מנהלי חברות הטכנולוגיה עולים על הכוונת של הרשויות

רשת X סגרה החודש את פעילותה בברזיל לאחר שהשלטונות איימו לעצור את אחד המנהלים משום שלא הוריד תוכן מסוים. אשתקד הודה מייסד Binance, צ'אנגפנג ז'או, בהלבנת הון בפלטפורמת הקריפטו. בשנת 2021 ניצבו מנהלי טוויטר בהודו בסכנת מאסר בשל פוסטים שהממשלה דרשה להסיר. בסוף השבוע שעבר נעצר בצרפת מייסד טלגרם, פאבל דוּרוֹב, כחלק מחקירה הכוללת גם הפצה של פורנוגרפיה פדופילית.

במשך שנים, מנהלי חברות אינטרנט כמעט ולא נשאו באחריות במדינות המערב על תכני הפלטפורמות שלהם. התמונה השתנתה, קובע ניו-יורק טיימס: רשויות החוק, מאסדרים ומקבלי החלטות מגבירים את הפיקוח והאכיפה, כולל על המנהלים. מעצרו של דורוב אפילו העלה את השאלה האם בכירים כמו מארק צוקרברג עלולים להיעצר אם יגיעו לאירופה.

נכון לעכשיו, אין להם סיבה לחשוש; מקרים כמו זה של דורוב עודם היוצאים מן הכלל. בארה"ב ובאירופה קיים רף גבוה אותו יש לעבור לפני שמטילים אחריות אישית על מעשיו של תאגיד, במיוחד עם חוקים כמו סעיף 230 בחוק התקשורת האמריקני, המעניק לפלטפורמות עצמן פטור מאחריות על תכנים פוגעניים.

אולם, הרף יורד כאשר מדובר במעשים פרטניים כמו אלה המיוחסים לדורוב. בריטניה אישרה אשתקד חוק המטיל אחריות אישית על הימנעות מהסרת תכנים המסכנים ילדים. אפילו סעיף 230 אינו מעניק הגנה לפגיעות כאלה. דורוב הפך את עצמו למטרה כאשר הכריז שממשלות אינן צריכות להגביל את הביטוי ברשת, למעט במקרים חריגים. בניגוד לגוגל, מטא וחברות אחרות – שלרוב מצייתות להוראות הממשלות – טלגרם סירבה לעשות זאת.

חברות הטכנולוגיה עוקבות מקרוב אחרי חבות אפשרית של מנהליהן, מציין הטיימס. מטא הצליחה השנה להסיר את שמו של צוקרברג מרשימת הנתבעים של התובע הכללי בניו מקסיקו, הטוען שהחברה אינה מגנה כראוי על ילדים. לעומת זאת, במדינות סמכותניות כמו רוסיה וסין, חברות טכנולוגיה אמריקניות נאלצו להחזיר הביתה מנהלים כדי שלא ייאסרו, כאמצעי לחץ על החברות.

בעבר היו רק מקרים בודדים של הטלת אחריות פלילית אישית על מנהלים. האתגר מבחינת רשויות האכיפה הוא להוכיח שהם ידעו על פעילות בלתי חוקית בחברות ולא ניסו למנוע את נזקיה. הקושי להוכיח זאת נובע מכך שחברות כמו טיק-טוק, יוטיוב ומטא (הבעלים של פייסבוק ואינסטגרם) מסירות תכנים בלתי חוקיים ומדווחים עליהם לרשויות, כך שמנהליהן יכולים לטעון שפעלו כהלכה. ועדיין, האפשרות של מאסר חיונית כדי להכריח את החברות לפעול; הוא משפיע על המנהלים הרבה יותר מאשר סכנה של קנסות על החברות.

פרופ' קייט לוניק, החוקרת את הרגולציה של האיחוד האירופי על הפלטפורמות המקוונות, אומרת כי אלון מאסק במיוחד מעמיד את עצמו בסיכון דומה לזה של דורוב, משום שגם הוא נוקט בגישה של הימנעות מבקרה על התכנים ברשת X. "אם הייתי הטיפוס המהמר, הייתי אומרת שיהיה יום בו מאסק יעמוד לדין או ייכנס לכלא במדינה כלשהי בשל סרבנותו והאצבע המשולשת שהוא מוציא לשלטון החוק", מוסיפה לוניק.

מאסק סירב להגיב, מציין הטיימס, אך נראה שהוא ער לסיכון. מאסק כינה את מעצרו של דורוב "פגיעה בחופש הביטוי", העלה בעצמו את שאלת הסכנה המרחפת מעליו. בפוסט שפרסם ב-X הוא תהה: "האם אני צריך לחשוש לטוס לאירופה אחרי מעצרו של דורוב בפריז".