מתעצם הזיכרון [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
| הלקח מהשואה |
בפעם הזאת בהיסטוריה דם ייענה בדם
|
יום השואה השנה מעורב עם מאורעות ה-7 באוקטובר ● הלקח הראשון שתמיד שיננו היה "לא עוד שואה" ● חשוב בימים אלה להזכיר את הלקח הנוסף: "לא עוד גלות" |
ובהתקדש יום איננו צריכים לזכור השנה; אנחנו הזיכרון. בנו היה המעשה. הנה קמים כל מתינו מקבריהם, כל הרוגינו ונרצחינו, באים באש ובמים, אסירי עוני וברזל, ומקבלים את הבאים החדשים בשעריהם, מתֵי החגיגות והשדות הצרובים, שרופי הבתים והתקווה. הם נדים להם לנחמם ויושבים איתם לארץ "שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת", ואין דובר אליהם דבר, כי רואים הם "כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד".
ובהתעטף יום מתעצם הזיכרון ומציף את יומנו וחלומותינו, נוגע בפחדינו הנצחיים, אלוהים עולים אלינו מתהומות נפשנו, מהילולי שמחותינו, מאמירות סתמיות של "בוקר טוב" ומחיבוק הילדים בפרידתם, נושאים כריכים ששיקענו בהם את דאגתנו והמיית ליבנו.
בהתכסות יום כטלית על ראשינו האבלים, נאסוף את דמעותינו לצרור געגועים גדול, ונבכה על החמצת השעה וההיסוסים, על חיבוטי הנפש וחשבונות התקופה, על יהודים שרגע לפני עלייתם השמימה בגז הארורים, עדיין התעקשו להתווכח בלהט אש המחלוקת, טופחים האחד על חזה חברו בקריאת "אֲשַׁמְתֶּם", ולא ידעו, לא ידעו שהרעה אורבת לפתחם בכל רגע.
וברדת היום הקדוש על ארצנו נזכור את הלקח הראשון העולה וזוהר ובאותיות זהב אדום מדם עמנו: "לא עוד!" לא עוד נברח מפני אויבינו ונסתתר במערות ובסלעים ובבורות ובארונות הבית, אוחזים בידית הדלת בכל כוחנו לבל ייכנס הצר לחדרנו. לא עוד נשתוק באלם לנוכח פריצי אדם המחללים את גופנו וצוחקים למִשְׁבַּתֵינוּ, מתפארים ברצח יהודים, לא. "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ". בפעם הזאת בהיסטוריה דם ייענה בדם.
ובהסתלק היום הקדוש, כי נטו צללי ערב, נלמד ונזכור שבכך לא הסתיים השיעור המדמם, לא בלקח האחד של "לא עוד שואה" ראוי שנחתום את משא זיכרוננו הכבד. "מדוע קרתה השואה?" שאלו אותי דרך קבע באיטליה, "מדוע אירע גירוש היהודים?". "מאוד פשוט", נהגתי להשיב: "מפני שהם יכולים היו לעשות לנו את זה". באותה עת היה העם היהודי חסר בית לאומי, וכולנו מכירים את גורלם המסוכן של דרי רחוב, נתונים לגחמותיהם של עריצים ופושעים. לכן הלקח הנוסף העולה ומזדהר באותיות כחולות ולבנות הוא: לא עוד גלות! לא עוד אורחים לרגע או שניים, מאה או מאתיים שנה במדינות זרות, מכלים ימינו בבניין ממלכות שלא קראו בשמנו, מקווים שיום אחד עוד יודו ויברכו על תרומתם של היהודים לאנושות.
הביטו אל בעלת בריתנו החשובה, מולדת התקווה, "ארצם של בני החורין וביתם של האמיצים". יהודים מגורשים מהאוניברסיטאות בעוון יהדותם בידי פורעים המהללים ומשבחים את הנאצים החדשים שרצחו ואנסו ושרפו חיים את ילדינו, נשינו וזקנינו. הם מניפים את דגלם ומתלבשים במדים תואמי צלב קרס שלבשו רוצחינו ביום הטבח. ספק אם יש עוד עַם שבניו ובנותיו תרמו כה רבות לפיתוחם והשבחתם של מרכזי הידע והמדע העולמיים הללו, ועכשיו הם מוכים ומקוללים שם בידי אספסוף מוסת, בעוד חלק ניכר ממורי אותן אוניברסיטאות מזדהה עם הפורעים.
ומה קורה באירופה, היבשת הישנה, פחות משמונים שנה אחרי הקטסטרופה? שוב יהודים פוחדים על חייהם ומסתירים את זהותם פן יבולע להם. ובהיכל הצדק הבינלאומי יושבים בעלי גלימות ומאיימים לאסור יהודים על חטא בל יכופר: הם יצאו להגן על ארצם מפני אלה שביקשו לבצע בנו שוב רצח עם.
ובהתעטף יום מתעצם הזיכרון ומציף את יומנו וחלומותינו, נוגע בפחדינו הנצחיים, אלוהים עולים אלינו מתהומות נפשנו, מהילולי שמחותינו, מאמירות סתמיות של "בוקר טוב" ומחיבוק הילדים בפרידתם, נושאים כריכים ששיקענו בהם את דאגתנו והמיית ליבנו.
בהתכסות יום כטלית על ראשינו האבלים, נאסוף את דמעותינו לצרור געגועים גדול, ונבכה על החמצת השעה וההיסוסים, על חיבוטי הנפש וחשבונות התקופה, על יהודים שרגע לפני עלייתם השמימה בגז הארורים, עדיין התעקשו להתווכח בלהט אש המחלוקת, טופחים האחד על חזה חברו בקריאת "אֲשַׁמְתֶּם", ולא ידעו, לא ידעו שהרעה אורבת לפתחם בכל רגע.
וברדת היום הקדוש על ארצנו נזכור את הלקח הראשון העולה וזוהר ובאותיות זהב אדום מדם עמנו: "לא עוד!" לא עוד נברח מפני אויבינו ונסתתר במערות ובסלעים ובבורות ובארונות הבית, אוחזים בידית הדלת בכל כוחנו לבל ייכנס הצר לחדרנו. לא עוד נשתוק באלם לנוכח פריצי אדם המחללים את גופנו וצוחקים למִשְׁבַּתֵינוּ, מתפארים ברצח יהודים, לא. "וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ, כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ". בפעם הזאת בהיסטוריה דם ייענה בדם.
ובהסתלק היום הקדוש, כי נטו צללי ערב, נלמד ונזכור שבכך לא הסתיים השיעור המדמם, לא בלקח האחד של "לא עוד שואה" ראוי שנחתום את משא זיכרוננו הכבד. "מדוע קרתה השואה?" שאלו אותי דרך קבע באיטליה, "מדוע אירע גירוש היהודים?". "מאוד פשוט", נהגתי להשיב: "מפני שהם יכולים היו לעשות לנו את זה". באותה עת היה העם היהודי חסר בית לאומי, וכולנו מכירים את גורלם המסוכן של דרי רחוב, נתונים לגחמותיהם של עריצים ופושעים. לכן הלקח הנוסף העולה ומזדהר באותיות כחולות ולבנות הוא: לא עוד גלות! לא עוד אורחים לרגע או שניים, מאה או מאתיים שנה במדינות זרות, מכלים ימינו בבניין ממלכות שלא קראו בשמנו, מקווים שיום אחד עוד יודו ויברכו על תרומתם של היהודים לאנושות.
הביטו אל בעלת בריתנו החשובה, מולדת התקווה, "ארצם של בני החורין וביתם של האמיצים". יהודים מגורשים מהאוניברסיטאות בעוון יהדותם בידי פורעים המהללים ומשבחים את הנאצים החדשים שרצחו ואנסו ושרפו חיים את ילדינו, נשינו וזקנינו. הם מניפים את דגלם ומתלבשים במדים תואמי צלב קרס שלבשו רוצחינו ביום הטבח. ספק אם יש עוד עַם שבניו ובנותיו תרמו כה רבות לפיתוחם והשבחתם של מרכזי הידע והמדע העולמיים הללו, ועכשיו הם מוכים ומקוללים שם בידי אספסוף מוסת, בעוד חלק ניכר ממורי אותן אוניברסיטאות מזדהה עם הפורעים.
ומה קורה באירופה, היבשת הישנה, פחות משמונים שנה אחרי הקטסטרופה? שוב יהודים פוחדים על חייהם ומסתירים את זהותם פן יבולע להם. ובהיכל הצדק הבינלאומי יושבים בעלי גלימות ומאיימים לאסור יהודים על חטא בל יכופר: הם יצאו להגן על ארצם מפני אלה שביקשו לבצע בנו שוב רצח עם.
|
|
+יום הזיכרון לשואה ברצועת עזה
18:54 06/05/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
מדליקים נר זיכרון [צילום: דובר צה''ל]
לוחמי אוגדה 99 מציינים את יום השואה ברצועה ▪ צפו בתיעודים
מדליקים נר זיכרון [צילום: דובר צה''ל]
+טקס הזיכרון לשואה בכנסת התקיים תוך הזדהות עם החטופים
18:32 06/05/24 | עידן יוסף
בכנסת התקיים טקס "לכל איש יש שם", שעמד בסימן "רְאו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה", בהשתתפות יו"ר הכנסת, הנשיא, ראש הממשלה, מ"מ נשיא העליון, שרים, חברי כנסת, יו"ר הנהלת "יד ושם" וראש עיריית ירושלים משה ליאון.
האישים קראו שמות של נספי השואה, תוך ציון סיפור חייהם הייחודי. בנוסף, הוצב כיסא צהוב ריק בשורה הראשונה בקהל, כהזדהות עם משפחות החטופים.
בנאומו, הדגיש נתניהו את הקשר בין השואה לטבח 7 באוקטובר, וקרא להמשיך במאבק חסר הפשרות כנגד הטרור. "הכוונה של המרצחים, האנסים, עורפי הראשים והחוטפים של יקירינו, שעדיין שם ואנו נחושים להוציאם - היא אותה כוונה של הקלגסים הנאצים שרצחו שליש מבני עמנו", אמר נתניהו. "ההבדל הוא שהיום יש לנו חיילים גיבורים, שמאות מהם נפלו בגבורה אין קץ ואחרים נפצעו. אנחנו מחבקים אותם ואת משפחות הנופלים ומשפחות החטופים".
האישים קראו שמות של נספי השואה, תוך ציון סיפור חייהם הייחודי. בנוסף, הוצב כיסא צהוב ריק בשורה הראשונה בקהל, כהזדהות עם משפחות החטופים.
בנאומו, הדגיש נתניהו את הקשר בין השואה לטבח 7 באוקטובר, וקרא להמשיך במאבק חסר הפשרות כנגד הטרור. "הכוונה של המרצחים, האנסים, עורפי הראשים והחוטפים של יקירינו, שעדיין שם ואנו נחושים להוציאם - היא אותה כוונה של הקלגסים הנאצים שרצחו שליש מבני עמנו", אמר נתניהו. "ההבדל הוא שהיום יש לנו חיילים גיבורים, שמאות מהם נפלו בגבורה אין קץ ואחרים נפצעו. אנחנו מחבקים אותם ואת משפחות הנופלים ומשפחות החטופים".
+אנחנו חיים
14:35 06/05/24 | דרור גרין | לרשימה המלאה
[צילום: AP]
אנדראש מזאי מאפשר לנו להתרחק מהטראומה, מבלי לשלול או לדחות אותה או להדחיק אותה, ומזכיר לנו שבכל רגע, גם ברגע שלפני מותנו, אנחנו חיים, ובכל רגע אנחנו יכולים למצוא אושר קטן
[צילום: AP]
+"כרסום שידענו טיבו אך לא את פשרו"
13:55 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
הדיון בערעור דמיאניוק בבית המשפט העליון [צילום: יעקב סער, לע"מ]
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
הדיון בערעור דמיאניוק בבית המשפט העליון [צילום: יעקב סער, לע"מ]
+'לעולם לא עוד' - זה עכשיו
13:03 06/05/24 | בנימין נתניהו | לרשימה המלאה
נתניהו. שום דבר לא יעצור את ישראל [צילום: קובי עידן/לע"מ]
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם [כ"ז בניסן תשפ"ד, 05.05.2024]
נתניהו. שום דבר לא יעצור את ישראל [צילום: קובי עידן/לע"מ]
+שקרים על השואה בתביעות פיצויים
12:15 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
גירוש יהודים ברומניה [צילום: בונדסארכיב]
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
גירוש יהודים ברומניה [צילום: בונדסארכיב]
+שורד השואה פרץ סבח: "הסתתרתי שלושה ימים בממ"ד לבד"
12:15 06/05/24 | מירב ארד | לרשימה המלאה
שורד השואה פרץ סבח [צילום: ערוץ הכנסת]
12:15 06/05/24 | מירב ארד | לרשימה המלאה
שורד השואה מיכאל קופרשטיין, סבו של בר שנחטף לעזה סיפר: לא רצו להראות לנו את הסרטונים שהופצו שרואים אותו קשור והוא צועק את השם שלו. את הסרטונים האלה לא קיבלנו מהצבא אלא מהטלגרם ▪ שורד השואה שלמה כהן: פוניתי למלון באילת רק לאחר שבועיים ומשם הגעתי לבית אבות בבאר שבע
שורד השואה פרץ סבח [צילום: ערוץ הכנסת]
+זה לא אותו דבר, זה לא שואה
11:51 06/05/24 | יצחק הרצוג | לרשימה המלאה
הרצוג. שעת הזיכרון [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
נאום נשיא המדינה בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יד ושם ירושלים [כ"ז בניסן תשפ"ד, 5.5.2024]
הרצוג. שעת הזיכרון [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
+אסון 7 אוקטובר - האם ראוי שייקרא "שואה"
10:46 06/05/24 | יוסי אוחיון | לרשימה המלאה
שואה [צילום: אמזלג מישל/לע"מ]
10:46 06/05/24 | יוסי אוחיון | לרשימה המלאה
ההבדל בין שני האירועים שהשפיע על גודל האסון וכמות הנרצחים נובע מכך שבשנות הארבעים של המאה העשרים לעם היהודי לא הייתה מדינה ולא היה צבא
שואה [צילום: אמזלג מישל/לע"מ]
+מסילות הזיכרון: רכבת ישראל מחזירה לחיים סיפורי שואה
10:41 06/05/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
יוסי בוכניק, שורד שואה מטריפולי, לוב
רכבת ישראל מנציחה סיפורי שואה של עובדיה במיזם מיוחד מתעד את זיכרונותיהם של ניצולים יוצאי אירופה וצפון אפריקה
יוסי בוכניק, שורד שואה מטריפולי, לוב
+המופתי הנאצי - מקור ההשראה
10:17 06/05/24 | יוסי אחימאיר | לרשימה המלאה
חג' אמין אל-חוסייני [צילום: לע"מ]
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי עבד אללה! יש יהודי מתחבא בוא והרגהו!"
חג' אמין אל-חוסייני [צילום: לע"מ]
+יום השואה: צפירה בת 2 דקות הושמעה ברחבי הארץ בשעה 10:00
10:11 06/05/24 | מירב ארד
יום השואה: ישראל מתייחדת עם זכר ששת המיליון, צפירה בת 2 דקות הושמעה ברחבי הארץ בשעה 10:00.
+"שאלה להיסטוריה ולא לבית משפט"
10:03 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
הירש ברנבלט לאחר הרשעתו המוקדמת [צילום: העולם הזה]
ע"פ 77/64, הירש ברנבלט נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, משה לנדוי וחיים כהן. 1 במאי 1964
הירש ברנבלט לאחר הרשעתו המוקדמת [צילום: העולם הזה]
+"הוא היה הגבוה והוא היה המפקד"
07:08 06/05/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
בית המשפט העליון בערעור אייכמן [צילום: לע"מ]
ע"פ 336/61, אדולף אייכמן נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים יצחק אולשן, שמעון אגרנט, משה זילברג, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 במאי 1962
בית המשפט העליון בערעור אייכמן [צילום: לע"מ]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בפעם הזאת בהיסטוריה דם ייענה בדם |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
|
|||||||||||||||||||||||||
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |

