עתירתו של המבקש נדחתה. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי ההנחיה המעוגנת בסעיף הינה "הנחיה פרוצדוראלית, שאין כל מניעה להחילה באופן מיידי על כל אסיר העונה על התנאים שנקבעו בפקודה, כפי תיקונה". השופט אדמונד לוי מאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי ודוחה את טענת המבקש ולפיה כי סעיף 7 לפרק ה' לפקודת הנציבות חל רטרואקטיבית, ועל כן דינו להיבטל. השופט אדמונד לוי מטיל ספק במידת הרטרואקטיביות של הוראת הנוהל, וזאת היות והוראת הנוהל משנה את האפקט המשפטי של מצב קיים, קרי – הפרת תנאי החופשה של המבקש. היא אינה משנה את פועלה המשפטי של התנהגות שהתרחשה בעבר או של מצב שאינו מתקיים עוד. השופט אדמונד לוי קבע כי גם אם היה קובע כי הוראת הנוהל הנדונה חלה רטרואקטיבית, לא היה מבטלה, שכן בעוד שתקנות אינן יכולות לחול רטרואקטיבית וזאת מכוח סעיף 17 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש], הרי שהוראות מנהל תוכלנה לחול רטרואקטיבית, לפי הנסיבות. השופט אדמונד לוי קובע, בהסתמך על פרשת אורית ארביב המפורסמת (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765, 786 (1992)), כי הוראות נוהל פרוצדורליות אשר כל תכליתן להסדיר את חיי האסירים בין הכלא, יכולות לחול רטרואקטיבית.
רטרואקטיבי, פרוספקטיבי, אקטיבי ומה שביניהם
אחד מיסודותיו המוסדים של עקרון שלטון החוק הוא איסור חקיקה למפרע. חקיקה למפרע מאפיינת שרירות שלטונית. חקיקה תמיד צריכה לחול מכאן ולהבא, וזאת כדי לאפשר לציבור האזרחים לכלכל את מעשיהם בהתאם. חקיקה למפרע מעמידה אזרח ישר ותמים בסכנה של עבירה על החוק ללא ידיעתו. על כן איסור החקיקה הרטרואקטיבית הוא מיסודות שלטון החוק המהותי, יחד עם עקרון החוקיות (עקרון הקובע כי אין עבירה ואין עונש אלא לפי חוק או על פיו). עם זאת, בעקרון זה ישנם מספר בקיעים. כך לדוגמא חקיקה פרוצדורלית (לדוגמא חקיקה אשר מסדירה מועדי ערעור, מועדי התכנסות ועדות מנהליות וכדומה) הינה חקיקה אשר ניתן להחילה למפרע. באשר לתקנות, כמו גם להוראות מנהל, המלומדים חלוקים. מקרי הביניים הם המקרים בהם ישנו מצב מתמשך, אשר לגביו מותקנת תקנה אשר משנה את נפקותו ואת תוצאותיו של אותו מצב. כך לדוגמא אם אדם עוסק במקצוע התיווך, והשר מתקין תקנות המסדירות את העיסוק במקצוע, אשר קובעות כי מעתה ואילך מתווכים יצטרכו לעבור קורסים טרם יוכלו לעסוק במקצועם, הרי שזהו מצב מתמשך המתרחש בהווה. בית המשפט קבע בפרשת ארביב כי חקיקה המשנה תוצאותיו של מצב קיים הינה חקיקה אקטיבית, ולא רטרואקטיבית, שכן חקיקה רטרואקטיבית הינה חקיקה אשר משפיעה על מצב שנסתיים. בית המשפט קבע באותה פרשה כי חקיקה אקטיבית אינה סותרת את עקרון שלטון החוק.
השופט אדמונד לוי בפסק דין זה סיווג את מצבו של האסיר שקוצרה חופשתו כמצב ביניים זה, מצבו שבו הותקנו נהלים חדשים אשר נוגעים למצב קיים.
תפוס כינוי יחודי
רונן: "הרחבה לצד הקשחה ראייתית" 
