חברת הביטוח שומרה נהגה בחוסר תום לב - תשלם פיצויים

בתאריך 17.01.08 אירעה תאונת דרכים בה השתתפו רכבה של שרון דיין מסוג סטרואן, נהוג בידי בעלה, ניר דיין, ורכב שברולט של אדם בשם אבו לאבן. התאונה אירעה בסביבות צומת גינתון. ניר דיין, שנהג ברכב הסיטרואן, לא שמר מספיק מרחק, ופגע עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב השברולט, בו נהג אבו לאבן בעת שזה האחרון נעצר ברמזור אדום.

נגד הנתבעת, שומרה חברה לביטוח, שביטחה את רכב הסיטרואן, הוגשו שתי תביעות. בתביעה אחת היא נתבעה על-ידי מבוטחיה, משפחת דיין, לשלם את נזקי הסיטרואן שנגרמו עקב התאונה בסך של 30,000 ש"ח (כמתחייב מכח הפוליסה והוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981) ובשנייה לשלם, כמבטחת הרכב הפוגע, את נזקי האכב הנפגע, רכב השברולט של אבו לאבן בסך 20,674 ש"ח.

לדברי שומרה, התביעות מבוססות על מרמה. זאת בהסתמך על חוות דעת של מומחה תאונות דרכים מטעמה, מר ג'ו בני, שטוען שהנזק שארע בחלקה האחורי של השברולט מתאים להתנגשות עם עמוד – לא עם רכב. זאת ועוד, שמורה טוענת כי חוקר פרטי שעובד בשירותה מצא סתירות ותמיהות רבות בין העדויות השונות בפרשה. בנוסף טוענת שומרה כי המבוטחת, הגברת דיין ובעלה סירבו לשתף עימה פעולה. משכך סירבה שומרה לשלם עבור תיקון הנזקים.

משפחת דיין טענה כי מדובר בתאונה ממשית, ולא הייתה שום קנוניה. כך גם טען אבו לאבן.שמאי שהובא מטעמו הסביר שהפגיעה הנראית כמי שנגרמה עקב היתקלות בעמוד נוצרה בעקבות את התאונה. את השקע ה"חשוד" תלה בכך שרק בצידי החלק האחורי ישנה מעטפת הגנה ואילו במכרז - אין, מה שהוביל להיווצרות השקע.

לדברי השופט, כאשר מבוטח תובע את החברה המבטחת עליו להוכיח שאירעה תאונה על-מנת לקבל את כספי הפוליסה. מכאן והלאה, אם כופרת המבטחת בחבותה עליה נטל הראיה כי קמה עילה שפוטרתה מתשלום. מאידך, כאשר נפגע צד ג' תובע את חברת הביטוח עליו נטל הראיה להוכיח הן שאירעה תאונה, הן באי אשמתו בתאונה וכן עליו להוכיח את גובה הנזק.

את ממצאי חוקר חברת הביטוח שומרה לפיהם הוכח לחברה כי משפחת דיין משקרת על-מנת להוציא כספים שלא כדין היות וניר דיין הודיע לשומרה כי הרכב הוכנס למוסך לתיקון. זאת בעוד שאשתו טענה בחקירה כי התפוצץ צינור ברכב, ולכן הוא הוכנס למוסך, דחה השופט. לדבריו, תיאור טכני שונה של בני הזוג את מצב הרכב לא מעיד על קנוניה ותחבולה.

גם את טענת שומרה - כי דיין שיקר לחברה כשאמר כי לאחר התאונה רכבו של אבו לאבן נגרר בעוד שלמעשה אבו לאבן נסע ממקום התאונה בכוחות עצמו - דחה השופט מאחר שבדוח חברת שומרה עצמה מובא כי דיין לא אמר - אלא רק שיער - כי רכבו של אבו לאבן נגרר מהמקום.

דיין טען כי הוא ואבו לאדן החליפו פרטים במקום. אבו לאבן אמר שהיה שם אזרח שסייע להם בהחלפת הפרטים. אליבא דחברת שומרה זו ראיה לקנוניה. השופט - כמובן - דחה גם טענה זו.

לדברי השופט ספיר, ניכר כי חברת שומרה, על-מנת להימנע מתשלום שעליה לשלם על-פי חוזה ודין, עשתה כל שלאל ידה - בחוסר תם לב. בין דבריו החריפים, בהם תיאר השופט את החברה כמי שמתחמקת מתשלומיה, הדברים הבאים:

"לאחר שבחנתי היטב את כל החשדות, הסתירות והתמיהות עליהם התבססה שומרה, הגעתי למסקנה כי התמיהה היחידה העולה מאותה חקירה היא אופן התנהלותה של שומרה מול מבוטחתה"...; "... מעיון בדוח החוקר, קיבלתי את הרושם שהחוקר סימן קודם את המטרה, דהיינו את הביום וזאת בהתבססו על אי-התאמת הנזקים והוא הקיף מטרה זו בעיגול של חשדות כנגד המבוטחת ובעלה "חשדות"שאם בודקים אותם אחד לאחד ואת כולם ביחד, אינם מגלים כל חשד ממשי ואינם יכולים להוות כל בסיס ראייתי לקנוניה ו/או לביום התאונה"...; "לאחר שבחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה, כי שומרה נהגה בחוסר תום לב בהתנהלותה מול מבוטחתה, בכך שהיא "הלבישה" על דיין חשדות שאין להם כל בסיס"... "; ... במקרה זה שומרה פעלה בחוסר תום לב באופן מובהק..."

אור לאמור לעיל, התקבלה תביעת משפחת דיין לקבלת שווי רכבם טרם קרות התאונה בסך 30,176 ש"ח. בנוסף קיבל השופט את תביעתם בסך 5,000 ש"ח של הזוג דיין בשל עוגמת הנפש שגרמה להם חברת שומרה. על התשלומים הוטלה רבית בתוספת 12% ע"פ סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי במקרה בו נמנעה חברת הביטוח מלשלם סכום שמוטל עליה ושאין לגביו מחלוקת עניינית, וזאת בחוסר תום לב, רשאי בית המשפט הטיל על חברת הביטוח רבית חריגה עד לפי שלוש מהאמור בחוק פסיקת רבית והצמדה, תשכ"א-1961. בנוסף השית השופט על חברת שומרה את הוצאות המשפט של משפחת דיין בסך של-10,000 ש"ח.

את תביעתו של נהג הרכב הנפגע, אבו לאדן, דחה השופט. לדבריו, היות והתובע "ניפח" את תביעתו, והרכב כבר אינו בנמצא, לא ניתן לשום את הנזק האמיתי. אבו לאדן חויב בהוצאות המשפט של חברת שומרה בסך 1600 ש"ח ובשכר טירחת עורך דינה בסך 5000 ש"ח.

שומרה חויבה לשלם למשפחת דיין פיצוי בסך 30,176 ש"ח. על סכום זה הוטלה רבית חריגה של 12%. בנוסף חויבה שומרה בפיצוי בשל עוגמת נפש בסך 5000 ש"ח, ובהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10000 ש"ח. נדחתה תביעתו של מר אבו ראדן, והוא חוייב בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של שומרה בסך 6,600 ש"ח.

תא"מ 27961/08 דיין נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ
תא"מ 153854/09 אבו לבן נ' דיין ואח'
ניתן: 3.11.09