כלכלת העולם תישאר שבירה, במיוחד מחוץ לארה"ב

זמן מה נדמה היה שכלכלת העולם גוברת על כוח המשיכה. למרות ההידוק המוניטרי המהיר ביותר מאז שנות ה-1980, הצמיחה בארה"ב הואצה ב-2023. אירופה התנתקה מהגז הרוסי בלא אסון כלכלי. האינפלציה העולמית ירדה בלא זינוק באבטלה. כאשר השנה מתקרבת לקיצה, האופטימיסטים שצפו "נחיתה רכה" חוגגים את נצחונם. אבל הכלכלה תישאר שבירה בשנה הבאה – מזהיר עורך אקונומיסט לענייני כלכלה, הנרי קאר, ב-The World Ahead 2024. האינפלציה עודנה גבוהה מדי, המדיניות מצריכה איזון עדין ורוב העולם (למעט ארה"ב) נראה פגיע.

הירידה באינפלציה שחררה אנחת רווחה מהבנקים המרכזיים, אך היא תתקשה להגיע ליעד של 2% בשנה בלא מיתון. שוקי העבודה עדיין חמים מדי והשכר הנומינלי עולה מהר מדי; הנפט עדיין יקר; התוצאה עלולה להיות גל שני של אינפלציה. קרוב לוודאי שהבנקים המרכזיים העיקריים לא יעלו שוב את הריבית, אך גם לא ימהרו להוריד אותה. העסקים ומשקי הבית בארה"ב יסתדרו עם ריבית גבוהה עוד זמן מה, אך גוש האירו עלול לגלוש למיתון.

אפילו לעמידותה של הכלכלה האמריקנית יש מחיר: היא נתמכת ברמות יוצאות דופן של נטילת הלוואות בידי הממשל והגרעון הפדרלי עומד על למעלה מ-7% תוצר. האם הריבית נכנסה לתקופה של יותר-גבוהה-ליותר-זמן? התשובה תלויה בהתמשכות הכבדת נטל החוב והיא כנראה חיובית: הקונגרס לא יתעמת בשנת בחירות. המשימה הראשונה לנשיא הבא תהיה חידוש קיצוצי המס של דונלד טראמפ משנת 2018, שרבים מהם יפוגו ב-2025 ושאפילו הדמוקרטים אינם ששים לבטל במלואם.

משקים בלא הלוואות ממשלתיות חסרות גבול נראים פגיעים יותר. לצד המיתון הצפוי באירופה, העולם סובל מהיחלשות הצמיחה בסין. האם סין תתאושש ללא דפלציה? תלוי עד כמה הממשלה תהיה פתוחה לרעיון של סיוע, אך לא יהיה זה נבון לצפות לחבילות נרחבות. סין גם ניצבת בפני מגבלות פיננסיות בשל נטל החוב העצום של ממשלות המחוזות.

במקביל, ההרעה ההדרגתית במתחים הגיאו-פוליטיים בין ארה"ב לסין, והגל העולמי של פרוטקציוניזם, תוקעים מקלות בגלגלי הסחר; כיום מופעלים 35,000 אמצעי פרוטקציוניזם לעומת 9,000 לפני עשור. למרות שכמה משקים באסיה יוצאים נשכרים מהעברת ייצור אל מחוץ לסין, העלויות של המעבר ואובדן ההתמחויות מניבות הרווחים מכבידים על פוטנציאל הצמיחה העולמי, מציין קאר.

מדינות עניות שלא ירוויחו מהכיוון-מחדש של ההשקעות, סובלות מנטל חובות כבד, צמיחה נמוכה ודולר חזק. קרן המטבע הבינלאומית תמשיך בשנה הבאה להתקשות בהקלה על חובותיהן של מדינות השקועות בחובות כבדים לסין ולמלווים אחרים, אשר אינם פועלים על-פי העקרונות המקובלים של מחזור חובות. אם הגרעונות בארה"ב ימשיכו להניע את גלגלי המשק המקומי בעוד הכלכלה העולמית מאכזבת, הדולר יעלה עוד יותר ויחמיר את משברי החוב.

אם דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן, כל המגמות הללו יועצמו. קרוב לוודאי שהוא יקצץ עוד יותר במיסים – ובכך יגדיל את הגרעון – ויסלים עוד יותר את מלחמת הסחר. כמו ב-2016, שוקי המניות עשויים לעלות אם טראמפ ינצח בנובמבר, אך השמחה תהיה קצרה. בסוף 2024 המצב ייראה פחות כמו נחיתה רכה גלובלית ויותר כמו ההתחלה של עוד רכבת הרים.