המדד

כמה יהודים טוב שיהיו בקונגרס האמריקני

2% יהודים באמריקה, 6% יהודים בקונגרס הנכנס - ייצוג יתר משמעותי של יהודים בקונגרס האמריקני ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית. פער זה מעורר שאלות לגבי משמעות הנוכחות היהודית המוגברת במוסד פוליטי מרכזי ועל השלכותיה

שמואל רוזנר יומני בלוגרים ממשל טראמפ 2.0 תגובות
בקונגרס האמריקני הבא יהיו קצת פחות נוצרים מאשר בזה שקדם לו. ועוד קצת פחות מאשר בזה שקדם לו בעשור. שיעור הנוצרים בקונגרס האמריקני נמצא בירידה, ועדיין, 87% מהחברים בבתי המחוקקים האמריקנים יהיו נוצרים. שזה - שימו לב - יותר משיעור הנוצרים באוכלוסיית ארה"ב, ובדי הרבה. קרוב לשליש מהאמריקנים אינם מזדהים היום עם דת כלשהי. זו הקבוצה שגדלה הכי מהר מכל הקבוצות בחלוקה על-פי דת. אבל נציגים בקונגרס אין לקבוצה הזאת כמעט בכלל. 28% מהאמריקנים הם "לא דתיים" (unaffiliated) ורק חצי אחוז (ואם לדייק, 0.6%) מחברי הקונגרס הם "לא דתיים".

כמובן, יש הרבה יותר חברים וחברות בקונגרס שהם לא דתיים, במובן זה שאינם דתיים פעילים. רוב חברי הקונגרס היהודים הם מה שהייתם מכנים בישראל "לא דתיים". אבל יש הבדל בין מי שאינו דתי במובן של לא דתי פעיל, או לא דתי שומר מצוות או טקסים או מסורות, לבין מי שאינו דתי במובן זה שכאשר שואלים אותו "מה הדת שלך" הוא אומר שאין לו דת. וכאמור, זה מצבם של כבר קרוב לשליש מהאמריקנים, שאין להם כמעט ייצוג מתאים מבחינה דתית בקונגרס.

את המידע הזה אפשר למצוא בדוח חדש של מכון המחקר פיו. ומשמעותו ברורה: כאשר לכשלושים אחוז מהאמריקנים כמעט אין ייצוג דתי הולם בקונגרס, זה אומר שלרוב גדול של הקבוצות האחרות יהיה ייצוג יתר. לפרוטסטנטים (40% מהאוכלוסייה, 56% בקונגרס), לקתולים (20% מהאוכלוסייה, 28% בקונגרס), גם ליהודים. ואולי: בעיקר ליהודים. לאף קבוצה אין פי שלושה נציגים לעומת שיעורה מכלל האוכלוסייה. 2% יהודים באמריקה, 6% יהודים בקונגרס הנכנס. לפי המחקר של פיו, יהיו 32 חברים יהודים בקונגרס. הם יהיו כ-5% בבית הנבחרים ומעל 9% בסנאט.

והשאלה אם זה השיעור המדויק שלהם תלויה כמובן גם בשאלה את מי סופרים כיהודי. האם מייקל בנט, סנטור מקולורדו, שאמו יהודייה אך אינו מזדהה כיהודי, צריך להיספר? ומה על חבר בית הנבחרים סת׳ מגזינר מרוד איילנד, שיש לו אם קתולית ואב יהודי, שחתם על הודעה משותפת לחברי הקונגרס היהודים, אבל בתשובה לשאלה מה דתו הוא מסרב להשיב. ומה על סוזן בונמיסי מאורגון, שגדלה כאפיסקופלית, ושיש לה בעל יהודי, ועל כן שומרת בביתה על מסורת יהודית. אמריקה היא מקום שבו שאלות כאלה נפוצות, ושבו יהודים כאלה נפוצים. אפשר להחליט לספור אותם כיהודים, אפשר גם לא, אפשר להחליט לספור אותם כיהודים כשזה מועיל ליהודים. לדוגמה, כשרוצים לנפח את מספר היהודים בקונגרס.

האם שלושים יהודים בקונגרס זה הרבה או מעט? אפשר להביט בזה כך: בקונגרס יהיו 4 מוסלמים, יהיו 4 הינדים, יהיו 3 בודהיסטים. שלוש הקבוצות האלה ביחד הן כ-3% מאוכלוסיית ארה"ב. כלומר, יותר מהיהודים. ולשלוש הקבוצות ביחד יש 11 חברי קונגרס, בערך שליש ממה שיש ליהודים. כמובן, אפשר להסתכל גם בחצי הכוס הריקה: בקונגרס של 2009 היו ליהודים 45 נציגים בקונגרס (אני כותב "היו ליהודים", זה כמובן לא נכון: הנציגים היהודים בקונגרס אינם נציגים של יהודים, הם נציגים בעיקר של לא יהודים שבחרו בהם, לפעמים במחוזות או במדינות שיש בהם רק מעט יהודים). בקונגרס של 2011 היו 39 יהודים. תשאלו, למה מספר היהודים קפץ לפתע ואז צנח לפתע? אחת התשובות היא תשובה מפלגתית. יש יותר יהודים בקונגרס כאשר השליטה בו נמצאת בידי המפלגה הדמוקרטית, כמו ב-2009 (45 יהודים) ולא כמו ב-1999 (34 יהודים).
אבל זו לא התשובה היחידה. יש עוד תהליכים שמשפיעים על שיעור היהודים בקונגרס. קודם כל, שיעור היהודים באוכלוסייה. שיעורם ירד מבערך ארבעה אחוזים בשנות החמישים של המאה העשרים לשני אחוזים שיש היום. ועוד: המוביליות שלהם כיחידים וכמי שמשתייכים לקבוצה. במובן זה, מצב היהודים השתפר מאוד לעומת שנות החמישים של המאה הקודמת. לכן דווקא כששיעורם באוכלוסייה ירד בהדרגה, שיעור הנציגים היהודים בקונגרס עלה. ועוד: הנטייה של יהודים לפנות לפוליטיקה. לפחות בעשורים האחרונים נראה שיהודים בוחרים באפיק פעילות כזה יותר מהרבה קבוצות אחרות, בין השאר, משום שהם משתייכים, בממוצע, לקבוצות אליטה בהכנסה והשכלה.

האם טוב ליהודים שיש הרבה יהודים בקונגרס? זו שאלה שהתשובה עליה מסובכת. ריבוי יהודים בקונגרס מושך תשומת לב, לפעמים תיאוריות קונספירציה, לעיתים קרובות רגשות כמו קנאה. מצד שני, הקונגרס הוא מוקד שבו אפשר להשפיע לטובת "אינטרסים יהודיים", בהנחה שיש דבר כזה (מלחמה באנטישמיות היא האינטרס העיקרי, אולי היחיד, שכל חברי הקונגרס היהודים יירתמו לו). הקונגרס הוא מקום שמקרין כוח, והנוכחות של יהודים רבים בו מעידה שיש לקבוצה הזאת כוח. טוב לישראל שכאשר אויבותיה מביטות בקונגרס הם מזהות שיש בו יהודים רבים - גם אם בעיני הישראלים חלק גדול מחברי הקונגרס האלה לא תומכים בישראל במידה הרצויה. טוב לכלל היהודים שכאשר הלא-יהודים מביטים בקונגרס הם מזהים שהיהודים הם קבוצת אליטה מצליחה, ועל כן, לפחות לפעמים, ירצו להתחבר אליה, להסתדר איתה, להסתופף בחברתה. ובמילים אחרות, פנים לכאן ולכאן. קשה לומר אם מוטב ליהודים קצת פחות - נניח, לא 6% אלא 4%. או אולי מוטב להם קצת יותר - לא 6%, אלא כמו שהיה בשיא, 8%.

בשנת 2008, כאשר שהיתי בארה"ב וסיקרתי את מערכת הבחירות עבור העיתון הארץ, הצלחתי לדייק למדי בתחזית למספר הצפוי של חברי הקונגרס היהודים (הנה הוכחה), וגם כתבתי כך: "בשבועיים האחרונים ערך ׳הארץ׳ בדיקה מקפת של שאלה שחשיבותה לא גדולה: האם ב-2008 שוב יישבר השיא? התשובה: זה אפשרי. מה שיקבע, יותר מכל, הוא עוצמתו של ׳הצונאמי הדמוקרטי׳ הצפוי בבחירות הללו. ככל שיותר דמוקרטים, במחוזות יותר מפתיעים, ייבחרו, כך גובר הסיכוי לשבור את תקרת ה-43". כאמור - כתבתי אז - "זו לא שאלה חשובה במיוחד. נבחרים יהודים הם תופעה נפוצה, ובחירתם לא מעוררת התרגשות מיוחדת. ובכל זאת - שאלה מסקרנת". הייתה ונשארה.
תאריך: 22/01/2025 | עודכן: 22/01/2025
+אירופה ניצבת בפני החלטות ביטחוניות קשות מול טראמפ 15:30 22/01/25 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
האם לנסות להרוויח זמן? אולי להתארגן להגנה בלי סיוע אמריקני? וכיצד להגיב להצעת שלום באוקראינה? אקונומיסט מציג יותר שאלות מאשר תשובות ב-The World Ahead 2025
חיילים גרמנים באימוני נאט"ו, ליטא [צילום: מינדאנגס קולביס, AP]
+טראמפ וישראל: התרחיש הטוב ביותר, התרחיש הגרוע ביותר 14:43 22/01/25 | שמואל רוזנר | לרשימה המלאה
הדבר החשוב ביותר בכל דיון על ארבע השנים של טראמפ, הן ההזדמנויות ולא אישיותו של טראמפ או מדיניותו המוצהרת. הגורם המכריע בהערכת כהונתו הוא ניצול ההזדמנויות הגיאו-פוליטיות. במילים אחרות, הנסיבות המשתנות במזרח התיכון והעולם הן שיכתיבו את השפעת טראמפ יותר מכל דבר אחר
חתימת טראמפ על צו להכרה בירושלים כבירת ישראל [צילום: אוון ווצ'י, AP]
+ארבע המילים המרכזיות של טראמפ: "דבר לא יעמוד בדרכנו" 07:04 22/01/25 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
נאום ההשבעה היה אזהרה לכך שתשובה שלילית לא תהיה מקובלת עליו, ועשרות הצווים הנשיאותיים שבאו מיד אחריו נועדו להראות שהפעם הוא מתכוון להשיג את מבוקשו - מנתח דייוויד סנגר בניו-יורק טיימס
החנינה לפורעי 6 בינואר. התרכז במדיניות פנים [צילום: אוון ווצ'י, AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות / ממשל טראמפ 2.0
"דבר לא יעמוד בדרכנו". בארבע מילים אלו הבהיר דונלד טראמפ כיצד כהונתו השנייה תהיה שונה מן הראשונה. דבר לא יסיט אותו מהמסלול: ארה"ב שמרנית יותר מבית ואימפריאלית יותר מחוץ. ב-29 דקות נאום ההשבעה שלו הוא דיבר בטון תוקפני שנועד לאוזניים מקומיות וזרות, כאזהרה לכך שתשובה שלילית לא תהיה מקובלת עליו – מנתח דייוויד סנגר, בעל טור בניו-יורק טיימס.

דונלד טראמפ נוהג לדבר על "אחדות", אותה הזכיר גם בנאום ההשבעה שלו (20.1.25) – אך כמו תמיד, על אמירות אלו מאפילים תיאור קודר של ארה"ב וחיסול חשבונות פוליטיים. כעת הוא עוד פחות מרוסן מאי פעם, בהתחשב בכך שאינו יכול להיבחר שוב, כותב אהרון בלייק, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, בניתוח הנאום.

הנשיא דונלד טראמפ חתם מיד לאחר השבעתו (20.1.25) על כ-100 צווים נשיאותיים - המספר הגדול ביותר של צווים ביום אחד. מדובר על צעדים שיש להם תוקף מעשי של חוק, אך ניתן לתקוף אותם בבתי המשפט, כפי שצפוי שייעשה לפחות לגבי הבולטים שבהם, והנשיא הבא יכול לבטל אותם בצווים משלו - כפי שעשה טראמפ כעת וכפי שעשה ג'ו ביידן לפני ארבע שנים לצווים קודמים של טראמפ.

יותר מאשר השמחה על-כניסתו היום של דונלד טראמפ לבית הלבן לקדנציה השנייה שלו כנשיא ארה"ב, יש לשמוח על שג'ו ביידן מסיים את תפקידו וחוזר לביתו בדלאוור. את ה-DON'T העקר של ביידן מחליף ה"גהינום" של טראמפ.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מכריז בנאום ההשבעה (20.1.25) על שורה של צעדים בתחומי ההגירה, החברה והכלכלה. הוא גם אומר, שארה"ב תיטול בחזרה לידיה את תעלת פנמה ו"תרחיב את גבולותיה".
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il