מי שהאזין בשבועות האחרונים לנשיא דונלד טראמפ וליועציו, היה עשוי לקבל את הרושם שעל האמריקנים לבחור בין בריאות מיטבית לבין כלכלה מיטבית: או שנציל חיים או שנציל את המשק. זה לא כך, אומרת קתרין ראמפל, בעלת טור בוושינגטון פוסט. כמעט כל הכלכלנים תמימי דעים: הדרך להציל את הכלכלה היא קודם כל להציל חיים – להמשיך את ההגבלות עד שהמגיפה לכל הפחות תהיה ניתנת להכלה.

בשבוע שעבר טענו טראמפ ויועצו הכלכלי הראשי, לארי קודלוב, כי התרופה לקורונה עלולה להיות גרועה עוד יותר מן המחלה. טראמפ גם דיבר על התנעה מחדש של הכלכלה בתוך שבועיים, אך בתחילת השבוע (29.3.20) קיבל את עצת הרופאים והודיע על הארכת המגבלות עד סוף אפריל. הוא גם ביקש לקבל תשבחות על כך שהניח בצד את הכלכלה לטובת הבריאות. כך כאמור, השניים ממש אינם סותרים.

אם לא תהיה הכלה של הנגיף, הציבור יחשוש לצאת לקניות, למסעדות ולנסיעות. אובדן המשרות והצמיחה אינו תוצאה של המגבלות אלא של הנגיף. במילים אחרות: המכה לצד הביקוש תימשך גם אם צד ההיצע יתחיל להתאושש. ובעצם, גם צד ההיצע יסבול; האמריקנים לא יוכלו לעבוד אם יהיו חולים.

ראמפל מציינת, כי זו אינה דעתה האישית. סקר שערכה אוניברסיטת שיקגו בין כלכלנים העלה, כי 80% מסכימים שנטישה בטרם עת של המגבלות, תגרום לכלכלה יותר נזק מאשר המשך שלהם עד להכלת הקורונה. 20% נוספים אמרו שאינם בטוחים; לא היה אפילו כלכלן אחד שהתנגד לאמירה זו. קבוצה דו-מפלגתית של כלכלנים בכירים ומי שהיו מקבלי החלטות בתחום הכלכלי, חתמה על מכתב בו נאמר: "הצלת חיים והצלת הכלכלה אינם מצויים כעת בעימות. החזרה לכלכלה פעילה תואץ על-ידי צעדים למניעת התפשטות הנגיף ולהצלת חיים".

אמירות אלו נתמכות גם בניסיון ההיסטורי ובמודלים תיאורטיים. שלושה כלכלנים מצאו, כי בטווח הקצר אכן יש יחס הפוך בין הפעילות הכלכלית לבין הצרכים הבריאותיים – דהיינו, המגבלות מובילות לצניחה למיתון. אך בטווח הארוך, אסטרטגיית הכלה אופטימלית תפחית את העלויות הכלכליות, בעיקר משום שהיא מצילה את חייהם של העובדים המפעילים את גלגלי המשק. ואילו בחינה של השלכות השפעת הספרדית ב-1.19 העלתה, כי ערים שפעלו מהר יותר ובצורה נחושה יותר – סגרו בתי ספר, מנעו התקהלויות ובודדו את החולים – התאוששו מבחינה כלכלית בצורה טובה מאשר ערים שנהגו אחרת.

כלכלנים גם מצאו דרך להעריך את השווי הכלכלי של הצלת חיי אדם, מעבר למונחים של הכנסות ותפוקה. שניים מהם טוענים, כי המגבלות הנוכחיות יצילו 1.7 מיליון בני אדם בארה"ב בששת החודשים הקרובים – מספר ענק, במיוחד לנוכח המחסור במיטות בבתי חולים. לאורך חייהם של בני אדם אלו, הם יתרמו לכלכלה 8 טריליון דולר – למעלה משליש מן התוצר השנתי ויותר מכל התקציב הפדרלי.

ראמפל מסכמת: ככלל, כלכלנים הם רגישים במיוחד לחישובי עלות-תועלת העומדים בבסיס הענף בו הם עוסקים. כאשר למעשה כל הכלכלנים אומרים שאין עלות-תועלת ביחסי בריאות-כלכלה במשבר הקורונה וששניהם עולים בקנה אחד – מן הראוי להקשיב להם.