100 להולדת שמעון פרס: החולם ואיש המעשה

ב-2 באוגוסט מלאו 100 שנים להולדתו של שמעון פרס. במשך 26 שנים (מאז 1990) צעדתי לצדו. למדתי לא מעט ואנסה לשרטט לרגל יום הולדת המאה את העקרונות לפיהן פעל כפי שנראו בעיני מאותן 26 שנים משותפות.

העיקרון הראשון שהדריך את שמעון פרס בעשייתו היה ביטחונה והמשך קיומה של מדינת ישראל. זה היה המניע שלו ביוזמה (שלו ושל אל שווימר) להקמת התעשיה האוירית. הדאגה לביטחון הביאה למגעים שניהל בצרפת, שתרמו לרכישת מטוסי קרב חדישים לצה"ל, ועוד קודם לכן למציאת מימון לרכישת תותחים ותחמושת לצה"ל בראשית ימיו.

עיקרון ההגנה על אזרחי ישראל הוביל למימוש מדיניות דוד בן-גוריון בעניין הקמת "מפעל הטקסטיל" בדימונה. בשנים שבהם נתפס בציבור כ"מר שלום" ידעתי כי המניע האמיתי למהלכים אלו היה הבנתו כי לא נוכל לעולם לחיות על חרבנו ורק צה"ל חזק יביא שלום על ישראל או כמאמר הסיסמה שטבע בעבר: "עם חזק עושה שלום".

גישה נוספת ומהותית שעמדה בבסיס פעילות פרס הייתה שמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כן, גם יהודית וגם דמוקרטית. לא פעם חזר באוזניי על יחסו לסבו, ר' צבי מלצר, שתחת טליתו התעטף בתפילת כל נדרי בבית הכנסת העשוי עץ בוישנייבה עיירת הולדתו. שם בבית כנסת זה נשרפו חיים על-ידי הנאצים ושותפיהם סבו וכל בני העיירה. לגבי דמוקרטיה חזר והדגיש כי זו אינה הליך טכני של ספירת קולות בלבד אלא תהליך מוסרי חינוכי שבמרכזו זכות הרוב להחליט יחד עם חובתו להתחשב במיעוט.

פרס האמין כי יכולתנו להמשיך ולהתקיים באזורנו אמורv להתבסס לא רק על העוצמה הצבאית אלא גם על החדשנות והיכולת השכלית שחלה חובה על מקבלי ההחלטות לעודדi. על כן היה הראשון שקבע, בניגוד לעמדת פקידי האוצר דאז, כי יצוא תוכנה הוא יצוא לכל דבר ולא רק יצוא חומרה. מהלך שתרם תרומת ענק להפיכתנו לסטארט אפ ניישן.

במלאת מאה שנים להולדתו אגדירו כאדם עם חלומות וחזון (שלעתים גם ריחף) אך עם זאת מחובר למציאות ובעל יכולת עשייה יוצאת דופן. היו חולמים גדולים ממנו והיו אנשי מעשה לא פחותים ממנו אך שילוב מנצח כזה היה רק לו.