סין מנסה לתמרן בין המערב לרוסיה

הדיפלומט הבכיר של סין, וואנג יִי, יצא לביקור בארבע מדינות באירופה, הגן על האינטרסים של ארצו בהתנגשות עם שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, וחתם בביקור במוסקבה כסמל לידידות בין המדינות. אבל סין גם מנסה לחזר אחרי מדינות אירופה כדי לקבל סיוע דחוף בהתנעה מחדש של כלכלתה ולמצוא קרקע משותפת עם כמה מידידותיה הקרובות ביותר של ארה"ב – מנתח ניו-יורק טיימס.

מסעותיו של וואנג מבליטים את המצב העדין בו נתונה סין, המנסה להדק את יחסיה עם האיחוד האירופי – שותף הסחר הגדול ביותר שלה – מבלי להרגיז את רוסיה, המעצמה המשמעותית היחידה הניצבת לצידה נגד סדר העולם שמובילה ארה"ב. הם גם חשפו את הסתירות במדיניותה: גם צינור חמצן אסטרטגי של רוסיה וגם שמירה על ניטראליות במלחמה המתנהלת בחצר האחורית של מערב אירופה.

וואנג הבטיח לעמנואל מקרון ואולף שולץ, כי בייג'ינג רוצה להתחיל מחדש את היחסים ולהגביר את שיתוף הפעולה בנושאים כמו שינויי אקלים וסחר חופשי. לעמיתו האוקראיני הבטיח שסין אינו רוצה שהסכסוך יתארך ויסלים. ואילו לאחר הפגישה עם ולדימיר פוטין אמר יועצו לביטחון לאומי, כי רוסיה תומך בסין בסוגיות טייוואן, שיניאנג, טיבט והונג-קונג; שי ג'ינפינג צפוי לבקר במוסקבה באביב.

אבל על מתקפת הקסם של סין העיבה במידה ניכרת הודעתה של ארה"ב, לפיה בייג'ינג שוקלת לסייע לרוסיה בנשק ותחמושת. ארה"ב ואירופה לוחצות עליה שלא לסייע למלחמתה של רוסיה, ולסין יש מעט אפשרויות תגובה. גם כאשר מאחורי הקלעים היא מנסה להרגיע את החששות, בפומבי היא מבקשת להיראות נחושה. "ארה"ב ולא סין היא המספקת באופן מתמשך ציוד לשדה הקרב והיא אינה מוסמכת לתת לסין הוראות כלשהן", אמר דובר משרד החוץ.

הרטוריקה הסינית לא ממש מסייעת להרגיע את אירופה, מדגיש הפוסט, כאשר היא חוזרת כמו תוכי על הטענות הרוסיות ולפיהן שאיפות ההתרחבות של נאט"ו הן שגרמו למלחמה באוקראינה. במערב קיוו לריכוך המסרים, אך ההפך קרה. בוועידת הביטחון במינכן ניהל וואנג מלחמה מילולית נגד ארה"ב, כאשר כינה את תגובתה לבלון הריגול של ארצו "אבסורדית והיסטרית". הוא גם סירב להבטיח שלא יהיה עימות צבאי סביב טייוואן.

האסטרטגיה של וואנג היא לפנות לחוש האוטונומיה של אירופה, אשר כבר סירבה להצטרף לארה"ב ולאסור על חברות סיניות לפעול בתחומה מנימוקים של ביטחון לאומי. סין מקווה לזכות בתמיכה מן המגזר העסקי, השואף להיכנס מחדש לשוק שלה, ולהיבנות מן החששות לגבי עתידה של המלחמה באוקראינה בטענה שאירופה הופכת לקורבן של ארה"ב במלחמה בה לא תוכל לנצח.