ואולי די?

ואולי הגיעה שעת סיכום א, האם כבר הגיעה השעה לחיבור המאזן ולשאול: אז מי ניצח, המחייבים או השוללים? סימני השאלה האלה מיועדים לכל משתתפי ההפגנות נגד השינויים במערכת המשפטית. אלה שינויים אשר בגינם יצאו המונים לנתיבי אילון, ל'קפלן-תל אביב', או ל'קפלן' בלב קריית הממשלה בירושלים. אין ספק: ההפגנות לא היו לשווא, יאמרו משתתפיהם בסיפוק. אם לשפוט על-פי סקרי דעת הקהל, חל פיחות במעמדו הציבורי של נתניהו. ההפגנות יצרו סדקים בגוש המאוחד, המגובש, גוש ימין-חרדים-מרכז. ייתכן שגוש זה עוד יוסיף ויתחלק במידת נאמנותו לעילת ההפגנות: השינויים המוצעים במערכת המשפטית והפגיעה בממד האהדה לליכוד. זו עדיין מפלגת השלטון, אומנם בהפרש מצומק לצד הנסיקה בקולות של "המחנה הממלכתי" בראשות גנץ.

והישג נוסף: אם לבחון את הממד הכמותי של המפגינים, הוכיחה ישראל - לכל הספקנים - כי ישראל נשלטת על-ידי משטר דמוקרטי. השלטון לא הנחית איסור כלשהו על מארגני ההפגנות, להוציא פינוי דרכי תעבורה ראשיות. הקריאות שיצאו מפיותיהם של מפגינים רבים: "ד-מו-קראט-יה", היו מיותרות. כי אילו אכן הייתה פגיעה במשטר הנוכחי, היינו כולנו מפגינים, ובצדק גמור, נגד סגירת עיתונים, או נגד ביצוע של מספר רב של מעצרים מנהליים. מפגעים כאלה, או דומיהם הרווחים תחת משטר לא-דמוקרטי, לא התרחשו. ונגרמו נזקים נוספים, מעבר לגבולות ישראל: מדינות-ידידות החלו להטיל ספק אם אומנם המדינה הידידה היא גם יציבה ואהודה.

בכירי החיזבאללה התמידו במעקב אחר מאמרי הדעה שנדפסו בישראל וקריאתם מילאה אותם בתחושות סיפוק ואושר. בארצות הברית, ביטא הנשיא ביידן את הסתייגותו מכמה שינויים מתוכננים, לקראת אישורם בבית המחוקקים. בארצות-הברית, נפגעה הברית הדו-מפלגתית, שהביעה תמיכה מסורתית בחקיקה מסייעת לישראל. ולו נחפוץ למנות את הפגיעה בכוננות של אגפי צה"ל והביטחון, כי אז מי היה מוסיף לטור-ההישגים של המפגינים את היקף החלל הממתין להטבעת הנתונים בתחומי קיום אלה. מה על המתנדבים, הטייסים, היחידות המיוחדות ועוד? הלוא קמו להם ממשיכי דרך. עיון במאזן זה אכן חוזר ומציב סימן שאלה גדול: עד מתי? דומה כי גם מארגני ההפגנות שואלים: להפגין? עד מתי? כבר חלף זמן רב מאז התחלפה לה העילה המקורית להפגנות: זוכרים? השינויים המוצעים במערכת המשפטית רק מונחים לרגלינו כתשתית יציבה. במקומה צצה לה, עד מהרה, עילה חלופית שיש לתמוך בה, כפי גרסת המפגינים: הדחתו של ראש הממשלה נתניהו למרות שבחירתו נעשתה בהצבעה חוקית לכנסת. השג של המפגינים? כהונתו כראש ממשלה הפכה בעיני רבים ללא לגיטימית. המפגינים ומארגניהם רשאים, בהחלט, לחוש סיפוק. ומתנגדיהם? הם יוכלו להתפלש בחולות הזהובים התוחמים את קצף הגלים.