שנתיים וחצי לאחר שמנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, ענה לראשונה לשאלתו של עיתונאי זר – בפסגת וייטנאם עם הנשיא דונלד טראמפ – מדינתו מסוגרת מתמיד. בשל הקורונה סגר הצפון את גבולותיו אפילו עם סין, שותפת הסחר העיקרית שלו – מה שלדברי האו"ם גורם למחסור במזון ובציוד רפואי. הצעד גם מביא לכך שהמערב יודע עוד פחות מתמיד על המתרחש במדינה בעלת הנשק הגרעיני, מדווח וושינגטון פוסט.

סגירת הגבולות הובילה ליציאה נרחבת של זרים – דיפלומטים, עובדי סיוע, אנשי עסקים ואחרים – שעד אז יכלו למסור מידע מהימן על המתרחש במדינה, אשר סייע למקבלי ההחלטות לקבוע כיצד לפעול מולה. חוסר זה משמעותי במיוחד כאשר מדובר במדינה שממילא המגעים הישירים איתה הם מועטים מאוד.

קוריאה הצפונית מתייחסת לקורונה ברצינות הגובלת בפרנויה. הממשלה הורתה לירות ללא אזהרה בכל מי שעובר את הגבול, כולל בעלי חיים. כאשר בצורה כזו נורה פקיד דרום קוריאני, גופתו נשרפה כחלק מהצעדים נגד המגיפה. כאשר קיימה המדינה מצעד צבאי בשבוע שעבר, לציון 73 שנים להקמת המשטר הנוכחי, יחלק מן המשתתפים היו לבושים מכף רגל ועד ראש בבגדי מגן כתומים. הכל מלמד על מדינה שהחיים בה קודרים תמיד – וכעת קודרים עוד יותר.

המדינה מכונה לעיתים "הממלכה הנזירית", אבל עד לאחרונה הגיע יותר מידע ממנה ואליה מכפי שהכינוי מרמז. כמה עיתונאים מערביים ביקרו בה ולסוכנות הידיעות AP יש שלוחה בפיונגיאנג, אבל רוב העיתונאים הזרים סולקו ממנה בחודשים האחרונים. כך אין מידע על שאלות יום-יומיות רבות חשיבות כמו חומרת המחסור במזון, איכות החיים וסימנים של התנגדות למשטר.

שליחו המיוחד של הנשיא ג'ו ביידן לקוריאה הצפונית, סונג קים, אומנם אמר שהוא מוכן להיפגש בכל מקום ובכל זמן עם עמיתיו כדי לפתוח שיחות על תוכנית הגרעין. אולם, בפועל הממשל בודד עוד יותר את הצפון בכך שחידש את איסור הנסיעה לשם וחידש את התמרונים המשותפים עם צבא הדרום, אותם הפסיק טראמפ. הבעיה הגדולה ביותר כעת, אומר הפוסט, היא להשיג את המידע כדי להחליט כיצד לנהוג אם וכאשר יהיו מגעים עימה.

רוב המדינות המערביוות הוציאו את הדיפלומטים שלהם מן המדינה בתחילת המדינה, בשל המחסור במזון וציוד רפואי. בפיונגיאנג נותרו דיפלומטים מקומץ מדינות ובהן סין, קובה וסוריה. אפילו מספר העריקים צנח: רק שניים ברבעון השני של 2021, המספר הנמוך ביותר מזה 18 שנים – וכך אבד עוד מקור מידע. המשטר פעל בעוצמה נגד השימוש הבלתי-חוקי בטלפונים ניידים, ובכך קטע תקשורת עם הדרום שהצליחה לחמוק מעיניה הבולשות של המדינה.

פער המידע מדאיג אנליסטים וקבוצות הומניטריות, משום שהוא נוצר במקביל למחסור חמור במזון בקוריאה הצפונית. בתחילת החודש קרא קים לעשות מאמץ כדי למנוע נזק כלכלי נוסף כתוצאה מן הקורונה. הפרשן צ'אד או'קרול אומר כי החשש הגדול ביותר שלו הוא שמא כוחות הביטחון של הצפון יגיעו למסקנה שהמצב הנוכחי הוא העדיף מבחינתם, ימליצו לקים לצמצם למינימום את הקשרים הבינלאומיים וכך הפגיעה בזרימת המידע תהיה תמידית.

עוד לפני הקורונה היו סימנים להתרחקות של קים מהעולם החיצוני. יש המצביעים על הפסגה הכושלת עם טראמפ בהאנוי בפברואר 2019 כנקודת המפנה. מאז שלהי 2019 התרבו הדיווחים בתקשורת הממלכתית על מדיניות של הסתמכות עצמית, בעוד חדשות החוץ הלכו והתמעטו. קיים חשש גם לתוצאות של מניעת כניסת מידע מן החוץ לקוריאה הצפונית, במיוחד לגבי האזרחים מן השורה. אחת ההשלכות היא, שרבים מבין העריקים-בכוח אינם יכולים ליצור קשר עם בני משפחותיהם בחו"ל ולארגן את הסיוע הדרוש להם. קשה היה לדמיין שהצפון יהיה עוד יותר מבודד מכפי שהיה; מתברר שזה אפשרי.