בשורה - במערב יש חדש

הסיכוי שלא נראה יותר את דונלד טרמאפ בבית הלבן והלקח לגבינו

לפני פחות מחודש ימים הכל היו כמעט בטוחים כי נשיאות ארה"ב היא בכיסו של דונלד טראמפ. לא עוד. ב-21 ביולי הודיע הנשיא ביידן כי הוא לא יהיה מועמד לנשיאות ובכך החל כדור השלג להתגלגל ותפס תאוצה עם בחירתה של קאמלה האריס כמועמדת הדמוקרטים לנשיאות ובחירתה של האריס במושל מינסוטה טים וולץ כמועמד להיות סגן נשיא.

עוד בטרם קאמלה האריס בחרה את המועמד לסגן הנשיא, הפערים הגדולים בסקרים בין הנשיא ביידן לבין דונלד טראמפ הצטמצמו - כשבמקום ביידן ממוקמת האריס - לאחוזים או לשברי אחוזים לטובת טראמפ. אני משער כי האווירה הציבורית החיובית כלפי סגנית הנשיא ובחירתו של טים וולץ לסגנה עשויים להטות את כף המאזניים כלפי הדמוקרטים.

הייתי אומר שזה מעין זוג אידאלי לנשיאות. היא ממוצא אפריקני הודי, תובעת משפטית ממולחת בקליפורניה וסגן הנשיא לבן, אותנטי, עממי מאוד, בעל שורשים בקרב הציבור העובד ומאוד פטריוטי, שלא לדבר על הישגיו כמושל. וולץ לדעתי מייצג את good ol' america -זאת המשפחתית, השבטית, דבר שזה מכבר אבד לאמריקנים. וזאת הסיבה שגם אמריקנים שלא התלהבו מטראמפ היו מוכנים להשתתף במסע "להפוך את אמריקה גדולה שוב" - סיסמת הבחירות של טראמפ. עכשיו יש להם חלופה. וולץ כבש גם את תשומת לב האמריקנים באיזו אמירת כנף שאמריקנים אוהבים כשתאר את טראמפ ותומכיו weird בתרגום "עופות מוזרים", או 'דפוקים'.

אשר לקאמלה האריס ולהשקפתה בכול הקשור למלחמה בעזה היא הביעה את אהדתה לקורבנות הפלשתינים ואף שוחחה על כך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתם בוושינגטון. עמדה זאת זכתה לאהדה מצד בוחרים דמוקרטיים ממוצא פלשתיני. אולם כאשר באחת מאספות הבחירות קבוצה קטנה פרו פלשתינית הפריעה בצעקות השיבה להם גברת האריס: "אם אתם רוצים את דונלד טראמפ אמרו זאת, אם לא תרשו לי לדבר" וזה זיכה אותה בתשואות רמות מצד הנאספים. יש לה עמוד שדרה של מנהיגה.

גם אם הזמן לבחירות הוא קצר - כארבעה חודשים - התנופה בקרב הדמוקרטים בנסיקה. וולץ בהופעה בפילדלפיה עם האריס ב-6.8 לאחר שבחרה בו להיות המועמד לסגן נשיא אמר בין היתר: "מר טראמפ ראה את העולם בצורה שונה מכפי שאנו רואים אותו. ראשית כל הוא אינו יודע דבר וחצי דבר על שירות. אין לו זמן לזה מכיוון שהוא עסוק כל הזמן לשרת את עצמו". והוא הוסיף: "בתקופת טראמפ פשעים אלימים התרבו שלא לדבר על הפשעים שהוא עצמו ביצע".

האם זה מזכיר לנו מישהו קרוב אלינו? מכול מקום מה שקרה באמריקה מלמד שיש מקום לתקווה. בוודאי שאין דמיון בין ביידן לבין נתניהו. השניים רחוקים שנות אור זה מזה. ביידן הוכיח כי הוא רואה את אינטרסים של העם והמדינה קודמים לאלה שלו. ביבי רואה רק את האינטרסים שלו - לטווח קצר. עם זאת הוכח כי לחצים, אם מפעילים אותם כהלכה יש להם תוצאה וזה מה שעל הציבור הישראלי לעשות.

אפשר ויש לשנות דרכים, כלומר במקום ללחוץ על אי-אלה חברי ליכוד, להפעיל לחץ על השותפים, כמו חברי ש"ס ובעיקר מנהיגם אריה דרעי שהשותפות עם "עוצמה יהודית" היא קוץ בישבנם. המטרה היא אחת: לסלק את נתניהו מן השלטון. זה יקרוס בסופו של דבר אבל צריך לסייע שזה יקרה מהר יותר. והעיקר: לא להתייאש או לברוח מן המערכה. הפעם זאת בריחה מן המלחמה על הבית על חברה שפויה וערכית.