הפגנות, הפגנות

נסעתי בעקבות הדגלים השחורים להפגנה בקרבת בית ראש הממשלה בבלפור, ירושלים. בפועל ההפגנה הייתה על הגדר של בניין הטרה סנטה. ישראלים רבים באו בעיצומו של יום עבודה כמעט חורפי, ועם טיפות גשם, ובדרך למקום פוזרו אנשי ליכוד וצעקו על המפגינים "ביזיון, ביזיון" כאילו הם ולא ביבי חשודים בקבלת שוחד ובמרמה ובהפרת אמונים.

משפחת שוורצמן מעמק יזרעאל ("עמק יפה, עמק שלי", בפי הגבעתרון בשיר של יצחק קינן) עשתה את הבלתי ייאמן. שחיתותו של ביבי גאתה, ובתם שקמה קמה ביום סגירת בתי המשפט ואמרה כי תיסע עם דגל שחור לכנסת ואחיה והוריה הצטרפו במשך הזמן, ולאיטה קמה תנועה, נוצר גל.

השתתפתי בהפגנותיהם כפי שגם באלה של התנועה לאיכות השלטון - אותה הפגנה בכיכר רבין בה נשא ד"ר אליעד שרגא את נאום חייו. וישנם עוד ארגונים ובהם אישים ראויים כאביה אלף ויובל יועז, והגיעה העת להקים מטה משותף אד-הוק לבלום את גסות הרוח והאיומים וההתפרעות וההסתה של ביבי.

מי היה מאמין כי נגיע ליום בו קבוצה של שרים חנפים מהחצר הביזנטית, כפי שנהג מנחם בגין ללעוג לאנשים כאלה, תתייצב עם נאשם בפלילים נגד בית המשפט ונגד התביעה הכללית. כנגד גוש כזה בו חברים אנשים בלי מעצורים, כיואב גלנט ואמיר אוחנה ודוד אמסלם, ולמרבה החרפה אפילו ישראל כ"ץ עומד שם כמי שכפאו שד - חייבים להקים חזית דמוקרטית.

אלמלא כן הגל העכור של הדיקטטורה הרודנית של ביבי ישטוף את כל המדינה, ימחק כל חלקה טובה, יהרוס כל מבנה של צדק. "שרייך סוררים" שבפי ישעיהו הנביא הם השרים הנראים בתצלום מאחורי הנאשם בבית המשפט.

בהקשר זה נראה לי כי עתה אינה עת לדקדק. גם לי יש תהיות מדוע היועץ המשפטי ד"ר אביחי מנדלבליט לא חקר את פרשת הצוללות שהיא הקשה מכולן, כה חשודה שמאפילה על העובדות המרות שבכתב האישום; ואהוד ברק בראיון בהיר עם עודד בן עמי לא חסך את הצורך בחקירה על 16 המיליונים שביבי קיבל מבן-הדוד, וכמובן הצוללות.

אך דיונים אלה נדחים מפני הצורך הדחוף להגן על בית המשפט ועל היועץ המשפטי ד"ר אביחי מנדלבליט, שכך או אחרת נהג ביושרה ובאומץ בהעמידו את ביבי לדין. ביבי יעשה כל שלאל ידו לשבש את משפטו. אנחנו נדבק ברוח העולה משירו של מפקד חיל-האוויר המנוח בני פלד: "את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק". נמשיך.