מצרים וקוריאה הצפונית היו מעורבות בתוכנית חשאית להבריח ציוד צבאי מן השנייה אל הראשונה, תוך הפרת העיצומים הבינלאומיים על הצפון. סוכנויות ביון אמריקניות חשפו את התוכנית, ומצרים ניסתה לטייח אותה – מגלה (שבת, 26.10.19) וושינגטון פוסט.

מסמכים של משרד החוץ המצרי מהחודשים מארס ומאי 2017, שופכים אור על חלקו של הצבא המצרי ברכישת 30,000 רימונים בעלי מנועים רקטיים, אשר התגלו בשנת 2016 בספינת מטען צפון-קוריאנית. הספינה הייתה בדרכה לנמל סואץ, והאו"ם תיאר את האירוע כ"תפיסת התחמושת הגדולה ביותר בהיסטוריה של העיצומים" נגד קוריאה הצפונית. הפוסט מגלה, כי הצפון המשיך לדרוש תשלום של 23 מיליון דולר תמורת הרימונים, והמצרים חששו שהדבר חושף אותם לסחיטה מצד מדינה זו.

הספינה "ג'ייה שון" נעצרה לאחר שסוכנויות הביון האמריקניות הזהירו את מצרים בדבר האפשרות שיש בה מטען מוסתר. המצרים חשפו את הרימונים והחרימו אותם – ורק אז גילו האמריקנים, שמצרים עצמה הייתה היעד של המשלוח. בשנת 2017 הקפיא ממשל טראמפ העברת סיוע צבאי בסך 300 מיליון דולר למצרים, בין היתר בשל קשריה עם הצפון.

המסמכים שחושף הפוסט מצביעים על החששות הכבדים של פקידים מצרים מפני השלכות הפרשה. ב-28.5.17 כתב שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, מזכר על חוסר שביעות רצונה של פיונגיאנג מהחרמת הרימונים והעלה הצעות כיצד להשתיק את הפרשה. הוא התייחס למכתב ששלח הצפון לארגון הערבי לתיעוש – התעשיה הביטחונית שבבעלות ממשלת מצרים – ובו דרישה לקבל את התשלום תמורת הרימונים. הוא ציין, כי "המכתב כלל שוב את איומיה של קוריאה הצפונית לגלות את מה שידענו על פרטי המשלוח".

על-פי המזכר, התאגיד המצרי הכחיש שידע על המשלוח, אך בהמשך קרא שוקרי להגיע להסכם כספי עם קוריאה הצפונית כדי להבטיח את שתיקתה. הוא הציע שהביון המצרי ינהל את המו"מ מול הנספח הצבאי הצפון-קוריאני בקהיר. שוקרי הזכיר שזמן קצר לפני כן העניקה מצרים הלוואה לקוריאה הצפונית, והעלה את האפשרות שזו תסכים לתשלום נמוך יותר בעד הרימונים בתמורה להקלה בפרעון ההלוואה. מן המסמכים לא ברור כיצד הסתיים הסיפור.

לדברי הפוסט, התקרית ב-2016 מצביעה על סחר הנשק שניהלה קוריאה הצפונית ואשר סייע לה להחזיק מעמד למרות העיצומים הכבדים שהטילו עליה ארה"ב והאו"ם. מאחר שלא יכלה לייצא פחם וסחורות אחרות, החלה המדינה למכור נשק בהוזלה ניכרת למדינות כמו סוריה, אוגנדה וקונגו, וגם לחיזבאללה. בשל העובדה שמדובר בעסקות בלתי חוקיות, השקיעו הצפון-קוריאנים מאמצים ניכרים בהסתרתן. במקרה של הרימונים, הספינה בה נשלחו הפליגה תחת דגל קמבודיה ושטר המטען שלה הצהיר שהיא נושאת עפרות ברזל. אולם מתחת לאלו הוסתרו הרימונים.

מצרים סירבה להגיב על הידיעה הנוכחית. בשנת 2017 מסרה שגרירות מצרים בוושינגטון לעיתון, כי היא מחויבת לכל החלטות מועצת הביטחון ומכבדת את האיסור לרכוש ציוד צבאי מקוריאה הצפונית; היא לא הכחישה במפורש את הטענות לפיהן הפרה את העיצומים.