הפריימריז הרפובליקניים אינם בחירה אלא הכתרה

המציאות הייתה ברורה במשך שבועות ארוכים, מאז שדונלד טראמפ רמס את יריביו בשדות המושלגים והכבישים מכוסי הקרח של אייווה. אבל נצחונו המוחץ על ניקי היילי בדרום קרוליינה (24.2.24) הפך את זה לעובדה: הפריימריז הרפובליקניים אינם בחירה אלא הכתרה. הייתה זו ההזדמנות הטובה למתנגדיו במפלגה – אלו שרואים אותו במקרה הטוב כבלתי ניתן לבחירה ובמקרה הגרוע כסכנה ליסודות הדמוקרטיה האמריקנית – להרחיק אותו מהשליטה בה. בפועל, המרוץ הוכיח שהוא בעל הבית בה – לא רק השנה אלא בעתיד הנראה לעין, קובע ניו-יורק טיימס.

כל היריבים למעט היילי כבר התקפלו. הוא כבש את המטה הלאומי ואת שלוחותיה במדינות, מיקם את נאמניו בעמדות מפתח וזכה בתמיכתם של רוב נבחריה. 91 האישומים נגדו, הרטוריקה המקצינה שלו, חלקו באירועי 6 בינואר – כל אלו רק חיזקו את התמיכה בו. הוא ניצח בכל הבחירות המקדימות עד כה, הישג ללא תקדים, ונכנס ל"סופר טיוזדיי" בשבוע הבא עם שליש ממספר הנציגים הדרושים להבטחת המועמדות.

היילי הכריזה שהיא ממשיכה להתמודד: "יש להם [לרפובליקנים] זכות לבחירה אמיתית, לא לבחירות בסגנון סובייטי של מועמד יחיד, וחובתי לתת להם את הבחירה הזאת". יש ממש בדבריה: באייווה ובניו המפשייר ניצח טראמפ עם כמחצית מהקולות, מה שאומר שייתכן שזוהי תקרת התמיכה בו במפלגה. תומכיה של היילי מלמדים שיש במפלגה אגף המתנגד לטראמפ. אבל הם אינם הרוב, והיילי מנהלת מרוץ מועד לכישלון.

ללא הפתעת אביב כלשהי – בעיה בריאותית, אירוע משפטי – טראמפ נמצא במסלול המהיר למועמדות המפלגה. מציאות זו מלמדת עד כמה טראמפ נטל את מפלגתו – ואת המדינה – לעידן חדש, בו צעדים והצהרות שלא היו עולים על הדעת הפכו לנורמה. טראמפ דיבר על פרישה מנאט"ו, גירושים המוניים של מהגרים, העמדה לדין של יריביו, ריסוק מרכיבי ליבה של המשטר האמריקני – והתמיכה בו רק גברה.

יריביו הרפובליקנים של טראמפ טענו שניתן יהיה להביסו במרוץ של אחד מול אחד. הטעות ב-2016 הייתה שיריביו המרובים נותרו במרוץ זמן רב מדי, טענו. היילי נותרה כאמור היריבה היחידה והחריפה את הביקורת על טראמפ. למרות הכל, היא נכשלה בניו המפשייר (אולי הסיכוי הטוב ביותר שלה), בנבאדה – בה טראמפ לא התמודד – קיבלה פחות קולות מאשר האפשרות של "אף אחד מהמועמדים" והובסה כעת בפער של 20 נקודות במדינתה שלה.