נתניהו הכשיר את מסכני קיומה של ישראל

ל"זכותו" של בנימין נתניהו "ייזקף ההישג" הגדול של מי שהכשיר את הלגיטימיות של ממשיך דרכו של כהנא ולמעשה פילס לו ולחבריו את הדרך לכנסת ישראל, כדי שהוא יוכל לבסס עליהם את המשך שלטונו.

בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי מהגדולים בהיסטוריה של המדינה החליט בנימין נתניהו לגרור את מדינת ישראל למערכת בחירות רביעית, תקופה קצרה מאוד אחרי קודמתה, מתוך ביטחון מרקיע שחקים, שישיג רוב מובהק, רוב שיאפשר לו להקים ממשלה, שהוא השליט הבלעדי בה. החלום על רוב מוחלט נגוז. במקום זה יש לנו תופעה מכוערת של חיזור אחרי מנסור עבאס, ראש מפלגת רע"ם, כדי ליצור רוב צולע וּמְדַדֶּה תוך כדי פליטות בשפה עברית מובסת ומבוישת של איתמר בן-גביר וחבריו וגם של אנשי מפלגתו של בנימין נתניהו.

בנימין נתניהו החליט, שהוא מכשיר את פועלו של בן-גביר, דמוה שהייתה מהמובילות ב"נוער הגבעות", ב"כהנא חי", ב"להב"ה". למעשה ראש ממשלה בישראל הכשיר את דמותו של המגן בלהט על מעשי בן ציון גופשטין וחבריו, המזדהים הזדהות מלאה עם פעולות אלימות וגזעניות, פעולות פשע של "תג מחיר". חבורות אלו הן בהחלט יכולות להשתלב היטב בכל מה שמייצג הפשיזם, אותו פשיזם אירופי, המוכר לנו משנות השלושים של המאה הקודמת, אותו פשיזם, שהביא אסון על העולם.

בנימין נתניהו, שהיה בטוח בניצחונו, לא השיג את הרוב המיוחל בבחירות הנוכחיות, אך הוא השיג את הכשרת הקרקע לחדירת מפלגה מסוכנת לכנסת ישראל. מפלגה, שבאירופה הייתה מוגדרת ללא היסוס קל שבקלים כמפלגה ניאו-נאצית, קיבלה כאן במדינת ישראל את מלוא הגיבוי של מי שעומד בראש ממשלת ישראל.

כדי להבטיח את הרוב, שלא זכה לו, דאג בנימין נתניהו להכנסת מפלגה, הנושאת את השם היפה "ציונות מדינית", אבל היא למעשה מייצגת ערכים מזוויעים הרחוקים מכל סממן של ציונות. היא מייצגת שנאת זרים, הומופוביה ולאומנות עם פרץ לא מרוסן של פונדמנטליזם דתי ואלימות.

רוב מוצק

אין מדינה במערב אירופה, שהייתה מעזה לנהוג כמו בנימין נתניהו והייתה מצרפת לממשלתה מפלגה עם מצע כמו זה של מה שנקרא פה "הציונות הדתית". מפלגה, הנותנת ביטוי גלוי לתיאוריות של הפשיזם, ניצבת כיום במדינת ישראל על ספה של ממשלה העתידה לקום בראשות בנימין נתניהו. לא יכולה הייתה לעבור בשום מדינה במערב אירופה תופעה כזו. שום מדינה במערב אירופה לא הייתה קולטת סיעה כזאת לממשלתה.

מצערת העובדה, שהמפלגה המסכנת את קיומה של מדינת ישראל קיבלה את כל הגיבוי לעצם הקמתה והצלחתה בבחירות מראש ממשלת ישראל. מצערת העובדה, שמי שהיום ראש ממשלה בישראל מבסס את משאלתו להקמת ממשלה על נדבכי מפלגה המסכנת את קיומה של ישראל.

אם אטיל את האחריות רק על ראש הממשלה, אני למעשה עושה לעצמי חיים קלים. עלי לאמץ את העובדה שקרוב ל-80 מנדטים בכנסת ה-24 יהיו אנשי ימין. לימין יש רוב מוצק בכנסת, אך העובדה שיש ביניהם מתעבי נתניהו אינה עושה אותם פחות ימניים.

עובדה מצערת היא שקרוב ל-80 חברי כנסת הם אנשי ימין, שחלקם מתעבי נתניהו, אבל כולם יחד מייצגים תמיכה בהמשך השליטה על כל שטחי יהודה ושומרון, כלומר המשך קיומה של ישראל אלימה, מתנשאת, ובכך לאיתמר בן-גביר יש לא רק שותפים כמו בנימין נתניהו אלא, למרבה הכאב, הכרעה דמוקרטית היא זו ששלחה לכנסת רוב לנציגי מפלגות הימין. הכיעור של איתמר בן-גביר הולבש, למרבה הכאב, על כ-80 חברים בכנסת ישראל שהעם בחר.

אינני מתנחם בכך, שבנימין נתניהו לא קיבל את הרוב המוצק, לו הוא ייחל. אני נותר עם הכאב, שהעם הוא זה שהכריע לתת רוב מוחלט לימין. אינני מתנחם בכך שיש ביניהם מתעבי היושב בבית בבלפור.