|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
היה 60 רובל לדולר, עכשיו קרוב ל-100 [צילום: אלכסנדר זימליאנצ'נקו, AP]
|
|
|
רוסיה לא מצליחה לרבע את המעגל הכלכלי
|
|
פוטין רוצה רובל חזק וריבית נמוכה ● אנשיו הציעו להדק את הפיקוח על המטבע ולהגדיל את ההכנסות מייצוא האנרגיה - אבל זה לא הולך, מתאר אקונומיסט
|
|
מטבעות מעטים רשמו ביצועים גרועים משל הרובל הרוסי בשנה האחרונה. בספטמבר שעבר שערו היה 60 רובל לדולר; כיום הוא קרוב ל-100. הצניחה הזאת היא מכה לרוסים הרואים מטבע חזק כסימן לכלכלה חזקה, וסיבה לדאגה לרוסיה. היא ניפצה את ההסכמה בין קובעי המדיניות בשנה שעברה, כאשר הבנק המרכזי ומשרד האוצר פעלו יד ביד. כעת האינפלציה עולה והצמיחה יורדת ושני המוסדות מתקוטטים. על הפרק עומדת יכולתה של המדינה להמשיך את המלחמה באוקראינה, מדגיש אקונומיסט.
בשלבים המוקדמים של המלחמה, לפקידים הרוסים הייתה משימה ברורה: למנוע את קריסת המשק. מיד לאחר הפלישה, המשמעות הייתה מניעה של הוצאת הכסף מהמערכת הפיננסית, באמצעות הטלת פיקוח על המטבע והעלאה חדה של הריבית. הרובל הגיע ל-135 לדולר לפני שירד. ההכנסות ממכירות נפט וגז אפשרו לממן את הביטחון והרווחה. הן גם חיזקו את הרובל והורידו את מחירי הייבוא והאינפלציה – מה שאפשר לבנק המרכזי להוריד את הריבית אל מתחת לשיעורה ערב המלחמה. בשנת 2022 עלו המחירים ב-14% והתוצר ירד ב-2% - הרבה יותר טוב מהתחזיות.
כעת המצב מסובך בהרבה. לקראת הבחירות לנשיאות בחודש מרס, משרד האוצר רוצה לתמוך במשק, לצד זינוק של תקציב הביטחון מ-3.9% תוצר ל-6% והעלאה של ההוצאה על ביטוח לאומי. ולדימיר פוטין להוט לכך שהכלכלה תהיה חמה, אבל הבנק המרכזי אינו להוט לסייע. הבעיה מתחילה עם הרובל, הצונח בין היתר משום שהמגזר העסקי מוציא כספים מהמדינה, ומשום שהירידה במחירי הנפט חתכה את ההכנסות מייצוא. רוסיה מצאה מקורות חדשים לייבוא, אבל במחירים גבוהים יותר – עוד גורם לירידה בערך המטבע המקומי.
הירידה במטבע מאיצה את האינפלציה, שכן הייבוא מתייקר. המחירים עלו ב-5.5% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר, לעומת 4.3% ביולי. יש סימנים ל"סיבוב שני", בו האינפלציה של היום מובילה לאינפלציה של מחר. השכר הריאלי במהירות למרות שהפריון נותר נמוך, מכביד על הוצאות החברות וצפוי להתגלגל למחיר לצרכן.
הבנק המרכזי נאלץ לפעול: הוא הזניק את הריבית ב-3.5 נקודות באוגוסט ובנקודה נוספת בספטמבר, בתקווה להוריד את האינפלציה ולמשוך משקיעים זרים. אולם, ריבית גבוהה יוצרת בעיה למשרד האוצר, שכן היא מחמירה את ההאטה והאבטלה ופוגעת הן בנוטלי משכנתאות והן בממשלה עצמה הלוקחת הלוואות. פוטין רוצה לרבע את המעגל: רובל חזק בלי העלאות ריבית נוספות. הוא הנחה את אנשיו למצוא פתרונות יצירתיים, והשניים העיקריים הם לנהל את המטבע ולהרחיב את ייצוא האנרגיה. שניהם כנראה לא עובדים, מציין אקונומיסט.
|
|
לקראת הבחירות לנשיאות בחודש מרס
|
|
|
|
|
הבנק המרכזי הרוסי. חיכוכים עם הקרמלין [צילום: אלכסנדר זימליאנצ'נקו, AP]
|
|
|
נתחיל מן המטבע. הממשלה רוצה לחייב את היצואנים להעביר לידיה יותר מטבע קשה ולהחמיר את התנאים להוצאתו מרוסיה. אבל צעדים כאלה הם, במקרה הטוב ביותר, בלתי מושלמים. היצואנים הרוסים הם לובי חזק, והניסיון ב-18 החודשים האחרונים מלמד שהחברות העיקריות בתחומי האנרגיה, החקלאות והמחצבים מתמחות במציאת פרצות בתקנות המטבע. הקרמלין רוצה ליצור ביקוש מלאכותי לרובל בכך שיחייב לקוחות זרים לשלם בו תמורת הייבוא מרוסיה, אבל בנקים מרכזיים חושבים שהתוכנית הזאת מטופשת.
רוסיה הייתה יכולה לשקול להשתמש ביתרות המט"ח שלה כדי להתערב בשוקי המטבע. אבל למעלה ממחצית מ-576 מיליארדי הדולרים הללו הוקפאו במדינות המערב, שם הם מוחזקים. קשה להשתמש בחלק האחר, משום שרוב המוסדות הפיננסיים הרוסים נתונים לעיצומים המקשים עליהם לבצע תנועות במט"ח. היתרות שבמוסקבה עצמה הצטמקו ב-20% מאז תחילת המלחמה, ויוכלו לסייע לרובל לזמן קצר בלבד.
למעט העלאה בריבית, הדרך המעשית היחידה לתמוך ברובל היא להאיץ את ייצוא האנרגיה. בתיאוריה, שני גורמים פועלים לטובתה של רוסיה. האחד הוא העלייה במחירי הנפט. מאז יולי עלה המחיר בקרוב לשליש ל-97 דולר לחבית, בשל קיצוצים בתפוקה הסעודית והתפוגגות החששות מפני מיתון עולמי. השני הוא ירידת הפער בין הסמן של השוק העולמי (ה"ברנט") לבין זה של השוק הרוסי ("אורל") מ-30 דולר בינואר ל-15 דולר כיום.
אולם, טוען אקונומיסט, סביר להניח שהכנסותיה של רוסיה מייצוא אנרגיה לא יעלו יותר. המחירים הגבוהים בשוק עשויים להוריד את הביקוש בארה"ב; התאוששותה של סין מהקורונה כנראה הסתיימה. ארה"ב, ברזיל וגינאה יחדיו יוכלו להגדיל את התפוקה בשנה הבאה ב-670,000 חביות ליום – שני שלישים מהקיצוץ הסעודי. מחירי העסקות העתידיות מצביעים על ירידה ברוב 2024. למרות שרוסיה יכולה להגדיל את הכמויות, הדבר רק יאיץ את ירידת המחירים.
החדשות הרעות הנוספות לרוסיה הן שכעת היא חייבת להרוויח יותר מייצוא הנפט רק כדי לשמור על ההכנסות מייצוא ברמה הנוכחית, בשל ירידת מחירי הגז לאחר סגירת הצינור העיקרי שלה לאירופה. בשבועיים שעד 19 בספטמבר הסתכמו הכנסות אלו ב-73 מיליון אירו בלבד לעומת 290 מיליון אירו אשתקד. יש דיבורים על כך שהאיחוד האירופי יפסיק כליל את רכישת הגז הטבעי הנוזלי מרוסיה. הכורים הגרעיניים באירופה מפחיתים את תלותם באורניום רוסי.
כל אלו יובילו לכך, שכל עוד יימשכו בעיות האינפלציה של רוסיה – יוחמרו המתחים בין משרד האוצר לבנק המרכזי, במיוחד ככל שיתקרבו הבחירות לנשיאות. אקונומיסט צופה, שהבנק המרכזי יאלץ או להזניק את הריבית או להיכנע ובכך להוביל לאינפלציה משתוללת. פוטין יכול כמובן לקצץ את תקציב הביטחון, אבל תוכניותיו ל-2024 מלמדות שאין לו כוונה כזאת. כל עוד המלחמה באוקראינה תימשך, יהיה עליו לנהל יותר קרבות גם מבית.
|
|
| תאריך:
|
03/10/23
|
|
|
עודכן:
|
03/10/23
|
|
איתמר לוין
|
|
רוסיה לא מצליחה לרבע את המעגל הכלכלי
|
|
ליל תקיפות נרחבות של הרוסים ברחבי אוקראינה באמצעות כטב"מים מתוצרת אירנית, טילים וארטילריה. האוקראינים מדווחים על יירוט 16 כטב"מים מתוך 30, אך לא על יירוט טילים. בין שאר האיזורים שבהם היו פגיעות צויינו מתקני תעשיה באומן, דרומית לקייב, ניקופול, קריבי ריה, חרקיב,צ'רקאסי וחרסון.
|
|
|
|
|
מלחמת רוסיה-אוקראינה הניעה תהליכים בעלי השלכות דרמטיות, חלקן בעלות השפעה רוחבית ואף כלל-עולמית. בין שלל הנושאים, האנטישמיות וזיכרון השואה הפכו מעין "נזק אגבי" ב"מלחמת הנרטיבים" בין שתי המדינות הלוחמות, ועוצמתו הולכת וגוברת. התפתחויות מהשבועות האחרונים מספקות עדויות נוספות למגמה מסוכנת זו.
|
|
|
|
|
הרומן בין דונלד טראמפ לבין ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אינו גווע. בחודש שעבר אמר אורבן, בראיון עם טאקר קרלסון – הימני ותומכו הנלהב של טראמפ – כי הוא מקווה שהנשיא לשעבר ינצח שוב בשנה הבאה. "תחזירו את טראמפ. הוא יכול להציל את העולם המערבי", הוסיף. טראמפ החזיר לאחר ימים אחדים: "ויקטור אורבן הוא מנהיג ואדם גדול. לעם הנהדר של הונגריה יש מזל לקבל אותו!"
|
|
|
|
|
אדמירל ויקטור סוקולוב, מפקד הצי הרוסי בים השחור ואחד מקציני הצי הרוסי הבכירים ביותר, תועד (יום ג', 26.9.23) משתתף בשיחת וידאו. בכך מבקשת רוסיה להזים את הטענה האוקראינית שלפיה סוקולוב הוא אחד מעשרות ההרוגים במתקפה שבוצעה על מפקדת הצי הרוסי בים השחור, בנמל סבסטופול.
|
|
|
|
|
אוקראינה טוענת (יום ב', 25.9.23) כי הצליחה להרוג את מפקד צי הים השחור של רוסיה, אדמירל ויקטור סוקולוב. על פי הדיווח שמסרה קייב, אדמירל סוקולוב הוא אחד מ-34 הרוגים במתקפה אוקראינית שבוצעה ביום שישי האחרון על מפקדת הצי הרוסי בנמל סבסטופול שבחצי האי קרים.
|
|
|
|
|
