|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חשוד 1: מכון הווירולוגיה, ווהאן [צילום: נג האן גואן, AP]
|
|
|
מניעת המגיפה הבאה חשובה יותר מאיתור מקור הקורונה
|
|
ד"ר איאן ליפקין מאוניברסיטת קולומביה פורס בניו-יורק טיימס שורה של צעדים שיפחיתו את הסכנה למגיפה נוספת, ולפחות יאפשרו לאתר אותה במהירות
|
|
בשנת 1999 בדק ד"ר איאן ליפקין, כיום מנהל המרכז למחלות מדבקות וחיסונים באוניברסיטת קולומביה, חולי דלקת קרום המוח בשכונת קווינס בניו-יורק. להפתעתו התברר, שהם נדבקו בווירוס מערב הנילוס שמעולם לא דווח בצפון אמריקה. איך הוא הגיע לשם? כנראה בטיסה מתל אביב, אבל תיאוריות קונספירציה פרחו ובין היתר האשימו את סדאם חוסין.
הקהילה הרפואית מעולם לא קבעה רשמית את מקור הנגיף, ולמרות שאותה התפרצות שככה לאחר הדברת יתושים בקווינס, הנגיף עדיין קיים בארה"ב. מאז 1999 הוא פגע ב-7 מיליון בני אדם, גרם ל-51,000 חולים בדלקת קרום המוח ול-2,300 מתים – כותב ליפקין בניו-יורק טיימס. בדומה לכך, ב-2008 צוותו בדק התפרצות של מגיפת דימום בזמביה ובדרום אפריקה. המקור היה וירוס בלתי מוכר, ועד היום לא ברור מהיכן הגיע.
קביעת מקורן של התפרצויות ויראליות עשויה להיות קשה מאוד, גם בשיתוף פעולה מלא של ממשלות ובשיתוף הטכנולוגיות הטובות ביותר. חשוב לנסות, כי המידע יכול לסייע בהפחתת הסכנות בעתיד. אבל העיקר הוא לפעול; אסור להמתין לתשובות העשויות שלא להגיע בטרם עושים הכל כדי למנוע את המגיפה הבאה, מתריע ליפקין.
בתקשורת התפרסמו דיווחים רבים על מקורו של נגיף הקורונה, והם מתקדמים בשוקי חיות הבר אל מול תאונת מעבדה. גילויים אלו אינם מקרבים אותנו לתשובה; להפך: ההתמקדות בשאלה מה קרה בינואר 2020 מסיטה את תשומת הלב ממה שיש לעשות ב-2023 והלאה. גם אם יתברר שהמקור הוא בשוק החי, אין זה אומר שהמעבדות בטוחות; וגם אם יתברר שהמקור הוא במעבדה, אין זה אומר שהשווקים בטוחים. אבל למרות הקורונה, מעט מאוד נעשה כדי להגביר את הבטיחות הן בשווקים והן במעבדות.
מה שחייב להשתפר הוא היכולת לאתר נגיפים. 300,000 נגיפים קיימים בטבע. רובם לא יכולים לפגוע בבני אדם או בבעלי חיים, אבל די בכך שאחוז אחד מהם מסוגלים לפגוע. למעלה מ-70% מן המחלות המדבקות – כולל איידס, אבולה, אבעבועות וסארס – הגיעו מחיות הבר.
למעלה מעשור לפני הקורונה, מדענים ומקבלי החלטות קראו להגביר את המאמצים לאתר מחלות מדבקות המסכנות את בריאות האדם. דוח שהוגש ב-2011 לבית הלבן ולמרכז לבקרת מחלות המליץ על צעדים להפחתת סכנת המגיפות, כולל השקעה בינלאומית בכוח האדם ובמדע הדרושים כדי לתת אזהרה מוקדמת יעילה מפני סיכונים אפשריים. מדובר היה בנטילת דגימות מבני אדם, חיות בית וחיות בר אשר לקו במחלות בלתי מוסברות, ובניטור הרשתות החברתיות כדי למצוא רמזים להתפרצויות.
|
|
100 מיליון מול 10 טריליון
|
|
|
|
|
חשוד 2: שוק פירות הים, ווהאן [צילום: דייק קאנג, AP]
|
|
|
יש לאסור על סחר בחיות בר, לכל הצרכים, כדי לצמצם את חשיפת בני האדם לנגיפים השוכנים בהן. אבל ליפקין מכיר בכך שיהיה קשה לאכוף איסור כזה, ובכל מקרה – עדיין תהיה חשיפה לנגיפים בשל תאונות. לכן, חשוב להמשיך את המחקר שמטרתו לזהות במהירות סיכונים פוטנציאליים לבני אדם ולחיות הבית (בשל הסכנה לבטיחות המזון).
רשויות בריאות הציבור צריכות לעקוב אחרי מי שמצויים בסיכון בשל קרבתם לחיות בר, נסיעות מרובות, מגורים באיזורים צפופי אוכלוסין או השתתפות באירועים המוניים. השוואה של דגימות מבני אדם ובעלי חיים תאפשר לאתר ולהגיב במהירות באמצעות פיתוח בדיקות, תרופות וחיסונים. ההשקעה כדאית גם מבחינה כלכלית: 100 מיליון דולר בשנה למעקב הם קמצוץ לעומת 10 טריליון דולר שאיבד המשק העולמי בשל הקורונה.
המחקר במעבדות של מחלות מדבקות הוא חיוני, אך יש להדק את הפיקוח עליו – ממשיך ליפקין. כיום יש טלאי על טלאי של תקנות, המשתנות ממדינה למדינה ולעיתים גם בתוך אותה מדינה. ארגון הבריאות העולמי צריך לכנס פאנל בינלאומי של מומחים, שיקבעו את הנהלים לחקר חיות בר וגורמי הדבקה מהן. כיום ניתן לייצר נגיפים חדשים ולשחזר ישנים; יש לחייב את היצרנים לפקח על ההזמנות לחומרי גלם העלולים לשמש לייצור נגיפים מדבקים.
מערכת פיקוח עולמית חייבת להיות עולמית באמת. סיכוני החשיפה לרוב גבוהים יותר במדינות העניות מאשר במדינות העשירות, ומערכות פיקוח טובות תמיד אפשרו תגובה מהירה יותר. גישה שווה למדע ולרפואה היא זכות אדם בסיסית. מאחר שהמחלות המדבקות אינן מכירות בגבולות, מניעתן הגלובלית היא גם אינטרס של כל מדינה בפני עצמה. ליפקין מסכם: אסור להיתקע בחקירת מקורות הקורונה; חייבים לחשוב על הדרכים למנוע את המגיפה הבאה.
|
|
| תאריך:
|
01/05/23
|
|
|
עודכן:
|
01/05/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+משרד הבריאות מאשר שימוש בחיסונים הביוולנטיים נגד הקורונה
|
|
14:57 01/05/23 | עידן יוסף |
משרד הבריאות מעדכן כי לאחר שבתאריך 18.4.23 אישרה סוכנות התרופות והמזון האמריקנית (FDA) שימוש בחיסונים הביוולנטיים נגד נגיף הקורונה החדש הן כמנות הסדרה הבסיסית והן כמנות דחף בכל קבוצות הגיל, הנחה משרד הבריאות כי יש להשתמש בחיסונים הביוולנטיים מתוצרת מודרנה ומתוצרת פייזר.
עוד נמסר כי יש להשתמש בחיסונים הביוולנטיים של שתי החברות גם כמנות הבסיס מגיל חמש שנים ומעלה. בפעוטות בני 6 חודשים עד 4 שנים (כולל) יש להמשיך בשלב זה לחסן בחיסונים המונוולנטיים מתוצרת פייזר, בהתאם לתדריך החיסונים.
|
|
|
|
|
|
|
מניעת המגיפה הבאה חשובה יותר מאיתור מקור הקורונה
|
|
נפרדים מתקופת הקרונה: במרכז הרפואי הרצוג תיסגר היום (יום א', 30.4.23) מחלקת הקורונה האחרונה בישראל. מחלקה זו פועלת במרכז הרפואי הרצוג ברציפות - מאז אוגוסט 2020, ובמהלך המגיפה טופלו בה כ-2,000 חולי קורונה. מרביתם הגיעו במצב קשה, או עם מחלות רקע משמעותיות.
|
|
|
|
|
המכון הביולוגי טען שביכולתו לפתח חיסונים וטיפולים נגד הקורונה, למרות שיכולותיו ואמצעיו לא התאמו למשימה. הפרויקט היה רצוף כשלים מדעיים וניהוליים, ובסופו של דבר נסגר בכישלון מוחלט לאחר שהושקעו בו 230 מיליון שקל. כך חושף (14.3.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
|
|
|
|
|
ארבע חברות מקבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב תובעות 100 מיליון שקל מחברת הביטוח מגדל ומקבוצת הביטוח הביטוח האמריקנית FM, בשל הנזקים שנגרמו להן בעת הקורונה. התביעה הוגשה (6.3.23) לבית המשפט המחוזי מרכז.
|
|
|
|
|
טרגדיה דמוגרפית מתרחשת ברוסיה. בשלוש השנים האחרונות איבדה המדינה 2 מיליון בני אדם מעבר לתמותה הרגילה בשל מלחמה, מגיפה ונטישה. תוחלת החיים של רוסים בני 15 צנחה בקרוב לחמש שנים לרמה של תושבי האיטי. מספר הרוסים שנולדו באפריל 2022 היה זהה לזה שבימי הכיבוש הגרמני. ומאחר שגברים כה רבים נהרגו או היגרו, מספר הנשים עולה ב-10 מיליון על מספר הגברים – מדווח אקונומיסט.
|
|
|
|
|
לא נמצא שינוי בשיעור ההפלות הספונטניות בישראל במהלך תקופת מגפת הקורונה מחודש מרס 2020 ועד אחרי סיום הגל השלישי של המגפה בסוף אפריל 2021. כך עולה ממחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת חיפה. במחקר נאספו נתונים מ-252,858 מבוטחות קופת חולים מאוחדת שגילן בין 15 ו-44 שנה, עבור התקופה שבין ינואר 2017 לבין אפריל 2021.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם למרות הכל עסקת החטופים לא תצא לפועל - האם בני גנץ יפרוש?  האם ביבי יודח? זה סוף שלטון הליכוד?
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
מעקב אחר חלק מתוכניות החדשות של ערוץ 12 הוא בבחינת "דע את האויב" הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
עו"ד ליאת בן-ארי אינה נבחרת ציבור אלא פקידה בכירה בשירות הציבורי, ולמרות הגדרה זו נכון יהיה להבין כי אין חסינות לאיש מול רגישות סלקטיבית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
