 100 מיליון תיירים בשנה. אבל הפקידים המקומיים מתקשים להסביר מדוע עשרות מיליונים יעדיפו אותה על פני יעדים אחרים. וזהו רק סמל לקשיים המרחפים מעל מטרותיה של הממלכה, מציין אקונומיסט בסקירה נרחבת.

מוחמד יישפט במידה רבה על-פי הצלחתו ביצירת משרות ל-21 אזרחי ארצו, שני שלישים מהם מתחת לגיל 35. הקורונה הזניקה את שיעור האבטלה ל-15.4% ברבעון השני של 2020; ברבעון השני השנה היא ירדה ל-11.3%, השיעור הנמוך מזה עשור. הדבר נובע חלקית מכך שהסעודים החלו להיכנס למשרות הדורשות הכשרה מועטה, שעד המגיפה הוחזקו בידי מהגרים ממדינות ערב ומדרום אסיה. חלקן של הנשים בכוח העבודה עומד על 28% לעומת 16% לפני חמש שנים.

אולם, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ב-1.8 נקודות האחוז במחצית הראשונה של השנה. אין מספיק משרות לסעודים בעלי השכלה; למחצית מן המובטלים יש לפחות תואר ראשון. בקצה השני של הסולם, מלאכות כפיים עודן מבוצעות בידי זרים שהם זולים יותר. המקומיים מהווים רק 24% מן העובדים במסחר, 20% בהארחה ו-15% בבניין. התעסוקה תצמח עם המשק, אבל סעודיה זקוקה לצמיחה יציבה וממשית. בשנה שעברה היא קיוותה לגייס 10 מיליארד דולר ממשקיעים זרים; בפועל היא השיגה רק 5.5 מיליארד דולר. למוחמד זה לא משנה: בחודש שעבר הוא הציב יעד שנתי של 100 מיליארד דולר ב-2030 – כפליים מהסכום הכולל בעשור שעבר. ככה פועלים הסעודים: מציבים יעדים שאפתניים, מחמיצים אותם ואז פשוט מכוונים עוד יותר גבוה.

בשיחות פרטיות מביעים משקיעים-בכוח דאגה מהאווירה העסקית במדינה הנשלטת בידי אדם אחד. דאגה אחרת היא המיסים: הממשלה הגישה לחברת אובר ולחברות נוספות שומות גבוהות, ויש התוהים האם זהו איתות על טלטלה במגזר הפרטי. חברות רב-לאומיות כבר הוזהרו, שאם לא יעבירו לריאד עד 2024 את הנהלותיהן במזרח התיכון, הן עלולות להפסיד חוזים ממשלתיים. הלחץ גורם לעצבנות בקרב מנהלים הממוקמים בדובאי, מדינה שמרנית פחות המציעה יותר הטבות.

ממשיכים להסיר מגבלות חברתיות

לזכותם של הסעודים יש לומר, שהם ממשיכים להסיר מגבלות חברתיות – מציין אקונומיסט. לפני ליל כל הקדושים נמכרו בגלוי תחפושות של שדים ואחיות סקסיות. מסעדות הפסיקו להפריד בין רווחים למשפחות. המונים גודשים את בתי הקולנוע ורבבות נכחו בקונצרט של הזמר האמריקני פיטבול. הממשלה מקווה שההנאות יכניסו כסף, שכן עם מעט אפשרויות בבית – הסעודים מוציאים מדי שנה מיליארדי דולרים על קניות בחו"ל. אבל לסעודים יהיה בקרוב פחות כסף להוציא, כי כאמור חלקם מקבלים משרות בשכר נמוך, הממשלה קיצצה בהטבות הנדיבות ומחירי הגז הוכפלו מאז 2015.

סעודיה יכולה למשוך תיירים ליעדים נוספים, למשל בחופי הים האדום, כך כאמור – הפקידים המקומיים מתקשים להסביר כיצד תתמודד עם יעדים מתחרים. המלונות הראשונים שייפתחו בים האדום יהיו מלונות יוקרה שמחיריהם ירחיקו תיירים רבים, ולא ברור האם יהיה מותר לשתות אלכוהול בהם. ואילו בתיירות למוסלמים אדוקים, סעודיה מתמודדת עם תחרות קשה מצד מדינות זולות יותר כמו טורקיה ומלזיה. וזה נכון גם לענפים אחרים: סובסידיות נמוכות יותר, מיסים גבוהים יותר ועבודה יקרה יותר מקשים על סעודיה לשווק את עצמה לחברות פרטיות ולא ברור מי יכול לבוא במקומן.