המערער, בעבר תושב הרשות הפלשתינית ומשנת 1996 אזרח ישראלי, הורשע בעבירות של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה ומגע עם סוכן חוץ - עבירות לפי סעיף 499 בשילוב עם סעיפים 92 ו-99, וכן סעיף 114 לחוק העונשין. על-כך דן אותו בית המשפט המחוזי לשבע שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי. בבסיס ההרשעה עמדה גרסת המדינה לפיה אחיו של המערער – צלאח סוואפטה היה פעיל צבאי בארגון הג'יהאד האיסלאמי ומבוקש על-ידי כוחות הביטחון. המערער, שידע על השתייכותו של אחיו לארגון טרור, הסכים בשלהי שנת 2006 לרכוש עבורו כמות גדולה של חומצה חנקתית, מתוך ידיעה שזו עתידה לשמש להכנתו של חומר נפץ. מטרת הקשר בין השניים סוכלה, לאחר שבתאריך 30.12.06 נהרג צלאח על-ידי כוחות הביטחון.

המערער נימק את פעילותו האסורה בכך שהוא ביקש להניא בפעילות זו את אחיו מלעסוק בפעילות טרור. המערער ביקש להקל בעונשו עקב נסיבותיו המיוחדות: המערער זכה באזרחותו הישראלית לאחר שהתגייר, ובהמשך נשא אשה ולבני הזוג נולדו ארבעה ילדים. המערער טען כי בעקבות גיורו ומעברו לישראל, נוצר בינו לבני משפחתו קרע ממושך, אותו ניסה לאחות גם כדי להציל את חייו של אחיו שכאמור הוכרז כ"מבוקש" על-ידי כוחות הביטחון. המערער הוסיף וטען, כי בעקבות הרשעתו עלו נישואיו על שרטון, ואשתו וילדיו נקלעו לחרפת רעב הואיל והוא מפרנסם היחיד.

השופט אדמונד לוי אימץ את עמדת בית המשפט המחוזי, הדוחה את טענתו של המערער ולפיה שב לפעילות חבלנית בכדי להניא את אחיו מפעילות כזו. השופט אדמונד לוי אימץ את ממצאיו של בית המשפט המחוזי ולפיהם "התבטאויות המערער לאחר מותו של צלאח, החלטתו לשוב ולהתאסלם, וכן מציאתם של כרוזים של הג'יהאד האיסלאמי בביתו בעת מעצרו, כל אלה מעידים על הזדהות של [המערער] עם הארגון ומטרותיו".

השופט אדמונד לוי קבע עוד כי המערער, שמדינת ישראל העניקה לו מעמד בתוכה (אזרחות), רתם את עצמו מדעת ומרצון לסייע בידי ארגון טרור במלחמתו בישראל, וכי אי-הצלחת הפיגוע המתוכנן לא נבעה מרגשי חרטה אצל המערער, אלא כתוצאה מסיכול הפיגוע בידי כוחות הביטחון.

השופט לוי הותיר את העונש אשר הושת על המערער, 7 שנות מאסר, על כנו, וזאת משיקולי הרתעת הרבים, וכן משיקול של מניעת הסיכון הנשקף מן המערער.

- ע"פ 10511/07, אסף בן דוד נ' מדינת ישראל
- בפני השופטים אדמונד לוי, אליקים רובינשטין ויורם דנצינגר
- בשם המערער: עו"ד שפירא גיל
- בשם המדינה: עו"ד שאול כהן