נחיצותה של רכבת לקריית שמונה, ולתחנת מירון בפרט, מצויה במחלוקת. אולם משהוחלט לקדמה קשה להחזיר את הגלגל לאחור. דבר אחד ידוע כבר כעת, מלבד ל"ג בעומר, שבו מתקיימת הילולת רשב"י, רוב ימות השנה תהיה תחנת הרכבת במירון שוממה מנוסעים.

התחנה למירון לא תהיה על ההר עצמו, ולנוסעים אליו יידרש אמצעי תחבורה נוסף. על-פי ההצהרה הפומפוזית של רגב, מדובר ב...תחזיקו חזק: "שבילי אופניים ואמצעי תחבורה משלימים (הכוונה לרכבל - מי הגאון שמקים רכבל לשני מיליון נוסעים בלבד בשנה, שרובם מגיעים באותם ימים?!), שיאפשרו הגעה נוחה ומהירה". בחזונה, רואה רגב אלפי משפחות חרדיות - הורים, ילדים ותינוקות - יורדות מן הרכבת, עולות על אופניים ורוכבות לרבי שמעון בעליות הפתלתולות של ההר שמתנשא לגובה של מעל 1,200 מטרים...

את כביש כרמיאל-צומת חנניה המוביל למירון הכניס ישראל כ"ץ ביוזמתו לתוכנית ההאצה של הקורונה (וכך גם כבישי בית שאן-עפולה ומשמר הנגב (אופקים)-בית קמה, שלושה כבישים כבישים ששאול מרידור הקפיא אחרי שכ"ץ עזב את משרד התחבורה, וחודשו, לא לפני עימות בין השניים.

ועוד כמה מילים על כ"ץ. אפשר כמובן לחלוק על חלק מהפעולות שקידם כשר תחבורה, אך שלא כמירי רגב, שתוקעת מקלות בגלגלי התחבורה, פעל כ"ץ בעיקר לקדם תוכניות שכבר תוכננו והיו תקועות שנים תוך שהוא משחרר חסמים רבים. בתקופתו, חוברו לראשונה בתולדות המדינה אזורי הפריפריה ברשת רכבות וכבישים אסטרטגיים למרכז הארץ, תוך כדי מאבק נגד התפיסה שהייתה מקובלת עד אז במשרדי האוצר והתחבורה.

לזכותו ניתן לזקוף את קו העמק של רכבת ישראל מחיפה לבית שאן, קו הנגב מב"ש לת"א עבור דרך ישובי הנגב אופקים, נתיבות ושדרות ומשם לאורך מסילת החוף עד לת"א, וקו הגליל מת"א לכרמיאל, עם החלטה וקידום התכנון להמשך ביצוע הקו עד לקריית שמונה, כולל תחנות מירון, צח"ר וקרית שמונה לאורך הקו. בנוסף לכך הוציא כ"ץ לדרך את ביצוע המסילה המזרחית מלוד ועד חדרה ואת קידום תכנון מסילת מנשה לחיבור העמק בקו ישיר ומהיר למסילה המזרחית ולאזור המרכז. הוא קידם את התכנון לקו הרכבת לאילת שלגביו תידרש הממשלה לקבל את ההחלטות הנדרשות לקראת הביצוע. אם לא די בכך, חיבר את בירת ישראל ברכבת חשמלית מהירה לת"א ואת רכבת השרון לחיבור ישובי השרון לת"א. כ"ץ קידם את ביצוע המסילה לאורך ציר 431 באזור ראשל"צ-רמלה לחיבור מסילת החוף לקו ירושלים ת"א, וקשת מודיעין לחיבור לקו ירושלים ת"א - וזה רק ברכבת.

השר לשעבר הוציא לדרך ביצוע נרחב של מערכות להסעת המונים בערים הגדולות הכולל רכבות קלות בירושלים ובגוש-דן, אוטובוסים רבי-קיבולת (BRT) בנת"צים, כמו המטרונית במרחב חיפה והקריות, שדרוג נתיבי נסיעת האוטובוסים הרגילים במסלולים, קידום נתיבים מהירים בכניסות לתל אביב, קידום שבילי אופניים ייחודיים, תחבורה "ירוקה" באשדוד, וכמובן ההחלטה על קידום מיזם המטרו - שרגב החובבנית מסתייגת ממנו - שיחבר מערכות אלה ברשת רכבות תחתית במרחב שבין רחובות וישובי השפלה עבור דרך ת"א והמרכז ועד הרצליה וישובי השרון. השילוב בין חיבור הפריפריה לבין מערכות הסעת ההמונים בערים הגדולות ובגוש-דן אמור ליצור את התלכיד הנדרש לחיבור כל מדינת ישראל ברשת תחבורתית בעלת משמעות כלכלית-חברתית שתאפשר לגור בכל מקום, לעבוד בכל מקום ולהגיע לכל מקום במהירות, תוך כדי מחיקת הפערים שנבעו מהריחוק הגאוגרפי של ישובי הפריפריה מאזור המרכז ושל שכונות הערים הגדולות במרכז ממוקדי התעסוקה העיקריים - אבל את כל זה רגב מתקשה להבין.

וזה רק בתחום התחבורה הציבורית, בלי לדבר בכלל על רפורמות הנמלים והשמיים הפתוחים.

מירי רגב, שכנראה מתעתדת להיות במשרד התחבורה רק שנה וחצי, אינה מתקרבת לקרסוליו של ישראל כ"ץ, ואפילו לא לאלה של סמוטריץ'. בשנת 2024-2023 בערך, כאשר יושלם תכנון הרכבת לקריית שמונה, ספק אם מישהו במשרד התחבורה יזכור את שמה של מירי רגב.