עצב נבו
שירת האזינו (ב') |
משה, אדון הנביאים, חוזה חזון מכאיב, שבעתיד עם ישראל יחטא, הוא יפר את ברית סיני, לכן הוא יבוא על עונשו בפרץ זועם שיבוא לידי ביטוי - ב"גוי נבל אכעיסם... אספה עלימו רעות"
במסורת החסידית ובמיוחד זו של תנועת חב"ד התגבשה המחויבות, שעל כל יהודי לדעת בעל פה את "שירת האזינו". מחויבות זו מעוגנת בהתנסחות הברורה בפרק ל"א פס' י"ט בספר דברים: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". אנשי חב"ד מתייחסים לכך, שהמקרא לא הסתפק בדרישה מאתנו לכתוב את השירה, אלא הוסיף גם מחויבות לְלַמֵּד את "שירת האזינו": "וְלַמְּדָה אֶת בְּני יִשְׁרָאֵל, שִׁימָה בְּפִיהֶם". מטרת הכתיבה והלמידה כדי שנאמץ שירה זו לדורי דורות, ומכאן שעלינו לדעתה בעל-פה, כפי שנקבע בסוף הפסוק: "לְמַעַן תִּהְיֶה-לִי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעַד בִּבְנֵי יִשְׁרָאֵל".
רבים, שאינם נמנים עם חסידי חב"ד, נוצרים את "שירת האזינו" ומגלים יחס חם כלפי השיר. "שירת האזינו" סוקרת בקצרה את קורות עם ישראל מראשיתו ועד הגיעו לארץ כנען. למרבה הצער, כאן מתחיל דיאלוג כואב שלי עם חלק מתכני השירה, שמחברה משה חוזה בשירו שבעתיד, "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעַט" (שם ט"ו). הדיאלוג שלי עם "שירת האזינו" מתקשה לקבל, שמילות פרידה של אדם טרם מותו מהחברה היקרה לו, פורסות בפניו עתיד קודר, עתיד החוזה לקיומיות הלאומיות ימי חורבן והרס ממנה תשתקם חבולה ופצועה.
משה, אדון הנביאים, חוזה חזון מכאיב, שבעתיד עם ישראל יחטא, הוא יפר את ברית סיני, לכן הוא יבוא על עונשו בפרץ זועם שיבוא לידי ביטוי - ב"גּוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם ...אספה עֲלֵימוֹֹ רָעוֹת" וכמעט יגיע למצב בו "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (שם, כ"ב-כ"ו). רק בתום תקופת העונש הקשה מנשוא, אלוהי החסד והרחמים יסלח ככתוב: "עַל עֲבָדָיו יִתְנַחֵם" וגם "נָקָם יָשִיב לְצָרָיו" (שם, מ"ג).
המשוררת רחל כתבה את המילים הנוגות, ש"בְּכָל צִפִּיָּה יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ". לי קשה לקבל את עצב נבו, המזדקר מאותה התחזית הקודרת והאימתנית של משה, הנאמרת בפסגת הר נבו על עתידו של עם ישראל מפי משה אחרי שהוא זה, שהוביל את העם ארבעים שנה במדבר, הוא זה שחילצו מאימת גלות מצרים והביאו אל חיי חרות לאומית בארץ כנען.
קשה לי לקבל, ש"עצב נבו" שם על פסגת הר נבו, המשקיף על ארץ כנען, משרטט ברגעי הפרידה של משה מעמו עתיד, בו הוא מבהיר לעמו, שהוא יפגוש בעתידו גם רגעי כמישה וכיליון, ורק אחרי גמיאה מכוס התרעלה ומפגש מסויט עם חוויית החורבן של החיים הלאומיים והגלות האימתנית תבוא ההתחדשות הלאומית.
קשה לי לקבל את תחזית האימה במילות הפרידה שנחצבו ב"שירת האזינו". אני מבקש ממילות פרידה של אדם מיקיריו, שתחבקנה רק את האהבה הגדולה ואת החזון המבשר בשורות טובות.
רבים, שאינם נמנים עם חסידי חב"ד, נוצרים את "שירת האזינו" ומגלים יחס חם כלפי השיר. "שירת האזינו" סוקרת בקצרה את קורות עם ישראל מראשיתו ועד הגיעו לארץ כנען. למרבה הצער, כאן מתחיל דיאלוג כואב שלי עם חלק מתכני השירה, שמחברה משה חוזה בשירו שבעתיד, "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעַט" (שם ט"ו). הדיאלוג שלי עם "שירת האזינו" מתקשה לקבל, שמילות פרידה של אדם טרם מותו מהחברה היקרה לו, פורסות בפניו עתיד קודר, עתיד החוזה לקיומיות הלאומיות ימי חורבן והרס ממנה תשתקם חבולה ופצועה.
משה, אדון הנביאים, חוזה חזון מכאיב, שבעתיד עם ישראל יחטא, הוא יפר את ברית סיני, לכן הוא יבוא על עונשו בפרץ זועם שיבוא לידי ביטוי - ב"גּוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם ...אספה עֲלֵימוֹֹ רָעוֹת" וכמעט יגיע למצב בו "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" (שם, כ"ב-כ"ו). רק בתום תקופת העונש הקשה מנשוא, אלוהי החסד והרחמים יסלח ככתוב: "עַל עֲבָדָיו יִתְנַחֵם" וגם "נָקָם יָשִיב לְצָרָיו" (שם, מ"ג).
המשוררת רחל כתבה את המילים הנוגות, ש"בְּכָל צִפִּיָּה יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ". לי קשה לקבל את עצב נבו, המזדקר מאותה התחזית הקודרת והאימתנית של משה, הנאמרת בפסגת הר נבו על עתידו של עם ישראל מפי משה אחרי שהוא זה, שהוביל את העם ארבעים שנה במדבר, הוא זה שחילצו מאימת גלות מצרים והביאו אל חיי חרות לאומית בארץ כנען.
קשה לי לקבל, ש"עצב נבו" שם על פסגת הר נבו, המשקיף על ארץ כנען, משרטט ברגעי הפרידה של משה מעמו עתיד, בו הוא מבהיר לעמו, שהוא יפגוש בעתידו גם רגעי כמישה וכיליון, ורק אחרי גמיאה מכוס התרעלה ומפגש מסויט עם חוויית החורבן של החיים הלאומיים והגלות האימתנית תבוא ההתחדשות הלאומית.
קשה לי לקבל את תחזית האימה במילות הפרידה שנחצבו ב"שירת האזינו". אני מבקש ממילות פרידה של אדם מיקיריו, שתחבקנה רק את האהבה הגדולה ואת החזון המבשר בשורות טובות.
|
|
+גבורת לוחמי מלחמת יום הכיפורים
15:53 27/09/20 | אהוד ברק | לרשימה המלאה
עדיפות לקציני שיריון בטיסה [צילום: רון אילן/לע"מ]
ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, מספר על האופן שבו גויס למלחמת יום הכיפורים ומצא את עצמו ממיין וקובע מי מאנשי המילואים שמבקשים לחזור לישראל מארצות הברית יוכל לעלות למטוס ▪ ועל הרגשתו כשעשרות מהם חזרו מהמלחמה בארונות
עדיפות לקציני שיריון בטיסה [צילום: רון אילן/לע"מ]
+התרנגולת שסירבה להיות כפרתנו
15:10 27/09/20 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה
צער בעלי חיים [צילום: יניב נדב/פלאש 90]
בבוקר ערב יום הכיפורים אבא הניף את התרנגול הזכר וסובב אותו במיומנות על ראשי ועל ראשי אחיי ▪ "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ולשלום"
צער בעלי חיים [צילום: יניב נדב/פלאש 90]
+כפרות ה"קונטרסים": מי חייב למי
15:02 27/09/20 | | לרשימה המלאה
כפרות, מהדורת וולף היידנהיים, 1870
משגמר לבכות אמר: הרי סוף-סוף ערב יום הכיפורים היום וצריכים להתרצות. נשתווה נא בינינו, ריבונו של עולם, אתה לא חייב לי ואני לא חייב לך. ולקח את שני ה"קונטרסים", כרך אותם ביחד, סבב אותם על ראשו שלוש פעמים ובכל פעם אמר: זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. וזרק את ה"קונטרסים" החוצה ▪ גמר חתימה טובה
כפרות, מהדורת וולף היידנהיים, 1870
+צום בצל המגיפה בתפילה לשנה טובה
14:50 27/09/20 | | לרשימה המלאה
רבים יתפללו בבית [צילום: סבסטיאן שיינר/AP]
שערי המדינה נסגרו והשירותים הושבתו ▪ כוננות בכל הגזרות לאבטחת המדינה בכיפור ▪ רבים מתפללים השנה בבתים ובמנייני רחוב ▪ מזג האוויר יהיה שרבי ▪ העולם היהודי מתעטף בקדושה ובתפילה ▪ מערכת News1 תחדש את פעילותה במוצאי הצום ▪ גמר חתימה טובה לכל בית ישראל
רבים יתפללו בבית [צילום: סבסטיאן שיינר/AP]
+גמר חתימה טובה
14:22 27/09/20 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
[צילום: עודד בלילטי/AP]
הערב, לא אהיה בבית הכנסת, לא אתפלל לצד שכני הטוב אלי שמואלי, אבל מחזור רבא של אבא יהיה בידי, אקרא בו כמדי שנה, אשא תפילה חרישית - "אבינו מלכנו זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ועוון ומגפה ופגע רע וכל מחלה"
[צילום: עודד בלילטי/AP]
+החזר למחוזותינו את העין הטובה
12:58 27/09/20 | אסתר חיות | לרשימה המלאה
קודם בין אדם לחברו
השיבה מקום שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, ופתח את לבבנו לאהבה, ליראה ולהקשבה ▪ תן בנו אחריות לשמר את המשך עמידתו של הבית היהודי והדמוקרטי שלנו על יחד איתן ▪ השגח שנדע להנמיך להבות ולא ללבותן
קודם בין אדם לחברו
+בין ראש השנה לכיפורים התשפ"א
11:44 27/09/20 | עו"ד אברהם הללי | לרשימה המלאה
סיבה ומסובב [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
לא בכדי עשרת הימים בין ראש השנה לכיפור נקראים עשרת ימי תשובה ונקראים גם הימים הנוראים, כי בימים אלה אמור כל אדם מישראל לעשות הפסקה מעשיה או עמל יום יום ולעשות "חשבון" ▪ לא חשבון מתמטי אלא "חשבון נפש"
סיבה ומסובב [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| שירת האזינו (ב') |
| תגובות [ 6 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 2 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 3 |
|
||||||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |

